שתף קטע נבחר

 
עמיר פלג

מטריד יותר, נמוך יותר, מביך יותר / פלג בחמישי

אלכס גלעדי כבר הודה בחלק מהאירועים שחשפו את ערוותו, אבל בוועד האולימפי הבינלאומי מחכים לראיות ובוועד הישראלי מקווים לטוב. וגם: טביב מצפצף על החוק, איגוד הכדורסל מצפצף על הזרים, וה"דוגמה" שמהווה קפטנית נבחרת הכדורסל לנשים

צפו: נרי ליבנה מדברת על אלכס גלעדי    (צילום: אלי סגל)

צפו: נרי ליבנה מדברת על אלכס גלעדי    (צילום: אלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

המיקרופון

גלעדי מתערטל, הוועד מתפתל

"דבריה של נרי נכונים בעיקרם". כך הגיב אלכס גלעדי על העדות שהציגה אותו במערומיו, והוסיף: "מה שאנשים מבוגרים עושים בבתיהם הפרטיים במסגרת מערכת יחסים אישית, זה עניינם הפרטי". אלה היו החדשות השבוע, ועיקרן תחילה.

 

ולחדשות בהרחבה. "הוא הושיב אותי על הספה בביתו, אמר שהוא הולך 'להתרענן' ועלה אל הקומה השנייה", סיפרה העיתונאית נרי ליבנה על המקרה מלפני 18 שנה. "כשירד משם, הוא לבש חלוק משי. מתחת לחלוק הוא לבש חולצה מכופתרת עד הצוואר וגופייה לבנה. משום מה החליט לפרוש לפתע את שולי החלוק, חשף את עצמו בפניי ואמר לי 'דברי אליו'. זה לא היה המיקרופון שרציתי".

 

 

אלכס והחלוק (איור: אופיר בגון) (איור: אופיר בגון)
אלכס והחלוק(איור: אופיר בגון)

 

"מערכת יחסים", קרא לזה נשיא "קשת", וכמה חשוב שהשמות כבר אינם שמורים במערכת. קצת קודם לכן תיארה העיתונאית אושרת קוטלר איך ראיון עבודה אצל גלעדי הסתיים בהזמנה לארוחת ערב ובשאלה: "את לא יודעת איך מתקדמים בטלוויזיה בהוליווד?" הבנאדם חי בסרט. אלכס חולה אהבה.

 

את ההתנשאות והזחיחות הכוחנית של גלעדי מכירים גם כמה עיתונאי ספורט. האיש חבר בוועד האולימפי הבינלאומי, ומשם מסרו בתגובה: "אם יוצגו בפנינו ראיות, נבדוק אותן כמובן". לפחות לגבי האירוע בביתו, שבעיקרו הודה, חלק מהראיות יוכל גלעדי להציג לחבריו (וכמובן חברותיו) בהנהלת הוועד, ואין צורך להגיע בחלוק.  

 

גלעדי בחליפה (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
גלעדי בחליפה(צילום: gettyimages)

 

מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר - זו הסיסמה שטבע מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה, הצרפתי פייר דה קוברטן, שהיה גם מחנך. כשאמר גבוה, הוא בטח לא התכוון לקומה השנייה בדירתו של חבר הוועד, ובוודאי לא תיאר לעצמו כמה נמוך אפשר לרדת.

 

אלא שלא רק בגוף הבינלאומי מכהן האיש עם המיקרופון במפשעה. הוא גם חבר בהנהלת הוועד האולימפי הישראלי ובמליאה. משם הגיבו אתמול: "גלעדי תרם רבות לספורט הישראלי ולתנועה האולימפית. נדהמנו מהטענות שהושמעו נגדו ואנו מקווים שלא נפל פגם בהתנהלותו בנושאים אישיים. הוועד האולימפי בישראל מוקיע כל גילוי של הטרדה מינית וימשיך לפעול כדי לאפשר סביבת אימונים ופעילות מוגנת ובטוחה לכל ספורטאי וספורטאית"... מקווים שלא נפל פגם? איפה, במיקרופון?

 

שלשום צצו עדויות של שתי נשים שכבר דיברו על אונס, ואחת מהן אף טענה כי התגאה בפניה על מעמדו הבכיר בוועד האולימפי. גלעדי הכחיש בתוקף אך הודיע: "אני זז הצידה מתפקידי ב'קשת' עד שתוכח חפותי". בוועד האולימפי (הבינלאומי והישראלי), שני גופים שיודעים לדרוש מהספורטאים קריטריונים נוקשים, מתפתלים, מתחמקים ומקווים. מעניין באמת מה חושבת על זה מסעודה משדרות.

 

גלעדי. בוועד האולימפי מתחמקים ()
גלעדי. בוועד האולימפי מתחמקים
 

 

העבריין

טביב מעשן חופשי במושבה

אלי טביב לא אוהב שקוראים לו עבריין, למרות שהוא עבריין מורשע עם עבר עשיר. בטדי, הבעלים המושעה של בית"ר ירושלים מעשן חופשי. לקהל הרחב זה אסור, אבל עבורו הפיקוח העירוני סידר מאפרה. במוצ"ש, כשבני-יהודה אירחה את בית"ר במושבה, טביב שוב התעלם מהחוק ועישן בשרשרת. עבריין.

 

למה איש לא עוצר בעדו? מנהל האצטדיון אבי סמובסקי הסביר לי שהוא היה שמח אילו היו אוכפים את החוק, אך מי שצריך לטפל בבעיה הוא הפיקוח העירוני. בפיקוח העירוני הפנו אותי לבחור בשם דסטה מ"הפיקוח של הכלבים והעישון". דסטה הסביר שהמחלקה שלו לא עובדת בשבת ושהעניין בסמכות השיטור העירוני. חזרתי לעירייה, קיבלתי מספר של השיטור העירוני, אך הניסיונות להשיגם עלו בתוהו. אין תשובה, גם אם תחסלו בהמתנה חפיסת סיגריות.

 

וטביב? בניגוד להרשעתו בהכאת קטין, הוא אפילו לא מנסה להעלים ראיות. ראש המועדון, שאמור גם לחנך את שחקני העתיד, מצפצף כהרגלו על החוק ועוטף את סביבתו במסך עשן. לשיטור העירוני יש הרבה יותר מבדל ראיה אחד, אבל העבריין בשלו, והפודלים הקבועים שנדבקים אליו במשחקים אינם מעזים לפצות פה. למרות שהפיקוח של הכלבים והעישון לא עובד במוצ"ש.

 

טביב. מצפצף על החוק (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
טביב. מצפצף על החוק(צילום: אורן אהרוני)

 

האטומים

גביע בכדורסל בערב חג המולד

לפני כשנתיים שובצה נבחרת הכדורסל למשחק מול איטליה באליפות אירופה בערב ראש השנה, חרף בקשות מטעם האיגוד שלנו להתחשב ברגשות העם היהודי. שר החקלאות אורי אריאל כינה את ההחלטה "יריקה בפרצופה של מדינת ישראל ושל מאות אלפי אוהדים שיכבדו את היום הקדוש סביב שולחן החג".

 

השבוע הודיע האיגוד שלנו כי משחקי שמינית גמר גביע המדינה ייערכו ב-24 בדצמבר. כן, דווקא בערב חג המולד, בתאריך היחיד שבו היו צריכים להודיע שאין משחקים, מתוך התחשבות בשחקנים ובמאמנים הנוצרים. גם הם, תתפלאו, נוהגים לפעמים לשבת סביב שולחן החג, ועל מה שווה הכדורסל פה בלעדיהם אין צורך להרחיב.

 

נוריס קול. כנראה לא יחגוג את החג בבית (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
נוריס קול. כנראה לא יחגוג את החג בבית(צילום: ראובן שוורץ)

 

ב-NBA לא משחקים ב-24 בדצמבר. באנגליה, שם נערכים במהלך הכריסמס מספר מחזורי ליגה בכדורגל, משאירים את ערב החג פנוי. גם בספרד מאפשרים לשחקנים ולבעלי התפקידים להשתתף בארוחה המשפחתית והילדים מחכים למתנות מסנטה קלאוס. אצלנו האיגוד יורק בפרצופם של הנוצרים, ושר החקלאות שותק.

 

לא נורא, העיקר שבמחזור הליגה שייערך שבועיים קודם לכן ידביקו לראשם של שחקני החיזוק האמריקאים כיפה, וסנטה גלויברמן ידליק נרות וישיר להם: לעת תכין מטבח, מצר המנבח.

 

ג'קסון ולויד. העיקר שאת חנוכה הם יחגגו (צילום: יאיר שגיא) (צילום: יאיר שגיא)
ג'קסון ולויד. העיקר שאת חנוכה הם יחגגו(צילום: יאיר שגיא)

 

המודל

המורשת של הקפטנית לויצקי

קטיה לויצקי ממכבי אשדוד מונתה השבוע לקפטנית נבחרת הנשים. 15 שנים משחקת הסנטרית במדים הלאומיים, יש לה 108 הופעות וקרוב ל-900 נקודות, ועוד שתי נקודות ציון בקריירה.

 

ב-2010 השעה בית הדין המשמעתי של האיגוד את לויצקי בגין שימוש בחומרים ממריצים אסורים, לארבעה חודשים בפועל ועוד שמונה על תנאי, בכפוף להתגייסותה למלחמה בסמים. בפברואר אשתקד היא נתפסה נוהגת בשכרות, בבדיקת ינשוף, ורישיונה נפסל במקום. הכדורסלנית עצמה טענה שלא נהגה כשנתפסה אך הודתה כי עשתה טעות ולמדה את הלקח.  אז מה רציתם, שאיגוד החכמים בלילה יתרגש מינשופים? בואו נרים כוסית עם הקפטנית שמהווה מודל לכדורסלניות צעירות, לחיים!

 

לויצקי. הקפטנית בשבילכם (צילום: איגוד הכדורסל) (צילום: איגוד הכדורסל)
לויצקי. הקפטנית בשבילכם(צילום: איגוד הכדורסל)

 

הברברן

גליקשטיין שוב מורח אותנו

לא פעם הזכרתי כאן את הצהרת שלמה גליקשטיין מ-1990, כששימש כיו"ר האגף המקצועי באיגוד הטניס: "אם תוך חמש שנים לא יהיו לנו חמישה עד שמונה טניסאים בין 150 הטובים בעולם אהיה הראשון שאתן את הדין".

 

קרוב ל-30 שנה חלפו, גליקשטיין הפך למנכ"ל, בשבוע שעבר הוחזר לתפקיד המנהל המקצועי (באותו שכר), וכה אמר החוצפן: "אם תהיה סבלנות, אם נצליח להשיג את המשאבים שאנחנו מצפים להם ונשקיע אותם בצורה מושכלת, ואם כל השחקנים ימשיכו לעבוד קשה, יהיו מחויבים וימצו את הפוטנציאל שלהם - אז בעוד כמה שנים נראה פה מפת טניס אחרת לגמרי. זה הרבה 'אם' - כי בטניס אתה תלוי בכל כך הרבה גורמים שגם לא קשורים אליך".

 

והנה עוד כמה "אם": אם יש כל כך הרבה גורמים שלא קשורים לגליקשטיין, למה צריך אותו? אם משלמים לו קרוב ל-40 אלף שקל בחודש והענף מידרדר, לא חבל על הכסף? ואם המילה שלו לא שווה, למה הוא מורח אותנו?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: אופיר בגון
אלכס גלעדי
איור: אופיר בגון
מומלצים