"דמות לחיקוי כמוהו לא תחזור כל כך מהר"
שוערי העבר של ישראל עושים כבוד לג'אנלואיג'י בופון אחרי משחקו האחרון והטרגי בנבחרת איטליה: "צריך ללמוד ממנו איך להיות מקצוען", "הוא השתבח כמו יין וידע לבצע התאמות", "ענק לא רק כשוער, אלא גם כאדם". אובארוב, אוואט, קורנפיין ואנטמן נפרדים
אין כמוהו | דודו אוואט
אם מסתכלים על שחקנים בקנה מידה עולמי, קשה למצוא שלמות, אבל מתחילת הקריירה של בופון ועד עצם היום הזה לא היה אחד כמוהו. תמיד חיובי, תמיד קרוב לקהל. מבחינה מקצועית - מלבד ליגת האלופות והיורו (בשניהם הגיע לגמר) הוא זכה בהכול.
אהבתי מאוד לראות אותו משחק, אהבתי את המנהיגות שלו. אפילו מול השופטים היה לו קלאס. יצא לי לשחק איתו במשחק השלום עם האפיפיור, היינו באותו חדר הלבשה והחלפתי אותו במחצית השנייה. דיברנו על התנהלות במצבים מסוימים במשחק. התרגשתי מאוד וזה היה מעמד גדול. אפילו למשחק הזה הוא התכונן בשיא הרצינות.
כאדם הוא מתייחס בכבוד גם לשחקנים בחדר ההלבשה וגם לאוהדים. אני זוכר אותו בהפסד בגמר היורו מול ספרד, דווקא ברגע הזה הכי התחברתי אליו. הוא לקח את זה בצורה מאוד ספורטיבית ומכובדת. גם בזכייה במונדיאל מאוד התרשמתי ממנו.
אבל מעל הכול, הרגע שהכי התרשמתי ממנו מחוץ למגרש הוא הרגע שבו יובנטוס הורדה ליגה והוא בחר להישאר שם למרות הצעות מהקבוצות הכי גדולות בעולם. בעולם כמו היום, שבו הדבר הכי חשוב הוא הכסף, זה היה מהלך נדיר שמראה מי האדם הזה באמת: דמות חינוכית, ערכית וספורטיבית מהמעלה הראשונה.
לא ייעלם מהנוף | איציק קורנפיין
בופון היה בשבילי מודל לחיקוי, ספורטאי מקצוען, מהיום הראשון ועד האחרון. הוא דוגמה לספורטיביות ולשאיפה למקצוענות. גם כשזכה בכל התארים, תמיד שמר על צניעות והערכה ליריב - אלה דברים שכספורטאי אתה לומד להעריך. כמי שמעורב בספורט ובגידול הדור הצעיר אני רוצה להעביר את הערכים האלה גם לדור הבא.
אני לא יכול לחשוב על רגע גדול ספציפי שלו כי כל הזמן הייתה חוויה לראות אותו: ביחס שלו לחברים לקבוצה, בנאמנות שלו גם ליובנטוס וגם לחולצה של איטליה. בספורט שלנו, שמקדש את הכסף, זה מאוד נדיר ומעורר הערכה. דמות לחיקוי כמוהו לא תחזור כל כך מהר.
אני מאמין שאיטליה תצליח למלא את החלל, כמו מדינות גדולות אחרות, אבל זה יהיה בזכותו כי אני מאמין שהוא יישאר בתפקיד בכדורגל האיטלקי. בופון לא ייעלם מנוף הכדורגל האיטלקי.
הדור הבא צריך ללמוד ממנו איך להיות מקצוען. אפילו בתפקיד של שוער, שנראה לפעמים יותר "קל", הוא התאמן לקראת כל משחק בשיא העוצמה. גם אם היו יריבויות ספורטיביות כאלה או אחרות, הוא לא נתן לזה להשפיע עליו. הוא הגיע לכל משחק ולכל מגרש במטרה לנצח. גם אם יש יריבים בעייתיים, תמיד הוא הגיע במוכנות מלאה, שם את היריבות בצד והמשיך להיות ספורטיבי ומקצוען.
סמל לגדולה | גיורא אנטמן
אחד הדברים היפים ביותר בכדורגל הוא הרגעים שבהם צריך לפרוש. בדרך הפרישה אפשר להבין איך דמות כמו בופון שרדה שנים רבות כל כך בטופ העולמי. אם הוא מסוגל להזיל דמעה גם ברגע כזה, רואים כמה המשחק היה רגשי בשבילו, ואיך צריך לתפוס את המקצוע הזה.
דווקא בשנים המאוחרות בקריירה הגיע בופון ליכולת טובה - יותר מכשהיה צעיר. הוא השתבח כמו יין עם השנים. באופן אישי אני יודע איך הוא עבד על הגוף שלו כדי לשמור על יכולת גבוהה. הוא ידע לבצע התאמות לכדורגל של היום, שנשען הרבה יותר על משחק רגל מאשר רק על הצלות כמו בעבר, והוא ידע לשפר את התחום הזה.
מונדיאל בלי איטליה זו סנסציה, אבל הרגע הכי מרגש היה לראות אותו בסיום. זה עצוב וקשה, אבל הם יידעו להתעשת ולעשות בדק בית. בעתיד תהיה נבחרת משופרת, וזה יקרה כבר בשנים הקרובות.
באופן אישי זכיתי כמאמן שוערים לפגוש עם מכבי חיפה את יובנטוס. ולדימיר דבאלישווילי בעט כדור שכבר עבר אותו, ובופון שלח יד משום מקום והציל את הכדור הזה. מדהים. אפילו אוהדי מכבי חיפה לא יכולים לשכוח את ההצלה הזו. במשחק אחר נגדנו פנה אליו השופט בצורה לא יפה, אבל בופון ביקש בצורה מכובדת שידבר אליו בשפה שיותר מתאימה למעמד. לשמחתי הצלחתי ללמוד ממנו ולהיעזר בתוכניות האימונים שלו כדי להעביר את מה שהוא עושה לדור הצעיר.
לא רק שוער, אדם | שורה אובארוב
בופון הוא עוד ספורטאי ענק שנזכור תמיד לאורך ההיסטוריה. הוא ענק לא רק כשוער כדורגל, אלא בכלל כאדם.
הוא הופיע בחמישה גביעי עולם והיה מרחק נגיעה משישה - הישג יחיד במינו לספורטאים בפרק זמן ארוך כל כך. הוא היה אחד השוערים הטובים ביותר בהיסטוריה בת ימינו.
אפשר היה ללמוד מבופון רבות על העבודה של שוער, הרבה מעבר לזינוקים שלו, בכל הקשור למיקום, זריזות, מחשבה ושימוש נכון ברגל.
לפנייה לכתב/ת 
