אוקראינית חירשת: גורשתי מישראל בתום "חקירה" שבה לא הבנתי דבר
לריסה טימושנקו הגיעה מאוקראינה לבקר את בן זוגה וגורשה. עכשיו היא תובעת: לא סיפקו לי מתורגמן לשפת הסימנים
אזרחית אוקראינה חירשת, שבן זוגה חי בישראל, גורשה מהארץ בתום "חקירה" שממנה לא הבינה דבר – כך עולה מתביעה על סך 200 אלף שקלים נגד רשות האוכלוסין וההגירה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב. האישה, לריסה טימושנקו בת ה-45, היא בת זוגו של אדם גיל, ישראלי בן 55, שגם הוא חירש. השניים הכירו לפני שלוש שנים באמצעות אתר אינטרנט המיועד למוגבלי שמיעה וחירשים המתקשרים באמצעות שפת הסימנים.
לפני שמונה חודשים הגיעה לריסה לישראל בהזמנת אדם לביקור נוסף, בהתאם לאשרה שעתידה הייתה להינתן על ידי נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, והיות ומבקרים אזרחי אוקראינה פטורים מקבלת אשרת ביקור טרם הגעתם לישראל. על פי כתב התביעה, לריסה הציגה בביקורת הגבולות כרטיס טיסה בחזרה לאוקראינה ומסמך מהוריו של אדם בו הבטיחו כי היא עתידה לשהות בביתם.
כשלריסה הגיעה לביקורת הגבולות היא הופנתה לחקירה על נסיבות הגעתה. בני הזוג התובעים טוענים כי למרות שהחוק קובע שחקירה של אדם עם מוגבלות בשמיעה המתקשר באמצעות שפת הסימנים בלבד תתורגם לשפת הסימנים ותתועד חזותית, לריסה נחקרה תוך שאינה שומעת ומבינה את השאלות אשר הופנו אליה. בתום החקירה היא הועברה למתקן מעצר ומשם גורשה בחזרה לאוקראינה.
לפי כתב התביעה, בן זוגה של לריסה המתין באותו הזמן באולם כניסת המבקרים בנתב"ג. כשראה שהיא מתעכבת, שלח הודעה להוריו, שיצרו קשר טלפוני עם נציגי רשות האוכלוסין וההגירה והסבירו להם כי הביקור הוא מסיבות תיירותיות ולזמן קצוב וכי בנם ממתין לה באולם הסמוך.
גם כאשר לריסה שהתה במתקן המעצר, בני הזוג התובעים טוענים כי הרשות נמנעה מלספק לה אמצעי שבו תוכל ליצור קשר עם עורך דין או עם בן זוגה, בניגוד לחוק, כפי שמתאפשר לכל אדם שאינו בעל מוגבלות, ואדם חזר לביתו כאשר אינו מבין את אשר אירע.
התובעים טוענים כי בכל ביקור שבו לריסה נכנסה לישראל היא יצאה את גבולות המדינה כנדרש על פי הדין בהתאם לתוקף האשרה, וכי אפשר היה להמתין עם החקירה עד אשר יגיע מתרגם למקום או לחילופין ליצור קשר עם בן זוגה ובני משפחתו. הם מוסיפים כי במאמץ סביר ניתן היה לברר את נסיבות הגעתה של לריסה ולהבטיח את יציאתה מהארץ באמצעות ערבות או התחייבות אישית.
כאשר בני הזוג ביקשו לעיין בתיעוד האירוע והחקירה נמסר להם "דו"ח תשאול נוסע", אך לא תיעוד חזותי של החקירה, שלא בוצע, בניגוד לתקנות. בדו"ח, שלא ברור מי כתב אותו, צוין כי "הוסבר לנוסעת שכניסתה מסורבת מהסיבה – חשד להשתקעות", אך לא צוין באיזו שפה נערך התשאול או באיזו שפה הוא הוסבר ללריסה, שלא אישרה בחתימתה את תוכן הדו"ח מאחר והוא כלל לא הוצג ונמסר לה. מוגבלותה כלל לא צוינה בדו"ח, שבו לא מצוינת אפילו שאלה אחת שהופנתה אליה.
עורכות הדין ניצן הראל ובר נבון ממשרד "הראל נבון", המייצג את אדם ולריסה, אמרו כי "חוק שיוויון לאנשים עם מוגבלויות נחקק במטרה לאפשר השתלבות שיוויונית בחברה ולמנוע אפלייתם של אנשים עם מוגבלויות בשל מוגבלותם. החוק אף מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50 אלף שקלים בגין כל הפרה לנפגע. במקרה הזה, רשות מרשויות המדינה שעליה החובה המוגברת להוות דוגמא, הפרה באופן בוטה את הוראות החוק תוך שהיא מבטלת ומזלזלת בזכויות בני הזוג בשל מוגבלותם, על אף שהציעו מתרגם מטעמם וחלופות ראויות שהיה בהם למנוע את הפגיעה החמורה ואת עוגמת הנפש".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "עובדות המקרה נבדקות בימים אלה ועל כן איננו רוצים להרחיב בנושא. עם בדיקת כל הפרטים תגובתנו תימסר במסגרת ההליך המשפטי".
לפנייה לכתב/ת 
