הח"כים מתאחדים למען ביטוח סיעוד ממלכתי: "אם לא נדאג עכשיו, אנחנו נהיה באותו המצב"
על רקע המשבר בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, ובעקבות האיום בשביתה כללית במשק, כונסה מסיבת עיתונאים חריגה בהשתתפות ח"כים מכל המפלגות. הצעת החוק: העלאת מס הבריאות ב-0.75% והכפלת היקף הסיוע לסיעודיים בביתם. הח"כים הודו: שר האוצר כחלון מתנגד לעת עתה להעלאת מסים. ח"כ שמולי: "אנחנו הצעירים נילחם עבור דור המייסדים"
אחדות חריגה בכנסת: על רקע המשבר בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, ופליטתם הצפויה של כ-850 אלף ישראלים מפוליסות הסיעוד שלהם בחודש הבא, התקיימה היום (א') מסיבת עיתונאים שבה לקחו חלק נציגים מכל המפלגות, במטרה לכונן ביטוח סיעוד ממלכתי בישראל. במסיבת העיתונאים השתתפו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), דב חנין (הרשימה המשותפת), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב קיש (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), יואב בן צור (ש"ס), מיכל רוזין (מרצ), אורי מקלב (יהדות התורה) וקארין אלהרר (יש עתיד).
הצעת החוק מבקשת להעלות את מס הבריאות ב-0.75% וכך להרחיב ולעגן את שירותי הסיעוד באשפוז ובקהילה כחלק אינטגרלי משירותי הסל הבסיסי בחוק בריאות ממלכתי. ההצעה, שעליה חתומים כ-80 חברי כנסת מכל סיעות הבית, תוגש ביום ראשון הבא לוועדת השרים לענייני חקיקה. במסיבת העיתונאים הודו הח"כים כי שר האוצר משה כחלון מתנגד לעת עתה להעלאת מסים. "נכון ששר האוצר לא תומך בהעלאת מסים, אבל הוא גם לא שולל את זה לגמרי. תפקידנו לשכנע אותו", אמר ח"כ שמולי. מנגד, ציטטה ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו) את כחלון ואמרה: "אף קשיש בישראל יישאר ללא טיפול סיעודי".
הצעת החוק קובעת גם כי היקף הסיוע לסיעודיים בביתם כמעט ויוכפל עבור אלה ברמת התלות הבינונית (25 שעות שבועיות במקום 16 היום), וברמת התלות הגבוהה (40 במקום 22-18 היום), ויתאפשר גם שימוש חופשי במרכזי היום והמיזמים התומכים הפזורים ברחבי הארץ. כמו כן, כדי לאפשר סיוע משמעותי יותר גם ברמת הסיעוד הנמוכה (הכוללת כיום 55% מהזכאים), תפוצל באופן תקדימי הרמה לשתי מדרגות, כאשר החלק העליון יזכה ב-14 שעות שבועיות (לעומת 9.75 היום) והחלק התחתון בחמש שעות שבועיות.
באשפוז הסיעודי תוגבל הדרישה להשתתפות עצמית כלפי המבוטח כשהרף המקסימלי יעמוד על 4,000 שקל, במקום המצב כיום שבו 30% מממנים עצמאית את הטיפול במוסד שעלותו כ-20 אלף שקל בחודש, ואלה שזוכים לסבסוד נדרשים להשתתפויות עצמיות בגובה אלפי שקלים בשל מבחני הכנסה, בין היתר של בני משפחתם. על כן, יבוטלו מבחני ההכנסה לבני המשפחה המורחבת, מעבר לבני הזוג, ולא יובאו בחשבון הכנסותיו של הקשיש מקצבאות שונות.
בנוסף לכך ירוככו הקריטריונים לקבלת הסיוע. בין השאר, ישונה מבחן התלות, כך שקושי בביצוע מלא של הפעולה במבחן התפקוד יזכה בהכרה, לעומת המצב היום - קושי בביצוע חלק מהותי מהפעולה. כמו כן, יבוטלו מבחני התלות לבני 75 ומעלה ועבורם קביעת הזכאות תיעשה על ידי רופא קופת החולים.
לפי המתווה המוצע, קופות החולים יהפכו להיות הכתובת המרכזית של האדם הסיעודי ויתפקדו כ-ONE STOP SHOP וכגורם האחראי על אספקת צורכי הסיעוד באשפוז ובקהילה וככתובת המרכזית שתהיה האחראית על ייעוץ וליווי אישי לכל מבוטח זכאי. כך הקופה תרכז את כלל השירותים לקשיש ולמשפחתו במקום להריצם בין גופים שונים. בנוסף, לראשונה, ובדומה למדינות אחרות, יזכה גם בן המשפחה העיקרי המטפל בקשיש, שאינו בשכר, לשישה ימי הבראה נוספים בשנה ולליווי מקצועי ורגשי על ידי קופת החולים.
"את ההפקרות הזאת חייבים לעצור"
"התכנסנו, ח"כים מהקואליציה והאופוזיציה, כי אנחנו מרגישים שיש אבסורד גדול מאוד שמתחולל במדינת ישראל כאשר אדם שנקלע למצב סיעודי נותר בפועל לבד", אמר ח"כ שמולי בפתח ההתכנסות. "בחלק כגדול מהמקרים לא מגיעה עזרה מהמערכות הממלכתיות של מדינת ישראל, וגם כשהיא מגיעה, היא לא מספיקה אפילו לכסות מחצית מההוצאות. מדובר בהפקרות, ואת ההפקרות הזאת חייבים לעצור".
ח"כ שמולי הוסיף: "סיעוד זה נטל שלא יכול ליפול רק על המשפחה, ולכן אנחנו באים היום ביוזמה שגיבשנו בחודשים האחרונים לחקיקת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי. אנחנו חושבים שהנסיבות הנ"ל בהחלט מאפשרות את החקיקה של החוק ההיסטורי הזה. אם אנחנו לא נעשה את זה, כל הענף הסיעודי יתמוטט לקשישים שלנו על הראש - וגם על הצעירים שלנו בעתיד. זה דור המייסדים שלנו ואסור לנו להפקיר אותו. אנחנו הצעירים נילחם עבורם".
ח"כ סמוטריץ' אמר: "יש משפחות רבות שלא יכולות לעמוד בנטל - וזה בדיוק המקום שבו המדינה צריכה להיכנס. קשישים סיעודיים, בדיוק כמו נכים וחולים, זו אוכלוסייה שלא יכולה לעזור לעצמה. זו המשמעות של ערבות הדדית, של סולידריות - להיכנס בדיוק במקום הזה שבו אין. אנשים צריכים לקבל את רשת הביטחון שתאפשר להם לחיות בכבוד גם בשנים האחרונות, הקשות והסיעודיות של חייהם".
ח"כ טלי פלוסקוב הוסיפה: "אני מקווה שנמצא ביחד את הנוסחה הנכונה כדי לא לשכוח את אותם אזרחים ותיקים שבנו את הארץ. אם לא נדאג לזה עכשיו, מחר אנחנו נהיה באותו המצב".
ח"כ דב חנין: "המשבר של הביטוחים הסיעודיים יכול להיות מנוף של שינוי. כל הסיפור של הביטוחים הסיעודיים הוא עקום ובעייתי מההתחלה ועד הסוף. במקום להמשיך את העקמומיות הזאת, אנחנו צריכים להבין שצריכים פה משהו אחר. זאת ההצעה שעבדנו עליה. אני באופן אישי שייך למחנה שתומך בהעלאת מסים, אבל במקרה הזה אני חושב שההסכמה היא מאוד מאוד רחבה, כי שום מערכת אחרת לא מצליחה לייצר פתרונות".
ח"כ קיש: "אני בא מהליכוד ושם אנחנו מאמינים בתחרות חופשית יחד עם אחריות חברתית. אין דבר יותר משמועתי מהעניין הזה של הביטוח הסיעודי. שוחחתי גם עם שרי הממשלה בעניין, זה לא מהלך מתנגח. כל סיעות הכנסת מיוצגות ויש גם תמיכה רחבה בתוך הממשלה. אנחנו עומדים בפני משבר בינואר. על המשבר הזה צריך להסתכל גם כהזדמנות".
ח"כ מקלב: "אנחנו מחוייבים לאוכלוסיה הקשישה והסיעודית. היום הם אלה שזקוקים לעזרתנו. לא יכול להיות שדור העבר ייזרק ככה לחסדים שאחרים לא תמיד יכולים לתת. אנחנו מבקשים לנצל חלון הזדמנויות שנוצר עכשיו. לכן החקיקה מגיעה עם הכנה וריכוך. את השעה הזאת אסור לפספס".
נתניהו מנסה לעכב בשנה את ביטול הביטוחים הקבוצתיים
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה היום את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, להיפגש עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, ועם גורמי המקצוע במשרד האוצר כדי לבחון את דחיית ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בשנה. זאת בעקבות בקשתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ בישיבת שרי הליכוד.
הדחייה תאפשר הקמת ועדה שתתווה דרך להחלת ביטוח סיעודי ממלכתי, ותמנע מצב שבו מאות אלפי אזרחים ייוותרו בסוף השנה ללא חלופה אף ששילמו למטרה זאת במשך שנים. במקביל שוחח השר כץ עם שר הבריאות יעקב ליצמן לטובת התכנסות להצעת חקיקה משותפת.
ביום שלישי האחרון הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה כללי במשק בעקבות המשבר בביטוח הסיעודי. הסכסוך צפוי להיכנס לתוקף ב-22 בנובמבר, ואז תוכל ההסתדרות להכריז על שביתה כללית במשק.
הכשל הביטוחי, שזכה לפרק נרחב בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר, הביא לכך שמאות אלפי אזרחים בישראל ששילמו במשך עשרות שנים ממיטב כספם עבור ביטוח סיעודי קבוצתי נותרו ללא ביטוח דווקא כשהיו זקוקים לו: מאחר שמדובר בפוליסה קצרת מועד (לרוב למשך שלוש שנים), דווקא כשהגיעו לגיל מבוגר וכשרמת הסיכון שלהם עלתה,
חברות הביטוח לא חידשו עבורם את הפוליסה.
במשך אותן שנים הם גם לא צברו כל זכויות בביטוח שיקנו להם סיוע כלשהו, זאת בשעה שהגורמים המפקחים מאפשרים לכשל הביטוחי להמשיך ולהתקיים.
דו"ח מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על הרגולטורים שאפשרו את המשבר, וקבע שמאז 1998 מודעים במשרד האוצר לכשלים מרכזיים במתכונת הקיימת של הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים. למרות זאת נמנע אגף שוק ההון מלאסור את שיווק הביטוחים הבעייתיים, או לטפל בכשלים - על אף שצפה את הנזקים העתידיים.
לפנייה לכתב/ת 
