טייק דאת: "דגלי ישראל ליוו אותנו בהופעות מתחילת דרכנו"
רגע לפני הגעתם לארץ, חברי להקת טייק דאת נזכרים בכאוס ששלט בחייהם בשנות ה-90. "זה היה כמו להיות על גלגל ענק ולנסות להיאחז", הם נזכרים בראיון ל-ynet בגילויי ההערצה המשעשעים, וגם מתאמנים על ה"חומוס, צ'יפס, סלט" בעברית. צפו
החיים לא מזמנים לנו הרבה הזדמנויות לפגוש אלילי ילדות מוזיקליים. וכשזה קורה - יש סיכוי גדול שהדמות שנשקפה אלינו מהשירים והקליפים תתגלה כאחרת מזו שבמציאות. אבל לא כך המקרה כשמדובר בטייק דאת, מלהקות הבנים הפופולאריות בבריטניה ובעולם בשנות ה-90'. או ליתר דיוק - גארי בארלו, מארק אואן והווארד דונלד, חברי ההרכב הנוכחי, לאחר עזיבתו (השנייה) של רובי וויליאמס ונטישתו של ג'ייסון אוראנג'. לקראת הופעתה של הלהקה בישראל (27 בנובמבר בהיכל "מנורה מבטחים" בתל אביב), התראיינו שלושת חברי ההרכב ל-ynet ודיברו על ההבדלים בין אז להיום, הפעם הראשונה בה נפגשו, מפגשים הזויים עם מעריצים וכמו תמיד - הקשר הישראלי.
טייק דאת הוקמה ב-1990, והתפרקה שש שנים לאחר מכן, זמן קצר לאחר עזיבתו של וויליאמס לטובת קריירת סולו. ב-2005 התאחדו ארבעת חברי ההרכב הנותרים וחזרו לפעילות שכללה אלבומי אולפן חדשים וסיבוב הופעות מצליח שכל כרטיסיו נמכרו מראש. "Beautiful World", אלבום הקאמבק מ-2006, כמו גם האלבום "Circus" שיצא כעבור שנתיים, היו להצלחה מסחרית אדירה, ושיריהם הגיעו לראש מצעדי המכירות בבריטניה.
מאז הם הספיקו להוציא עוד שלושה אלבומים, ואיכשהו בכל הזמן הזה, עדיין לא הספיקו להגיע לישראל. עד עכשיו, כלומר. "בכל הופעה שלנו, מאז ההתחלה, תמיד היו לנו כמה דגלים ישראלים שם בקהל", מספר דונלד. "הרבה אנשים אמרו לנו 'בבקשה תבואו לארץ שלנו'. יש לנו כל כך הרבה מעריצים שם. גם הראיון הזה מרגש, זה מרענן". "אמרו לנו שתל אביב היא עיר ממש מרגשת. מלאת התרחשויות, צעירים, חיי לילה בכל השבוע", מוסיף בארלו, "זה נשמע טוב". ואם חששתם שחוסר ההיכרות של החבורה עם הארץ ימנע ממנה את מילות החובה בעברית שכל אומן חייב ללמוד כשהוא עולה על הבמה בארץ, אתם יכולים לנשום לרווחה. "נשאיר את זה למארק", הם אומרים. "הוא ייקח כמה שיעורים ביום שלפני".
