הייטק ישראלי בשירות הרפואה הבינלאומית
החשיבה היצירתית הישראלית מגיעה לתערוכת הציוד והמחשוב הרפואי הגדולה בעולם - מדיקה - שתיפתח בשבוע הבא. בתערוכה יקים מכון היצוא, בשיתוף מנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה, את הביתן ישראלי הגדול עד היום, עם 65 חברות מכל ענפי התחום
בשבוע הבא (13-16.11.17) תיפתח, בפעם ה-11, בדיסלדורף שבגרמניה, תערוכת מדיקה, תערוכת הציוד והמחשוב הרפואי הגדולה בעולם. בתערוכה העצומה מציגות יותר מ-5,000 חברות מלמעלה מ-100 מדינות. 150 אלף מבקרים צפויים להגיע לתערוכה, שתתקיים בדיסלדורף, גרמניה.
אנג'לה רבינוביץ', מנהלת תחום מדעי החיים ומחשוב רפואי שזו כבר השנה השביעית שהיא משתתפת בתערוכה מטעם מכון היצוא, מציינת, כי 65 החברות הישראליות המציגות בה, עוסקות בתחומים שונים. לדבריה, מלבד ייצוג של טכנולוגיות חירום וטראומה שכבר מוכרות בכל העולם, הדוכן הישראלי בתערוכה מציג יותר מ-60 חברות, שמתמקדות בטיפול במחלות כרוניות, רפואה דיגיטלית, הזדקנות בריאה וציוד שיקומי. "הדוכן שלנו בתערוכה יהיה מרתק, לא פחות", מסכמת רבינוביץ'.
"זו תערוכת מכשור ומחשוב רפואי מהגדולות בעולם. מקובל לקיים כנסים מקצועיים לפי תחומי עיסוק רפואיים, ובמקביל אליהם מתקיימת תערוכה של חברות ומוצרים. ב-Medica מתקיים אירוע עסקי בלבד".
"בשנים האחרונות קשה לבקר אצל רופא מבלי להבחין בהשפעת הטכנולוגיה על הטיפולים שמקבל החולה, בעיקר אלה עם המחלות הכרוניות", אומרת רבינוביץ'. "הטכנולוגיה עוזרת להאריך ולשפר את איכות החיים שלהם. אנחנו גאים בתרומה של המכון לחברות בתעשייה הרפואית, שמשלבות את מדעי החיים עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר. העזרה שלנו מתרכזת בתחומי העיצוב, הפיתוח, בחומרים פורצי דרך בתחום היצור, בפיתוח מערכות ובקידום הידע של העבודה לצוות הרפואי. אנחנו עוזרים להם להגיע לדיוק גבוה בבדיקות ואבחון, שמותאם לפרופיל הרפואי של כל לקוח".
- מניסיון 10 השנים הקודמות, התערוכה באמת "סוגרת" עסקאות?
"לעסקאות לוקח זמן להבשיל והן אכן נסגרות מאוחר יותר. כל עסקה והקצב שלה", מסבירה. "בגלל שזו השנה ה-11 החברות הוותיקות כבר מכירות את המשווקים והמפיצים, קל יותר. זה תחום שמרני, שדורש מחקר והתאמה. כל תהליך לפרזנטציית מוצר נמשך כמה שנים ודורש בקיאות והתאמת הרגולציה, בהתאם למדינה".
"אנחנו, במכון היצוא, גאים בתרומתנו לחברות הנהדרות בתעשייה הרפואית, שמשלבות את מדעי החיים עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, שעוזרות בעיצוב, פיתוח, שילוב חומרים פורצי דרך בתחום היצור, מערכות ואמצעי קידום של העבודה לצוות הרפואי ועוד. כל אלה עוזרים להגיע לדיוק גבוה בבדיקה ובטיפול שמותאם לפרופיל הרפואי של כל לקוח, כזה שמציב את המטופל במרכז התמונה".
נא להכיר, מציגים במדיקה
Vitarlerter היא חברת סטארטאפ טכנולוגית שמחזיקה ידע רב בתחום מחשוב ענן ותחום ה- Machine Learning. בשיחה עם סמי אללוף, סמנכ"ל שיווק ומכירות ועם עמיחי סלע, מנהל הפרויקטים, למדנו יותר על המוצר אותו יציגו בתערוכה: "ייצרנו מיני חיישן, כזה שמאפשר לזהות תנועות וסימני גוף חיוניים מבלי לגעת בחולה או בנבדק. החיישן מאפשר מדידה מתמשכת של מדדים חיוניים, ללא חוטים וכבלים. החיישן עובד על טכנולוגיות מדידה של ננו תנועות ובודקת את אותם מדדים על פי לחץ הדם היוצא מהעורקים".
החיישן בודק אנומליות ויודע לזהות מהלכים עוד לפני שקרו בפועל בגלל שהוא מבצע ניטור מתמשך, שבודק שינויי דופק, נשימה ודופק והוא מחובר לכיסא או למיטה, עליהם נמצא החולה.
"המערכת יכולה לחזות נפילה מהמיטה, נותנת אזעקה ומונעת פציעות אפשריות וזה עניין שחוסך כסף רב של טיפול ופציעות ארוכות וסבל, כמובן", מסביר אללוף, "זה נותן ביטוח רב יותר לבתי חולים ובתי אבות גריאטריים ומאפשר מעקב ובקרה, ללא אמצעים פולשניים".
"המערכת מתוחכמת על ידי חיישנים וניתוח נתונים, בטכנולוגיית הענן", מסביר סלע, "יש למערכת מנגנון לימודי ולשפר תוך כדי עבודה ויש לה פוטנציאל גדול להתרחב לעוד תחומים."
למערכת יכולת לשמירת ההיסטוריה הרפואית והפתולוגית ומכך יש לה יכולת ללימוד וניתוח של המטפל ובכך להתאים טיפול מניעתי של הצוות המטפל".
- המערכת כבר עובדת?
"המערכת מיוצרת ומתוכננת בישראל ומשווקת ועובדת בבתי חולים באנגליה, בארה"ב, בצרפת, בהולנד אבל השאיפה שלנו לשווק אותה לכל העולם. יש לנו כיום פרטנר בסין והתחלנו בהתקנות של המערכת בשנגחאי וג'אנגזו", כך על פי אללוף.
- מה הציפיות שלכם מתערוכת MEDICA?
"זו הפעם השנייה שלנו בתערוכה אבל זו השנה הראשונה שאנחנו מציגים את המוצר. אנחנו מחפשים בה בעיקר מפיצים מגרמניה וממזרח אירופה ומחפשים משקיעים לגיוס כסף מכל העולם. אנחנו חברה חדשה וקטנה אבל זה גם היתרון שלנו מול בקשות ייחודיות והתאמות של המערכת לשווקים ספציפיים, לפי מגבלות ורגולציות מקומיות.
"אנחנו שותפים של מייקרוסופט, הם בעלי רשתות של דאטה סנטר בשם 'מייקרוסופט אזור' וזה מאפשר לנו להשתמש ברשתות הענן האלה בכל מקום בעולם.
- איך מכון היצוא עוזר לכם?
" אנחנו עובדים עם המכון כבר כמה חודשים. הם מלווים אותנו ביצירת קשרים בתערוכה, בקביעת פגישות וליווי בימי התערוכה. נקבעו לנו כבר 20 פגישות. זה מקצר לנו זמנים".
1500 פגישות ויותר
יוסי אקרמן, מנהל פרויקט מדיקה ב-4 השנים האחרונות, מטעם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מציין כי עבור מנהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה זה כבוד גדול לארגן ביחד עם מכון היצוא את הביתן הלאומי בתערוכת מדיקה בפעם ה-10 ברציפות. "יותר מ-30 נספחים כלכליים פועלים בעולם ליצור הזדמנויות כלכליות חדשות עבור 65 החברות הישראליות שמציגות בביתן הלאומי".
"השנה תיאמו הנספחים הכלכליים מעל ל-800 פגישות עם גורמים בין לאומיים. זו תוצאה של פעילות הנספחים לאורך כל השנה בזיהוי וחיבור של גורמים עסקיים רלוונטיים לקידום וחיזוק התעשייה הישראלית".
אקרמן מדגיש ש"בזמן התערוכה מומחים לפיתוח עסקי מ-14 מדינות מכל העולם (גרמניה, צרפת, אנגליה, הולנד, דנמרק, איטליה, פולין, דרום קוריאה, טאיוואן, סין, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ'ילה וברזיל), יפעלו בשטח להביא ערך מוסף להשתתפותן של החברות הישראליות בזיהוי הזדמנויות עסקיות נוספות עבור התעשייה הישראלית. "אני מעריך שהשנה נראה גידול משמעותי בתוצאות ויתקיימו יותר מ-1500 פגישות וכל זה בזכות העבודה המאומצת והמקצועית של מערך מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. העולם זקוק לחדשנות הישראלית ומערך הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה והתעשייה יודע להפיץ אותה בעולם".
מחיל הרפואה לתעשייה רפואית עתירת ידע
שי עמישר הוא מנכ"ל Bullpup Scientific. החברה פיתחה קטטר תוך ורידי. 92% אחוז מהמאושפזים בבתי החולים מחוברים בכניסה תוך ורידית כזו או אחרת. המוצר הנוכחי הוא מוצר זול אבל המכשלה שלו היא, שצריך להחליף אותו בכל כמה ימים, עניין שמסתבך עם גילו המתבגר של המטופל. יש פתרונות חלופיים לאישפוזים ארוכים מאד אבל אלה יקרים מדי ולא כל מאושפז מקבל אותם.
"מבחינת שימושיות, המוצר שלנו דומה למוצר הרגיל אבל היתרון שלו שיש לו חיי מוצר ארוכים יותר אצל החולה ולכן פותח אפשרות לשימוש פשוט לזמן ארוך יותר", מסביר עמישר, "עלותו אינה גדולה יותר מהמוצר היומיומי ואינו מצריך מיומנות יוצאת דופן ולכן כל אח או אחות יכולים לבצע אותו. יש לו פוטנציאל התאמה לכשליש מהמאושפזים".
Bullpup Scientific מקורה בחברת חממה, שקמה לפני כעשור ועסקה בתחום דומה. בשלב מסוים החליטו המשקיעים לפרק את החברה. אחד המשקיעים קנה את הפיתוחים והחברה הנוכחית קמה והמשיכה לפתח את המוצר הנוכחי. "השותף שלי ואני הכרנו בחיל הרפואה ועסקנו מאז בתחום הציוד הרפואי, אומר עמישר. "בעבר היה לנו מוצר דומה, שעבר את אישור ה-FDA אבל הוא היה יקר מדי ולכן לא נמכר במספרים גדולים. המוצר הנוכחי הוא פיתוח של המוצר הקודם אבל הפחתנו עלויות מבלי לרדת ברמת המוצר".
החברה היא ישראלית והיצור של הרכיבים נעשה בהודו לפי תכניות ותבניות שהכינה החברה כאן. במדיקה היא תציג את המוצר לראשונה, לאחר שקיבלו לאחרונה את האישור למכירתו באירופה.
"במדיקה ניפגש עם מפיצים ובעזרת מכון היצוא הגענו להרבה מאד ספקים. היועץ שהעמיד לנו המכון, איתו המשכנו לעבוד, עוזר לנו מאד. בהתחלה חשבנו שלא נציג בדוכן אבל נקבעו לנו כל כך הרבה פגישות, שהחלטנו להקים לטובתן דוכן בכל זאת".
בשיתוף מכון היצוא
לפנייה לכתב/ת 
