איראן כבר כאן: הגדוד של משמרות המהפכה במרחק של 30 ק"מ מישראל
רשת BBC הבריטית פרסמה צילומי לוויין שמתעדים הקמת בסיס קבע איראני בסוריה - כ-50 ק"מ מישראל. אלא שמתחת לאף שלנו - כ-30 ק"מ מרמת הגולן - מקימים האיראנים את גדוד 313 שמורכב מצעירים שיעים מקומיים שמקבלים ציוד, הכשרה ומשכורת גבוהה ממשמרות המהפכה ונעזרים גם בחיזבאללה
בחודש האחרון מדברים בתקשורת על איום אפשרי על ישראל, אם וכאשר איראן תקים בסיסי קבע בסוריה (רק ביום שישי דיווחה רשת BBC הבריטית שאיראן מקימה בסיס צבאי קבוע בתוך סוריה - קרוב מאוד לדמשק ובמרחק של כ-50 קילומטרים מרמת הגולן). אך בשקט ובלי להצהיר על כך, מקימה איראן גדוד על ידי גיוס סורים רק 30 קילומטרים מגבולה של ישראל. הכירו את הכוח האיראני המתהווה מתחת לאפה של ישראל.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הלוויין חושף: "בסיס הקבע שאיראן מקימה בסוריה"
גדוד 313 - מצפים למשיח
בימים האחרונים חשפו ארגוני האופוזיציה בדרום סוריה, אחד המעוזים האחרונים של המורדים, כי "משמרות המהפכה" האיראניים הקימו מטה בכפר הנוצרי אִזְרַע שבמחוז דרעא (ליד משולש הגבול סוריה-ירדן-ישראל), על מנת לגייס שיעים וייתכן שגם בני עדות מיעוטים אחרים התומכים באיראן.
המספר 313 מוכר במגזר השיעי בלבנון כמספר מאגי, כי לפי מסורת של בני העדה זהו מספר הלוחמים שיופיע עם המהדי, המשיח השיעי. מייסדי לִוַּאא 313 (לִוַּאא בערבית - "חטיבה", אך כעת עודנו בגודל של גדוד) העניקו לו מספר משיחי וגם שם משיחי "אנצאר אל-מהדי" (תומכי המשיח). תחושת הניצחון בקרב המיליציות השיעיות הנלוות לצבאות בעיראק ובסוריה נגד "המדינה האיסלאמית (דאעש), "השטן הסוני", עוררה אופוריה וציפייה לביאת המשיח בחוגי הדת השיעית. עתה מעוניינת איראן למנף את התחייה השיעית בעיראק ובסוריה למאבק נגד "האויב הציוני".
רוב המידע על הגדוד החדש לא נמצא עדיין בעיתונות, אלא בפייסבוק ובטויטר של בני המקום, החוששים לגורלו של הרוב הסוני במחוז דרעא. לפי דיווחיהם מדובר בגיוס של בני מיעוטים, בעיקר מכפרים שיעיים באזור (בסר אל-חריר, ח'רפא, נאמר, ח'רבת גזאלה ושיח' מסכין). הם מצוידים היטב ומקבלים מדי צבא ומאומנים על ידי קצינים מ"משמרות המהפכה" ומסתייעים גם בפעילים מחיזבאללה בעיירות אזרע ושיח' מסכין הסמוכה.
תחרות עם הצבא הסורי והרוסים
הגיוס הישיר של איראן בדרום סוריה נועד להתחרות עם הגיוס של צבא המשטר בחסותה של רוסיה. האיראנים הפועלים מתחת לאפה של חטיבה 12 בצבא הסורי באזור מפתים את הצעירים להתגייס לגדוד החדש על ידי הצעת משכורת גבוהה מהממוצע (כ-200 דולר בחודש). הצעירים מתגייסים לגדוד על מנת לחמוק משרות סדיר ומילואים בחזיתות המלחמה בצבאו של בשאר אסד, שם יש סיכוי גבוה שישלמו בחייהם.
אפילו האימונים של גדוד 313 מתקיימים "קרוב לבית" באותו האזור. אמצעי נוסף לפיתוי הצעירים להתגייס לגדוד הוא הענקת מסמכים ותעודות עם סמל "משמרות המהפכה". ניירות אלה הם סוג של תעודות VIP. הם מאפשרים לאנשי הגדוד לעבור ללא קושי במעברים ובמחסומים הידועים לשמצה, אותן נקודות ביקורת של הצבא הסורי שבהן נסחטים ומאוימים נהגי המכוניות. המקורות מדווחים כי מטה הגיוס של 313 הוצב לפני חודשים ספורים במרכז נוער בדרומה של אזרע, וכי הצליח כבר לגייס כ-200 בני אדם עד עכשיו. חלק גדול מהמתגייסים הם "משפרי תנאים" שעזבו ארגונים התומכים במשטר הסורי, כגון "אל-דפאע אל-וטני" (המשמר הלאומי) ו-"אל-לג'אן א-שעביה" (הוועדות העממיות).
חשש בירדן
בירדן גובר החשש מנוכחות איראנית בדרומה של סוריה העלולה לאיים גם על הממלכה ההאשמית. בראיון שהעניק לעיתונות הירדנית מוחמד סברה, יועץ משפטי של האופוזיציה הסורית המשתתף בשיחות ז'נבה, הוא טען כי הנוכחות האיראנית בדרום סוריה מהווה הפרה של הסכם הפגת המתיחות בדרעא, שעליו הסכימו ירדן, ארצות הברית ורוסיה ב-7 ביולי.
בנוסף, הגיוס האיראני סותר את הסכמי המבורג בין ארה"ב לבין רוסיה, שלפיהם אסורה נוכחותן של המיליציות קרוב יותר מ-35 קילומטרים מהגבול עם ירדן וישראל. עמדתה הרשמית של ירדן דומה לזו של ישראל: הממלכה לא תשלים עם נוכחותן של מיליציות איראניות בגבולה.
פרויקט 313 - המשכם של מבצעים קודמים
ניסיון חיזבאללה להקים חזית נגד ישראל ברמת הגולן נכשל כמה פעמים בעבר. שנת 2015 נראתה כסוף פסוק לפרויקט האיראני בדרום סוריה. שנה זו החלה בינואר עם חיסולו של עימאד מורנייה, שהיה מופקד על הקמת חזית חיזבאללה נגד ישראל בגולן, והסתיימה בדצמבר אותה שנה עם חיסולו של סמיר קונטאר, הטרוריסט שניסה לגייס את הדרוזים בסוידא לחיזבאללה.
אולם איראן ניצלה לטובתה את ההתערבות הרוסית בשנתיים האחרונות, שהביאה למהפך במלחמת האזרחים בסוריה. הקמת גדוד 313 האיראני בימים אלה אינו אלא השלב השני לאחר יצירתו של מה שהסורים מכנים "משולש המוות" השיעי.
בשנה שעברה השתלטו כ-500 לוחמי חיזבאללה בדרום סוריה על שטח המשולש שבין דרום דמשק, קוניטרה ודרעא. בשטח זה ביצע חיזבאללה טיהור אתני של כ-40 אלף תושבים, רובם סונים. רובם ברחו בעקבות הקרבות עם המורדים והם אינם מורשים כעת לשוב בתירוץ שמדובר ב"שטח צבאי סגור".
הדמוגרפיה החדשה לטובת השיעים
יציאתם של מיליוני פליטים מסוריה ומותם של מאות אלפים מתושביה שינו את המבנה הדמוגרפי של המדינה. עד 2011 השליטים העלווים היוו 11 אחוזים מאוכלוסיית סוריה והשיעים היוו 2 אחוזים. בקרב המיעוטים הנאמנים למשטר היוו הנוצרים 10 אחוזים והדרוזים 3 אחוזים. 10 אחוזים מהאוכלוסייה הם מוסלמים כורדים. משמעות הדבר שב-2011 היוו הערבים הסונים, רוב תומכיה של האופוזיציה, כ-64 אחוזים מהאוכלוסייה.
חלק מהסונים האמידים המתגוררים בערים במערב תמכו במשטר אסד בגלל טובות ההנאה והמונופולים הכלכליים שהעניק להם המשטר בדמשק. בשל העובדה שרוב הפליטים הסורים (יותר מ-5 מיליון) וההרוגים (יותר מחצי מיליון) הם סונים, חלה ירידה משמעותית באחוז הערבים הסונים במדינה (אולי לכדי 50 אחוזים). השינוי הדרמטי מעניק בסיס שליטה חזק יותר למשטר הסורי ולאיראן. לנתונים אלה נוסיף את אלפי השיעים ש"ייבאו" הכוחות האיראניים למערב סוריה מאיראן, מאפגניסטן ומעיראק, בנוסף לאנשי חיזבאללה מלבנון. זוהי התשתית הדמוגרפית להתבססותה של איראן במערבה של סוריה.
הפריסה השיעית בסוריה
לפי מקורות גלויים (בעיקר תקשורת ערבית ורשתות חברתיות), יש לאיראן כיום שלושה בסיסים צבאיים בסוריה: בדרום, הבסיס הראשי בשדה התעופה של דמשק, השני לא רחוק ממנו באזור סית (הקדושה) זינב בפרברי דמשק והשלישי בצפון, בג'בל עזאן ליד חלב. לחיזבאללה ארבעה בסיסים לאורך הגבול עם לבנון: באל-קוסייר, באל-זבדאני, בהרי קלמון ובדרום סרגאיה. מלבד שבעת הבסיסים השיעים הנ"ל, מנסה כעת איראן להגיע להסכם עם רוסיה לגבי פתיחתו של בסיס ימי בצפון-מערב סוריה ובניית בסיסים אוויריים באזורים נוספים בסוריה.
שני הבסיסים האיראניים בדמשק, הנמצאים במרחק של רק כ-70 קילומטרים מרמת הגולן, עלולים להוות בעתיד הקרוב איום חמור על ביטחונה של מדינת ישראל. ואילו גדוד 313 המתהווה כעת 30 קילומטרים מגבולנו הוא סכנה קרובה ומיידית.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010