דו"ח: פער של עשרות אחוזים בין תקציבי בתי ספר הממלכתיים לערבים וחרדים

מצבם הסוציו-אקונומי של תלמידי החינוך היסודי במגזר החרדי והערבי בישראל רחוק מאוד משל חבריהם בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת שמתפרסם לראשונה ב-ynet נחשפים הפערים הגבוהים בתקצוב של המוסדות.

הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי שתתכנס הבוקר (ד') תציג לראשונה את תוצאות המחקר שהוכן עבור דיון שמטרתו לבחון את אי-השוויון במדיניות התקצוב ובתנאי השכר במוסדות החינוך הלא רשמיים במגזרים השונים. בין המוסדות ניתן לראות את נתוני בתי הספר הפרטיים החילוניים, בתי ספר אנתרופוסופיים, בתי ספר חרדים ועוד.

מדד הטיפוח בבתי הספר לפי עשירונים

מהמחקר עולה כי משרד החינוך מתקצב את תלמידי בתי הספר היסודיים בישראל על פי חלוקת תקצוב לא אחידה. על פי המדיניות שנהוגה כיום, המוסדות המוכרים שאינם משתייכים לרשתות החינוך הגדולות, מתוקצבים בשיעור של 40%-60% מהתקציב הבסיסי של מוסד חינוך רשמי.

בדו"ח עלה כי תקציב משרד החינוך לכיתה בבית ספר ממלכתי-דתי עומדת על 446,278 אלף שקלים בעוד שכיתה חרדית שלא בבתי ספר של ש"ס או יהדות התורה מתוקצבת ב-186,871 אלף שקלים בלבד.

לקריאת הדו"ח המלא של מרכז המחקר והמידע של הכנסת - לחצו כאן

טענות הוועדה מתבססות על חלוקת בתי הספר ע"י משרד החינוך לקטגוריות כגון: רשמי, מוכר שאינו רשמי, חרדי מחוץ לרשתות, כנסייתי וכדומה, כאשר בין הקטגוריות יש פערי תקצוב של אלפי שקלים עבור כל תלמיד ומאות אלפי שקלים עבור כל כיתה. "נוצר מצב שיוצר אפליה נוספת בין תלמידים מבוססים לתלמידים עניים", טוען יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר (הליכוד).

יו"ר הוועדה צדק חלוקתי ולשוויון חברתי ח"כ מיקי זוהר(צילום: אוהד צויגנברג)

כמו כן, קיימים פערים משמעותיים ב"מדדי הטיפוח" בין המגזרים השונים ואף בתוכם. משרד החינוך מודדים בגופים השונים את "מדד החסך החינוכי", שמורכב מהשכלתו של ההורה המשכיל ביותר, רמת ההכנסה לנפש במשפחה, הפריפריאליות של בית הספר ושילוב של הגירה ומדינות מוצא שנחשבות לארצות מצוקה.

מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב חינוך וכך נוצר "ציון" לכל ילד. ציוני מדד הטיפוח יוצרים רצף שמחולק לעשירונים מהאוכלוסייה שאינה זקוקה לטיפוח נוסף (1) ועד לאוכלוסייה הכי חלשה שזקוקה לו (10).

ח"כ זוהר התייחס לנתוני המחקר שהוגש לוועדה ואמר כי הנתונים הם הוכחה נוספת לפערי התקצוב בחינוך בישראל: "לא יכול להיות שבתי הספר הפרטיים והאליטיסטים, שבהם עורכים מיונים לתלמידים וגובים שכר לימוד מופרז מהורים אמידים, יהיו בעשירון 3 של מדד הטיפוח, בעוד שבתי הספר החרדים עומדים על עשירון 6. כל זאת והם מתוקצבים בחצי מהסכום שלו זוכים תלמידי מערכת החינוך הממלכתית - שנמצאים בעשירון 4.

מנתוני המחקר עלה כי התלמידים בחינוך הערבי הרשמי זוכים לציון הנמוך ביותר ותלמידי החינוך החרדי קיבלו גם כן ציונים נמוכים מאוד ביחס לשאר בתי הספר. ברשת "מעיין החינוך התורני" מדד הטיפוח נמוך במעט מזה של החינוך הממלכתי-דתי הרשמי.

"רק לאחרונה החליטו במשרד החינוך להשתיק את מחאת בתי הספר הנוצריים", מספר זוהר, "במשרד העבירו להם מענק חד פעמי של 50 מיליון שקלים דרך המשרד לשוויון חברתי, יחד עם תוספות שמפלות לרעה את תלמידי החינוך החרדי שנמצא מחוץ לשתי הרשתות הגדולות".

"פורום בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים", שביקש לקיים את הדיון, טוען כי מדובר בעשרות אלפי תלמידים שסובלים מתת-תקצוב חינוכי, דבר שישפיע באופן משמעותי על עתידם. אנשי הפורום טוענים כי "מדיניות ההשקעה של המדינה בתלמידים ישפיע באופן ישיר על הכלכלה והתוצר בעשורים הקרובים". עוד נטען כי המדינה פועלת מתוך תפיסת החינוך הרשמי, ומתעלמת מהאירועים והשינויים שאירעו לאורך השנים שהובילו להקמת בתי הספר הלא רשמיים.

בדוח שהוגש לוועדה מטעמם מכתב "בעשור האחרון הוסיפו שרי החינוך תוספות משמעותיות למוסדות החינוך הרשמי, והגדירו אותן כתוספות מחוץ לתקן הבסיס. כך נוצר מצב שתקציב בתי הספר הלא רשמיים הוא כ-40% מתקציב של בתי ספר רשמיים. למרות שמדובר בתלמידים שמשתייכים לזרמים החלשים ביותר מבחינה בחברה".