טרום סוכרת: איך לזהות הרבה לפני שהמחלה מתפרצת
הסוכרת כבר מזמן נחשבת למגפה בעולם המערבי, אבל עכשיו מתברר שגם מצב של טרום סוכרת עלול להיות מסוכן לא פחות. לרגל יום הסוכרת הבינלאומי שחל היום - איך לזהות כשזה קורה ואילו טיפולים יעזרו לעכב את התפתחות המחלה
בכל עשר שניות שחולפות שלושה אנשים מפתחים סוכרת, שהפכה ממזמן למגפה. ב-2013 היו בעולם 382 מיליון סוכרתיים שצפויים עד שנת 2035 להגיע ל-592 מיליון חולי סוכרת בעולם.
316 מיליון נוספים מוגדרים עם טרום סוכרת עם ערכים גבוליים של סוכר בדם המהווה סיכון להתפתחות המחלה - מספר הצפוי לגדול לכ-500 מיליון בדור הבא.
טרום-סוכרת הוא מצב מטבולי המתאפיין ברמות סוכר בלתי תקינות שעדיין לא עונות על קריטריוני סוכרת. מעבר לכך שטרום סוכרת מעלה את הסיכון בצורה משמעותית לחלות בסוכרת, מתברר לאחרונה שמצב זה כשלעצמו מהווה גורם סיכון גם לסיבוכי הסוכרת ולתחלואה קרדיווסקולרית, כפי שהתפרסם במגזין הרפואי BMJ.
ניתן לזהות כמה מצבים של טרום סוכרת
1. IGT – impaired glucose tolerance - אי סבילות לגלוקוז
ערכי סוכר בין 140 ל-200 שעתיים לאחר העמסת סוכר (75 גרם גלוקוז או ארוחה) המשקפים קושי באיזון רמות סוכר בתגובה לחשיפה לסוכר, מצב הקשור לעמידות לאינסולין בכבד.
2. IFG - ערכי סוכר בין 100 ל-126 לאחר שמונה שעות צום
רמת סוכר גבוהה בצום, קשורה לעמידות לאינסולין בשרירי השלד.
היות שארגון הבריאות העולמי מגדיר טרום סוכרת רק מרמות של גלוקוז של 110 ואילו איגוד הסוכרת האמריקאי מגדיר החל מערך 100, מה שכמובן מעלה מאוד את שכיחות הטרום סוכרת באוכלוסייה.
גם בדיקת של המוגלובין מסוכרר (HBA1C ) מעל 5.7% עד 6.4% מורה על טרם סוכרת, לפי חלק מהאיגודים רק ערכים מעל 6% מוגדרים כטרום סוכר.
המוגלובין מסוכרר המשמש בעיקר למעקב סוכרת, היא צורת המוגלובין הנמדדת בנסיוב שנוצרת על ידי גליקציה לא-אנזימאטית של המוגלובין הנחשף לגלוקוז, ונותן הערכה של רמות הסוכר בשלושה חודשים האחרונים.
שילוב שני המצבים ביחד
טרום סוכרת יכול להיות רק IGT או רק IFG, אבל במחקרים נמצא נוכחות של IGT ו-IFG יחד שמגדילה את הסיכון להתפתחות סוכרת מאשר הימצאות של כל הפרעה באופן נפרד.
מדובר במצב שקט שלא מתבטא בסימפטומים ללא בדיקת דם, ולכן חשוב לאתר המצב בזמן כדי להעלות מודעות בקרב הנבדק לשינויי תזונה ולהתמדה בפעילות גופנית בשל הפיכות המצב.
התרופות החדשות להתמודדות עם המחלה
בשנים האחרונות התעמקה ההבנה של המנגנונים בבסיס מחלת הסוכרת, מעבר למה שהיה ידוע על מחסור באינסולין ועל עמידות לו, להבנה של מעורבות איברים רבים בפתופיזיולוגיה של המחלה.
המחלה קשורה גם למחסור באינקרטינים, שהם הורמונים המופרשים מהמעי אשר גורמים להאטת התרקונות המזון בדרכי העיכול, לתחושת שובע, להפרשת אינסולין תלוית אכילה ולהפחתת רמות גלוקגון (המעלה את רמות הסוכר).
כמו כן, מבינים את הקשר בין המחלה לבין רקמת השומן, שהיא רקמה פעילה המפרישה פקטורי דלקת המקדמים עמידות לאינסולין, ובעמידות לאינסולין בכבד (בצום) ובשרירים (לאחר ארוחות) מעודף הפרשת גלוקגון ומחסור בהפרשת אינסולין בלבלב.
קראו עוד:
- למנוע את כאבי הרגליים ללא תרופה: 6 עובדות על סוכרת
- כ-35% מחולי הסוכרת - בסיכון פי 3 לתאונת דרכים
- מקצוע רפואי חדש: הכירו את מחנכי הסוכרת
בהתאם לריבוי המנגנונים המתגלים כך גם פותחו תרופות חדשות. תרופות שפועלות בציר האינקרטינים (ויקטוזה, טרוליסיטי, ביידוריון, ליקסומיה) מפחיתות תאבון, מאטות את התרוקנות הקיבה, מעלות הפרשת אינסולין, מפחיתות הפרשת גלוקגון, מורידות לחץ דם (ומעלות דופק) ומורידות במשקל בנוסף להורדת רמות הסוכר.
התרופות מגנות על תאי בטא בלבלב. אפקט חיובי זה מהווה גורם חשוב במאמץ להאטת הידרדרות מחלת הסוכרת. תאי הבטא בלבלב אחראיים על ייצור והפרשת האינסולין ושמירה על תפקודם קשורה בשיפור בהפרשת האינסולין.
תרופות אלו ניתנות במתכונת של זריקה יומית (ויטקוזה לוקסימיה) או חד שבועית (ביידוריון טרוליסיטי) ובתרופות פומיות אך עם יעילות חלשה יותר וללא אפקט של ירידה במשקל (זנואט טרזנטה גלבוס אונגלייזה).
משפחה יחסית חדשה של תרופות הינה מסוג ה-SGLT2 מעכבות נשאים שסופגים גלוקוז מהכליות חזרה לדם משתנות אותו החוצה, מורידות במשקל ומורידות במעט לחץ דם.
מחקרי בטיחות לתרופות
בשנים האחרונות ה-FDA דורש עובר תרופות חדשות לקיים מחקרי בטיחות קרידווסקולריים להוכיח שהם אינם פוגעים בלב כפי שנתגלה לגבי התרופה אבנדיה שבדיעבד ירדה מהמדפים ב-2007.
בימים אלו עדיין רצים מעל 20 מחקרי בטיחות בעולם ובהם נכללו כ-150,000 חולי סוכרת. חלק מהתרופות הוכיחו בטיחות ונמצאות בשימוש בטוח ושתיים מהתרופות שבשימוש הדהימו את עולם הרפואה כשהוכיחו לא רק בטיחות כי אם גם יעילות קרידווסקולרית.
מחקר ראשון שהראה יעילות לבבית הוא מחקר EMPA-REG אשר הוצג בכנס החברה האירופאית לסוכרת בשוודיה ופורסמו גם ב-NEJM. המחקר הראה שבקרב חולי סוכרת סוג 2 הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, היו בסיכון מובהק נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים ותמותה מכל סיבה בהשוואה למטופלים בפלצבו.
המחקר כלל 7,020 מטופלים שהדגים 38% בירידה בתמותה קרידווסקולרית ו-35% ירידה באשפוזים בשל מחלות לב וירידה של 32% בסיכון לתמותה מכל סיבה.
מחקר נוסף שהוכיח יעילות קרדיווסקולרית לאחרונה הוא מחקר הלידר שהוצג במאמר שפורסם ב-New England Journal of Medicine אשר הוצג במקביל גם בכנס ADA בניו-אורליאנס, וגם הוכיח יעילות קרדיווסקולרית בשימוש בלירגלוטייד.
המחקר כולל 9,340 חולים שחולקו באקראי. המחקר הוכיח ירידה מובהקת סטטיסטית של 13% בסיכון לאירוע לבבי, שבץ או תמותה קרדיווסקולרית, ועדיין הטיפול הראשוני לסוכרת הוא תזונתי.
טיפול תזונתי
יש אסכולות שונות בתזונה ובסגנוני תזונה לטיפול בסוכרת ובטרום סוכרת.
מה שהוכח הוא שירידה במשקל של בין 5 ל-7 אחוזים ממשקל הגוף ופעילות גופנית סדירה של כ-150 דקות בשבוע מחולק ל כחמישה ימים יכולים למנוע את המעבר לסוכרת אמיתית בכ-60% מהמטופלים. להפסקת עישון גם חשיבות רבה במניעת מעבר ממצב טרום למצב סוכרת.
מחקר שנערך לאחרונה במכון ויצמן העלה ממצאים מעניינים על כך שיש מרכיב אינדיבידואלי שקבוע - אינדקס גליקמי, בקרב אנשים ואותו מזון משפיע שונה על עליית הסוכר בקרב אנשים שונים בהתאם להרכב המיקרוביום במעיים שלו.
שימוש בצמחי מרפא היפוגליקמים כמו ג'מנמה, קינמון, חילבה ועוד לחולי סוכרת יכול להיעשות בתנאי שנבדקים קונטרה אינדיקציות כמו צמחי מרפא מדללי דם ביחד עם תרופות מדללות דם או תרופות מעלות לחץ דם בחולי לחץ דם, ובשאר המקרים דורשים ניטור על מנת לעשות התאמה תרופתית הדרגתית בהתאם גם לתוצאות שינויי התזונה ואורחות החיים.
ד"ר מיכאל ויינפאס הוא רופא סוכרת במכבי שירותי בריאות והרבליסט קליני
לפנייה לכתב/ת 
