ח"כ איילת נחמיאס ורבין על ההטרדה שעברה: "זה לא עובר, אבל עכשיו אנחנו מוכנות לספר"
הוועדה לקידום מעמד האישה דנה בקמפיין metoo# שבו נשים מספרות על הטרדות ותקיפות מיניות. הח"כית שיתפה במקרה אישי. נערה בת 16 סיפרה: "יצאתי לריצה עם אבא שלי וצעקו לי דברים ממכונית. הוא היה מופתע"
"כשהיינו ילדים היינו תופסים פרפר בקופסה ומשחררים אותו. ככה אני הרגשתי. כמו פרפר בתוך הקופסה השחורה הזו שמנסה לעוף לכל הצדדים, לא מצליח להשתחרר. ואז פתאום נותנים לו לעוף. אבל הפרפר הזה לא שוכח שהוא היה כלוא. זה לא באמת עובר. אבל אנחנו מוכנות לספר, שרדנו כדי לספר". במונולוג שנשאה בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, תיארה ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) את תחושותיה לאחר שחשפה מקרה הטרדה מינית שעברה.
הדיון התקיים על רקע הקמפיין הבינלאומי, שבמסגרתו מיליוני נשים וגברים הזדהו ברשתות החברתיות כמי שעברו הטרדה או תקיפה מינית, על ידי שימוש בתגית (האשטאג) MeToo# או #גם אני. הדיון עסק במשמעות ובהשפעה של הקמפיין על המאבק בתופעת ההטרדות והתקיפות המיניות בישראל ובשאלה מה קורה ביום שלאחר החשיפה.
עיתונאית "ידיעות אחרונות", גאיה קורן, שחשפה בטור הטרדה מינית שחוותה, תיארה את השלכות החשיפה: "העליהום שאני חטפתי מגברים ונשים על כך שפרסמתי היה מחריד ומזעזע. שאלו אותי למה לעשות שיימינג, למה עכשיו, את הופכת את כל הגברים ולמטרידים וכו'. מי שלא עוברת חוויה כזאת לא מבינה את המשמעות של להגיד 'מישהו עשה לי משהו'. אני מציעה שנהיה קצת יותר סלחניות כלפי עצמנו וכלפי אחיותינו. ולגברים - אל תשפטו אף אחד או אחת עד שתעמדו במקומה".
אחת מהנערות שמשתתפות בקבוצת "פרלמנט נשים" סיפרה על חוויה יומיומית שאינה מוכרת לגברים: "לפני כמה ימים רצתי בערב עם אבא שלי ובשלב מסוים עצר רכב וצעק לי דברים. אבא שלי היה מופתע ושאל אם זה היה מכוון אליי. אמרתי לו שכן, ככה זה להיות אישה. אני בת 16 ולמדתי כבר להתעלם משריקות וצעקות ממכוניות חולפות. אני לא הולכת לשירותים לבד, לא יוצאת לבד או מסתובבת על החוף לבד. לא הגיוני שאנשים בעולם רואים את הגוף שלי כחפץ, מרשים לעצמם לחדור לפרטיות שלי או של כל אדם אחר. כל אחת מאיתנו צריכה להיות וונדר וומן כמו גל גדות שמסרבת להשתתף בסרט המשך עד שאותו מפיק מטריד יוחלף".
נשים חזקות, נשים מוחלשות
יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה בפתח הדיון: "הקמפיין מציף מעל פני השטח את אחד ממנגנוני הכוח, ההשתקה והדיכוי המופעלים בסמוי ובגלוי במטרה לשמר את ההגמוניה הגברית. אבל אני רואה בכאב את הפסיחה של הקמפיין הזה על קבוצות שונות בחברה הישראלית - נשים ערביות, נשים חרדיות, נשים מוחלשות שלא מצליחות עדיין להתגבר על הפחדים ולצאת באופן גלוי. אנחנו כאן די לבדוק מה צריך לעשות כדי שזו לא תהיה רק נחלתן של הנשים העשירות והחזקות".
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, התייחסה להשפעה של חשיפת המקרים בישראל בהשוואה לעולם ואמרה: "בשבועות האחרונים 24 בכירים בתעשיית הקולנוע והעיתונות האמריקאית נחשפו כמטרידים ופוגעים מינית. יותר מ-60% מהם פוטרו או התפטרו. ומה קורה אצלנו? כמעט שום דבר. יורם זק עדיין בערוץ 2, אייל גולן, שאמנם לא הורשע אבל עשה מעשים לא ראויים עדיין מקבל זמן שידור בפריים טיים בטלוויזיה. לא די בכך שגבי גזית יצא לחופשה. אני רוצה לראות כל מנכ"ל מונע ומוקיע הטרדות בארגון שלו ויוצר מוגנות לעובדות שלו".
מרכזת מרכז סיוע נצרת בעמותת נשים ונערות נגד אלימות, לינדה ח'ואלדאבו אלחוף, סיכמה: "ב-75% מהמקרים שליווינו בשנתיים האחרונות יצא צו איסור פרסום על שם התוקף".
בתגובה לנתון זה אמרה ח"כ סלימאן: "לדעתי אין לזה מקבילה באוכלוסייה שהיא לא החברה הערבית. מערכת המשפט צריכה לתת לכך תשובות. אי אפשר לאפשר לאנשים שעומדים בפני האשמות כאלה להתחבא".
לפנייה לכתב/ת 
