פרופ' עומר מואב: "התוכנית להורדת נטל המס - עוד מהלך פופוליסטי של כחלון"
לטענת פרופ' מואב, התוכנית להורדת נטל המס היא צעד נכון עקרונית, אבל בפועל "אין שום משמעות להורדת מסים אם לא מקצצים מול זה בהוצאות". לדבריו, "זה מה שמאפיין באופן כללי את השיטה של כחלון, שיטה של הגרלות ומדיניות אקראית". על תוכנית מחיר למשתכן: "מי שבמקרה זכה נהנה מהטבה אדירה, מי שלא זכה - משלם על ההטבה הזו"
התוכנית להורדת נטל המס לצורך הגדלת הנטו של מעמד הביניים היא עוד מהלך פופוליסטי של שר האוצר משה כחלון - כך אמר היום (ב') פרופסור עומר מואב, מומחה לכלכלה מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, בראיון לאולפן ynet. לדבריו, "השיטה של כחלון היא כזו של מדיניות אקראית, פה נותנים ופה לוקחים. מהלך אמיתי של הורדת הנטל מהציבור דורש עימות עם קבוצות אינטרס חזקות - ואת זה השר כחלון לא רוצה לעשות".
צפו בראיון המלא:
- כחלון: אפחית את מס ההכנסה למשתכרים 11 אלף שקל בחודש
- הנטו של מעמד הביניים יגדל: "בעוד חודשיים נשלם 2%-4% פחות מס הכנסה"
תוכניתו של כחלון להורדת המסים מתבססת על עודפי הגבייה שנרשמו בשנה האחרונה, בהיקף של 16 מיליארד שקל. שר הכלכלה, אלי כהן, שהתייחס אתמול לנושא בראיון ל-ynet, פירט ואמר כי צפויה הפחתה של 2%-4% במס ההכנסה למעמד הביניים.
פרופסור מואב, האם זה מהלך מבורך או פופוליזם?
"מדובר בצעד נכון עקרונית. נטל המס בישראל, במיוחד על המעמד הבינוני והבינוני-גבוה, כבד מאוד, ורצוי היה להוריד אותו. אבל בפועל, גם פה מדובר בעצם בעוד מהלך פופוליסטי של שר האוצר כחלון. מדוע? כי אין שום משמעות להורדת מסים אם לא מקצצים מול זה בהוצאות. הרי אין לנו עודף הכנסות - כל הסיפור הזה של עודפי גביה זה בלוף אחד גדול. אין עודפים. יש גירעון, ומשמעות הקטנה נוספת של המס תהיה גירעון גדול יותר גדול וחוב גדול יותר לעתיד.
"כלומר, תוכנית לקיצוץ במסים שלא מלווה בתוכנית מאוד ברורה להשוואה בין ההכנסות להוצאות לאורך זמן, היא תוכנית חסרת טעם, סתם עוד פופוליזם, כמו נטו משפחה. בסוף מישהו ישלם את החשבון, או אנחנו או הילדים שלנו".
אילו צעדים צריך לקחת במקום או במקביל להפחתת מסים?
"חייבים לעשות מהלכים חשובים במקביל להורדת מסים, שבעצם יעזרו למגזר הציבורי להיות יעיל יותר ולהקטין את הנטל על הציבור. הבעיה עם כל מהלך כזה, אמיתי, שבאמת עוזר לציבור, היא שזה מהלך קשה שדורש להתעמת עם קבוצות אינטרס - ומהלכים מהסוג הזה כבר ראינו שהשר כחלון לא רוצה לעשות. אין שום סיכוי שהוא יתעמת עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן או מישהו מארגוני העובדים החזקים, שבעצם 'שותים' הכנסה רבה מהציבור הרחב בישראל ופוגעים ביעילות של המשק.
"אם השר כחלון יצמצם את הבירוקרטיה הבלתי נסבלת על עסקים בישראל, זה כשלעצמו יעודד הקמת עסקים והשקעות, ייצר מקומות עבודה ויעלה את שכר העובדים במשק. שיקצץ את תקציב הביטחון המופרז שהולך כמעט כולו לשכר, עם פנסיה תקציבית מאוד נדיבה. יש מגוון מאוד רחב של צעדים, אבל הם צעדים קשים".
הממשלה הזאת עוזרת יותר למעמד הביניים, כפי שהיא מתיימרת לעשות?
"קשה להגיד שהממשלה הזאת עוזרת למעמד הבינוני או לקבוצה מסויימת אחרת באופן כללי. מה שהיא עושה בעיקר זה כל מיני מהלכים של העברת כסף בצורה אקראית מקבוצה אחת לאחרת. אם ניקח לדוגמא את תוכנית הדגל של שר האוצר, מחיר למשתכן - מה המשמעות של התוכנית הזו? הזוכים בדירה, שהם בוודאי לא עניים - כי יש להם מספיק כסף לקנות דירה - חלקם שייכים למעמד הבינוני, חלקם מהמעמד הגבוה. מי שבמקרה זכה נהנה מהטבה אדירה, מי שלא זכה - משלם על ההטבה הזו.
"זה מה שמאפיין באופן כללי את השיטה של כחלון, שיטה של הגרלות, של מדיניות אקראית, פה נותנים ופה לוקחים. את הלוקחים אף פעם הוא לא מציין, אבל תמיד יש מישהו שמשלם. למחיר למשתכן יש עלות של כמה מיליארדי שקלים כל שנה מתקציב המדינה, כלומר מהציבור הרחב. כל הטבה באה תמיד ובהכרח על חשבון מישהו אחר, ובאופן כללי מדובר על הטבות אקראיות לקבוצות שונות ומשונות, שהן חסרות כל הצדקה".
וההוצאה על חינוך, בריאות ורווחה מספיקה כיום?
"תמיד אפשר להגדיל תקציבים. עם עוד כסף אפשר לעשות עוד דברים ואולי לשפר את איכות החינוך ושרותי הבריאות. אבל כדאי לזכור, שסתם להגדיל תקציבים לא באמת משפר, לא את החינוך ולא את הבריאות. כשלוקחים מערכת ושופכים עליה עוד כסף ציבורי היא לא בהכרח תנתב את הכסף הזה לשירותים טובים יותר לציבור. בהרבה מקרים, חלק גדול - אם לא הכל - יילך לבזבוזים, למשכורות יותר גבוהות, לחוסר יעילות.
"יש לזה המון דוגמאות. כאשר מסתכלים על ביצועים של מערכות חינוך במדינות המפותחות, אין קשר חיובי בין ההוצאה לתלמיד לבין הישגי תלמידים, למשל. אין גם קשר חיובי בין הוצאה על בריאות לבין תוחלת חיים, מימד חשוב בבריאות.
"אם רוצים להגיע למערכת טובה יותר, אז עם הכסף צריכה לבוא דרישה לרפורמות - בעיקר לשחרור של אותה מערכת מארגוני העובדים שהורסים אותה. זה נכון במיוחד במערכת החינוך. יחד עם זאת, צריך לזכור שכל שקל שנוסף לתקציב כלשהו, מגיע בסופו של דבר על חשבון משהו אחר - או מסים נוספים על הציבור או קיצוצים במקום אחר. אין ארוחות חינם".
לפנייה לכתב/ת 
