האוצר: פער השכר המגדרי גדול יותר בקרב העשירים

פערי השכר בין גברים לנשים בישראל הם רחבים ביותר בעשירון העליון, בו הפער הוא כפול מהפער בעשירון התחתון. כמו כן, פערי השכר גדולים יותר לטובת הגברים בחברות בהן רוב המועסקים הן נשים. כך עולה ממחקר שנערך בימים אלה במשרד האוצר.

במחקר, שתוצאותיו מובאות היום (ב') בסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי באוצר, נבחנה השאלה היכן מתמקדים הפערים המגדריים בשכר בישראל. כמו כן, נערכה השוואה בין התפלגות השכר של גברים ונשים במרבית החברות בישראל.

בעולם מקובל להצביע על פער שכר של 20% בין גברים לנשים, והוא מבטא את הפער בין השכר החציוני של גברים לבין מקבילו אצל הנשים. אולם באוצר טוענים כי התמקדות בפער השכר על פי הגדרה כללית זו עשויה לעוות את התמונה האמיתית, משום שפער השכר החציוני עשוי להשתנות בין העובדים החזקים לבין החלשים ולהיות מושפע גם ממאפיינים של פירמות.

מחקר האוצר מתבסס על דו"חות כספיים של חברות לשנת 2014. בחינת השכר של נשים וגברים לפי עשירוני שכר מעלה שיש עלייה משמעותית בשכר הגברים בשני העשירונים העליונים - גידול של 180% בהשוואה לשכר הממוצע בעשירונים 1-8. העלייה המקבילה בשכר הנשים בשני העשירונים העליונים גם היא משמעותית, אך מתונה יותר - 140% לעומת נשים בעשירונים 1-8. כלומר, קשת רמות השכר המאפיינת גברים רחבה יותר בהשוואה לזו של הנשים.

בחינת פער השכר המגדרי באחוזים מעלה כי הוא מצומצם בעשירונים הנמוכים, אך גדל ככל שמטפסים במעלה סולם ההכנסה. מנתונים אלה עולה כי פער השכר בין גברים לנשים בעשירון העליון הוא כפול מהפער בעשירון התחתון, ובעוד שהפער החציוני במדגם עומד על 26%, הרי שהפער בעשירון העליון מסתכם בכ-39%.

קיימים הבדלים משמעותיים בפערי השכר בין נשים לגברים בחברות השונות, ופילוח הפערים בעשירון העליון לפי ענפים ומאפיינים שונים של החברות מעלה כי בכל הפילוחים שבוצעו, שכר הגברים בעשירון העליון היה גבוה משמעותית מזה של הנשים.

כמו כן נמצא כי הפערים העמוקים ביותר בין גברים לנשים קיימים בענפי הקמעונאות והפיננסים עם פער של כ-50% לטובת הגברים, ואילו הפערים הקטנים ביותר נמצאו בענפי החינוך והמזון - כ-35%. עוד עולה מממצאי המחקר, שבחברות קטנות יחסית נמצא פער גבוה, ואילו ככל שגודל החברה גדל, כך מצטמצם הפער.

ממצא נוסף מעיד שהפערים הגבוהים משמעותית קיימים דווקא בחברות בהן רוב המועסקים הן נשים, שמרוויחות בממוצע 52% ממה שמרוויחים גברים בחברות אלה. לעומת זאת, נשים שעובדות בחברות בהן רוב המועסקים הם גברים מרוויחות בממוצע 67% משכר הגברים. למשל, בענף הבריאות, הרווחה והסעד, שם רוב המועסקים (כ-73%) הן נשים, מרוויחות הנשים 57% משכר הגברים. לעומת זאת, בענף התעשייה, בה שיעור הנשים הוא כ-20%, השכר הממוצע שהן מרוויחות הוא כ-32% משכר הגברים. ענף החינוך הוא יוצא דופן, בו על אף השיעור הגבוה של נשים שמועסקות בו, פערי השכר בין גברים לנשים הם מהנמוכים ביותר - כ-30%.

במחקר זה לא נבדקו הסיבות לקיומו של פער השכר המגדרי, למשל האם הוא נובע מהיעדר נגישות של נשים לתפקידים בכירים או מבחירתן, כישוריהן והניסיון הרלוונטי לתפקידי הניהול. אולם אחד ההסברים שקיימים בספרות העולמית לתופעה הוא היותן של נשים המטפלות העיקריות בילדים. במדינות רבות עלות הטיפול בילד היא גבוהה ומאלצת את אחד מבני הזוג להפחית משמעותית את שעות העבודה, וברוב המקרים הנשים הן אלה שלוקחות את התפקיד על עצמן.

נציין כי פערי השכר בין גברים לנשים שעלו במחקר תואמים את מדד תקרת הזכוכית של האקונומיסט, לפיו פער השכר המגדרי בישראל הוא גבוה יחסית (מקום 16 מתוך 29), עם ציון 40 מתוך 100, הנמוך מהממוצע ב-OECD, העומד על כ-50.