שתף קטע נבחר

 

החוק שימנע המלצה משטרתית עבר בטרומית: "רה"מ הוא לא נסראללה"

דיון סוער בכנסת בחוק שיאסור על המשטרה להמליץ לפרקליטות על כתב אישום בתום חקירה. לפני אישורו בקריאה טרומית אמר יוזם החוק ח"כ אמסלם: "רה"מ הוא חלק מעם ישראל, זה בסדר שיהיו לו זכויות". לפיד תקף: "אתם רוצים להציל את רה"מ מחקירות". ח"כ עזריה מהקואליציה הצביעה נגד

 

 

הצבעה בקריאה טרומית על חוק ההמלצות    (צילום: ערוץ הכנסת)

הצבעה בקריאה טרומית על חוק ההמלצות    (צילום: ערוץ הכנסת)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

ממשיכים לקדם את החוק השנוי במחלוקת: בתום דיון סוער אישרה בצהריים (יום ד') מליאת הכנסת בקריאה טרומית את החוק שיאסור על המשטרה להמליץ לפרקליטות על כתב אישום בתום חקירה. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-42 התנגדו. חוק ההמלצות יקודם לקריאות נוספות בהסכמת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שהצביע בעד, וכן בהסכמת שרת המשפטים איילת שקד. עוד לפני ההצבעה הודיעה ח"כ רחל עזריה (כולנו) מהקואליציה כי היא תתנגד לחוק וכך אכן עשתה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים שקד לא נכחו בדיון. ynet העביר שידור חי מהדיון בכנסת.

 

ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), שיזם את החוק, הסביר בדיון מדוע יש לקדם את הצעתו ואמר: "בתיקים שיש בהם פרקליט מלווה מתחילת הדרך - אז ממילא לא צריך להמליץ, הרי הפרקליט מנהל את החקירה. כשהמשטרה אומרת 'יש תשתית ראייתית' זה שווה ערך להמלצה. לטעמי, המשטרה פועלת היום בניגוד לחוק. אני בא מהזווית האזרחית, אני דואג לעם ישראל. ראש הממשלה הוא חלק מעם ישראל, הוא לא לוחם חיזבאללה, הוא לא נסראללה, וזה בסדר שיהיו לו זכויות כמו לכל האזרחים". 

 

יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, תקף את הצעת החוק ואמר: "ח"כ אמסלם, תענה לנו על שאלה אחת, למה עכשיו? למה עכשיו החוק הזה מגיע? מ-1996 ראש הממשלה הוא ראש ממשלת ישראל. למה עכשיו? איכשהו החוק הזה מגיע דקה לפני ששלב החקירה מגיע להמלצות. האמת היא, חבר הכנסת אמסלם, שאתם מנסים להציל את ראש הממשלה. אתה לא רוצה שידעו את הפרטים של החקירות.

 

"את מי אתה מרמה? את עצמך? את הבניין הזה? שלחו אותך, אתה שליח, ראש הממשלה פוחד ואתה שליח. מטרת החוק הזה היא אחת: להציל את ראש הממשלה מחקירות". אמסלם הגיב: "זה מה שמעניין אותך, להפיל את ראש הממשלה". לפיד ענה: "אתם לקחתם את החוק הזה, ושליחיו של ראש הממשלה אומרים 'יש לנו מטרה אחת, להציל את ראש הממשלה'".

יוזם החוק, ח"כ אמסלם (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
יוזם החוק, ח"כ אמסלם(צילום: אוהד צויגנברג)

ח"כ עזריה. הצביעה נגד (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
ח"כ עזריה. הצביעה נגד(צילום: אלכס קולומויסקי)

לאחר הדיון הודיעו כל סיעות האופוזיציה כי הגיעו להחלטה משותפת, שלפיה יירתמו לסייע לח"כ עזריה. כאות סולידריות יעניקו קיזוז לח"כ עזריה שתשהה במהלך שבוע הבא בכנס בחו"ל ולא תוכל להגיע לדיונים במליאת הכנסת. ח"כ יואל חסון, יו"ר סיעת המחנה הציוני ומרכז האופוזיציה: "‏‎‎סיעות האופוזיציה ייתנו גיבוי לכל חבר קואליציה שיצביע על פי מצפונו ועם עמדת האופוזיציה ונגד עמדת הקואליציה. חברי הקואליציה המצפוניים, אנחנו איתכם".

 

יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, הגיב להצעה שעברה בקריאה טרומית: "חוק ההמלצות הוא תמצית הפוליטיקה הצינית והמושחתת. החוק הזה מסמן גם את הדרך לסוף שלטון נתניהו. על חוק כזה לא יסלחו לא בתל אביב וגם לא באלון מורה. זה ייקח חודשיים או שנתיים, אבל היום זה נגמר".

 

החוק אושר בתחילת השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם הוחלט כי הוא יקודם כאמור בהסכמת השר ארדן, שהודיע מוקדם יותר על התנגדותו לחוק בגרסתו הנוכחית. פרקליט המדינה שי ניצן, שהגיע באופן חריג לישיבת ועדת השרים ביום ראשון, אמר כי זהו "חוק מזיק שמהווה סתימת פיות למשטרה". גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת להצעת החוק.

 

שרת המשפטים שקד אמרה בתום הדיון בוועדת השרים כי "היה דיון טוב וענייני. החוק ישונה בכנסת בהסכמה עם שרת המשפטים והשר לביטחון הפנים ויחזור לפני קריאה ראשונה לוועדת השרים לחקיקה. כבר עכשיו יש הסכמה עם המציעים שיהיה מדובר רק על אי פרסום ובחקירות עם פרקליט מלווה לא תהיה המלצה אלא רק סיכום דיון". ארדן מסר מוקדם יותר כי הוא תומך באי-פרסום המלצות אך מתנגד להחלטה לאסור על המשטרה להעביר את ההמלצות עצמן לפרקליטות.

 

ח"כ דוד אמסלם על חוק ההמלצות    (צילום: אלי סגל)

ח"כ דוד אמסלם על חוק ההמלצות    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בדיון הזהיר ניצן: "ברגע שלמשטרה לא תהיה אחריות, תשתנה כל הגישה. מבחינתי יש משמעות חשובה מאוד להמלצת המשטרה. אני רוצה לשמוע אותם, הם היו מעורבים. המשמעות רחבה ואנחנו סבורים שקביעה כזאת חשובה. אני לא רואה תועלת בסתימת פיות למשטרה".

 

פרקליט המדינה אמר עוד: "אנו מתנגדים בתוקף לחוק וחושבים שהוא מזיק ממש. יש הנחיה מלפני שנים של השר לביטחון פנים, עוזי לנדאו - שהמשטרה ממליצה". ניצן הסביר: "כתב אישום מוגש בהתקיים שני תנאים - תשתית ראייתית ועניין ציבורי. המשטרה אמורה להגיד אם לדעתה יש תשתית ראייתית מספקת. עניין ציבורי פחות מגיע מכיוונה. לכן הנוהל היום לגבי הגשת אישום הוא שבתוך התיק כתוב אם יש מספיק ראיות או אין".

פרקליט המדינה ניצן בישיבת ועדת השרים ()
פרקליט המדינה ניצן בישיבת ועדת השרים

 

יוזם החוק, ח"כ אמסלם, אמר בתחילת השבוע כי אין למאמצי החקיקה בנושא קשר לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, יש לו דין ודברים עם השר ארדן, שהביע כאמור התנגדות לנוסח החוק: "נעביר את החוק בעזרת השם, נשב איתו ונתאם איתו הכול, יהיה בסדר".

 

אמסלם הבהיר: "החוק הזה נדרש למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל. מדובר בחוק שנוגע למאות אלפי אזרחים במדינת ישראל במצטבר. בסופו של עניין אני לא יודע מה זה חוק פרסונלי. אם אנחנו עכשיו מעלים את קצבת הזיקנה בגלל שנתניהו יכול ליהנות מזה, זה חוק פרסונלי?".

 

חוק היועצים המשפטיים אושר טרומית

מוקדם יותר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית ברוב של 49 תומכים מול 38 מתנגדים ונמנע אחד את חוק היועצים של ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שלפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו על ידי השרים כמשרת אמון. גם לחוק זה התנגד בחריפות היועץ המשפטי לממשלה. 

 

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "בשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקידם ובמעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. כיום, נתפס תפקידו של היועץ המשפטי לא רק כמייעץ, אלא גם כמי שיכול לפסול רעיונות ותהליכים אותם מקדם השר המופקד על המשרד במידה ולמיטב הבנתו יש בהם פסול חוקי או חוקתי. שינויים אלה מביאים לעיתים לקושי בפעילותו התקינה של המשרד, הנובע ממחלוקות המתגלעות בין השר הממונה על המשרד לבין היועץ המשפטי.

 

"הצעת חוק זו מטרתה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שהיועץ המשפטי למשרד יבחר על ידי השר המופקד על המשרד כמשרת אמון, כפי שהדבר נעשה היום בנוגע לבחירת מנכ"ל המשרד. שינוי זה יביא להגברת המשילות ולחיזוק משרדי הממשלה, כך שיוכלו ליישם את מדיניות השר המופקד עליהם בצורה מיטבית והרמונית ולא לעומתית ומסנדלת".

 

ח"כ אוחנה אמר: "הצעה הזו מגיעה לאחר ניסיונות רבים מטעם גורמים בדרג הפקידותי שהפעילו מכבש לחצים אדיר במטרה לסכל ולמנוע אותה. זו הצעה לביטול שרי העל, שר העל הוא היועץ המשפטי במשרד והוא יכול ברצותו לסכל, לטרפד ולמנוע מהשר להגשים את מטרותיו, הכל באצטלה של שלטון החוק. בממלכה הזו השליטים הם ביועצים המשפטיים, כטוב בעיניהם יעשו. מרבית המקרים שמובאים לפתחם הם לא החלטה של שחור או לבן ואפשר למצוא לפחות שני משפטנים שיביאו בלהט עמדות הפוכות. ההצעה הזו מביאה מדיניות המקובלת ברוב העולם הנאור".

 

מנדלבליט, לעומת זאת, רואה בחוק סיכון לעצמאותו של מערך הייעוץ המשפטי הציבורי: במכתב חריף ששיגר לשרת המשפטים הזהיר היועץ המשפטי לממשלה כי "השינויים המתבקשים צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי-תלותו ואפקטיביות תפקודו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי כ'שומר סף'".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
מליאת הכנסת
צילום: מוטי קמחי
מומלצים