החילונים בקפריסין חוששים מעליית האיסלאם
גורמי שמאל בקפריסין הטורקית טוענים שאחרי שהחזיר את האיסלאם לקדמת הבמה בטורקיה - ארדואן פועל לחזקו גם בצפון האי: "פתאום שואלים עלינו 'הם מוסלמים מספיק? הם מקיימים את המצוות?". הקמת מסגד מפואר שתושלם בקרוב מחזקת את החשש שלהם
בגובה של יותר מ-60 מטר ארבעת צריחיו של מסגד חאלה סולטן שבנייתו כמעט הושלמה משקיפים על מסאוריה שבחלק הטורקי של קפריסין, בצפון האי. המסגד, שהוקם במימון טורקי, הוא לפי הערכות המסגד הגדול ביותר במזרח קפריסין. יהיה בו מקום ל-3,000 מתפללים. הוא נקרא על שם אום חראם, שלפי האגדה הייתה קרובת משפחתו של הנביא מוחמד ומתה בקפריסין בנפילה מהפרד שלה במהלך מסע כיבושים מוסלמי במאה השביעית.
יש בקפריסין מי שעבורו הקמת המסגד הזה מסמלת את התגשמות החשש מהתחזקות האיסלאם באי, ומפגיעה באורח החיים החילוני שהתקיים כאן במשך שנים רבות. רבים מודאג מהאפשרות שמדובר באמצעי של טורקיה להעמיק את שליטתה בקהילה הטורקית כאן, המונה כ-270 אלף איש.
מנהיגים דתיים ובכירים במערכת החינוך בצפון קפריסין דוחים את הטענות האלה ואומרים שאלה דאגות חסרות בסיס שמפיץ מיעוט חילוני רדיקלי. לדבריהם מדובר בסך הכול בהחזרת האיסלאם ללב הזהות הקולקטיבית של הקפריסאים הטורקים, כפי שהיה במשך מאות שנים.
גורמי שמאל בקהילה הטורקית הקפריסאית מלינים כבר שנים על התנהלותה של ממשלת טורקיה בכל הקשור לטורקים החיים בצפון קפריסין, במיוחד מאז פילוג האי ב-1974, כשטורקיה פלשה אליו בעקבות הפיכה שחוללו התומכים באיחוד האי עם יוון. המעורבות הטורקית חזרה למרכז העניינים אחרי שסבב משא ומתן בין קפריסין הטורקית לקפריסין היוונית, שהפעם היו הערכות שיסתיים בהצלחה היסטורית ובאיחוד, נכשל בקיץ האחרון.
טורקיה היא המדינה היחידה המכירה בהכרזת העצמאות של קפריסין הטורקית. יותר מ-35 אלף חיילים של צבא טורקיה מוצבים בחלק זה של האי. חוץ מהעובדה שטורקיה רואה בעצמה את הגורם המגן על דוברי הטורקית, היא מרגישה שיש לה זכות למלא תפקיד גדול בענייני קפריסין הטורקית משום שהיא משקיעה סכומים אדירים בהחזקת הקהילה הטורקית שם.
"טורקיה מנהלת מדיניות של 'אנחנו משקיעים, אתם מצייתים'", אומר קמאל אוזיגיט, מנהיג מפלגת שמאל קטנה בקפריסין הטורקית. אוזיגיט וסנר אלצ'יל, העומד בראש ארגון מורים שבו חברים 1,600 איש, הם המבקרים החריפים ביותר של השפעתה המתרחבת של טורקיה בצפון קפריסין. שניהם אומרים שבעבר לאומיות בוטה ומיליטריזם היו דרכים מסורתיות של טורקיה לשלוט בתושבי החלק הטורקי של קפריסין, אבל כעת גם הדת משמשת לכך.
"עם עליית הממשלה הדתית האיסלאמית בטורקיה החלו בעשור האחרון או קצת יותר מזה להישמע קולות המפקפקים בזהותם האיסלאמית של הקפריסאים הטורקים", אומר אוזיגיט. "נשמעו שאלות כמו 'האם הם מוסלמים מספיק?' ואמירות כגון 'הם לא מקיימים את המצוות, הם לא צמים'. עכשיו הם מנסים לכפות עלינו את השינוי הזה".
לדברי אלצ'יל נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן משתמש באיסלאם לביסוס כוחו הפוליטי בצפון קפריסין כפי שעשה ב-14 השנים האחרונות בטורקיה עצמה. הוא טוען שכ-400 אימאמים נשלחו "כמיסיונרים" למסגדים בקפריסין ומעבירים שיעורי קוראן.
"עכשיו הקהילה שלנו בסכנה כי אנחנו תחת מתקפה של האמונה הסונית", מזהיר אלצ'יל. לדבריו האימאמים שנשלחו מפנים את המסרים שלהם לצעירים, במיוחד לילדיהם של טורקים שבאו לצפון קפריסין מטורקיה עצמה. "אחר כך הם ישתמשו בצעירים האלה כתומכים פוליטיים. אם נמשיך ככה, בעוד עשר שנים דת תהיה נקודת מחלוקת גם בקפריסין".
שר החינוך של קפריסין הטורקית, אוזגמיר ברובה, אומר שהמשרד שלו פועל במטרה לענות על דרישותיהם של הורים שילדיהם יקבלו חינוך דתי. לדבריו הביקורת על כך מקורה באידיאולוגיה שמאלנית. "כממשלה אנחנו מאמינים שאם משפחה רוצה שהילד שלה יקבל חינוך דתי, הדרך הטובה ביותר היא החינוך שאנחנו נותנים לילד תחת פיקוח", טען. "אנחנו יכולים לפקח על הלימודים הדתיים ולשלוט בהם".
לפנייה לכתב/ת 
