"חוות דעת של חוקרים בטכניון על האמוניה - דעה פרטית"

בכנס בנושא האמוניה, שנערך היום (ד') בחיפה, התייחס נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא לנושא ובין היתר לדוחות שפרסמו חוקרים במוסד האקדמי. הוא אמר כי מדובר בדעה פרטית של הפרופסורים: "לצערי, הטכניון לא היה עד כה חלק מהדיון הציבורי, למעט התבטאויות של אנשים שכיהנו כאן כפרופסורים והביעו את דעתם הפרטית"

בתחילת השנה פרסמה קבוצה של פרופסורים מהטכניון, בראשם פרופ' אהוד קינן, את "דוח האמוניה". הדוח קבע כי המשך תפעולו של מיכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים בחיפה, כאשר אונייה בנפח 12 אלף טונות תגיע מדי חודש למלא אותו, מהווה סכנה של ממש למאות אלפי תושבים באזור. הדוח הוצג בבית המשפט והשפיע בצורה משמעותית על החלטותיו בדבר סגירת מיכל האמוניה.

פתיחת הכנס "אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד"(צילום: דוברות הטכניון)

היום החל בטכניון כנס תחת הכותרת "אמוניה בעבר, בהווה ובעתיד", בהשתתפו מומחים מכל העולם. הכנס נערך במימון מלא של הטכניון, ללא מימון חיצוני, ומטרתו לגבש עמדות בנושא מיכל האמוניה וחלופותיו.

ההתבטאות של פרופ' לביא הושמעה במעמד הפתיחה. "החלטתי שראוי לקיים כאן בטכניון סדנה מקצועית לחלוטין בנושא. מדובר בסדנה מקצועית, שבה ידברו המומחים הגדולים בעולם בתחום האמוניה - מומחים שלא היו חלק מהוויכוח המקומי-ישראלי בשנתיים האחרונות".

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא(צילום: דוברות הטכניון)

את הכנס הובילו פרופ' גדעון גרדר ופרופ' דניאל לוין מהפקולטה להנדסת כימית ע"ש וולפסון. קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, אמר כי האמוניה חיונית לחקלאות המודרנית וכי היא משאב טבעי, כמו מים. "האמוניה 'זוכה' ליחסי ציבור גרועים מאוד. חשוב לדעת את הסיכונים, אבל להבין אותם באופן רציונלי ועובדתי: כמו בכל חומר, הרעילות נקבעת על ידי מינון. לכן הנפגעים הראשונים הם המעגל הפנימי - העובדים במתקן האמוניה. אחרי כמה מאות מטרים האמוניה מתפזרת כל כך שאינה מסוכנת, אבל אנשים יכולים להריח אותה גם מ-10 קילומטרים ומכאן הנטייה לפאניקה", הוא אמר.

לדבריו, "מוות מאמוניה הוא נדיר מאוד יחסית לתעשיות אחרות, והפגיעות מתרחשות רק בסביבת מקום התקלה. לכן ראוי להתייחס לאמוניה בכבוד, לא בפחד".

ד"ר ג'ורג' פמיני, מומחה לניתוח איומים כימיים, טען בדיון כי חלופת האיזוטנקים (שינוע האמוניה במיכלים קטנים במשאיות או ברכבת) היא הגרועה ביותר, בין השאר כיוון שאין בעולם תקינה למיכלים אלה, והסיכוי שייפגעו גבוה בהרבה. הוא הוסיף כי אין די איזוטנקים בעולם לכמות הנדרשת בישראל. לדבריו, הפיתרון הנכון הוא שימוש באונייה קטנה (2,500 טון) ובצנרת הקיימת במפרץ חיפה לצורך העברת החומר. "גם אם יקרה אירוע בלתי סביר של פגיעה ישירה של טיל באונייה, אני לא צופה שיווצר ענן אמוניה המשוחרר לאוויר בדומה לאחסון אמוניה בלחץ".

ד"ר פנימי הוסיף כי "הפתרון שמורכב מהאוניה, הצנרת ומשאית הובלה היא השילוב הבטוח ביותר לחלופת האמוניה למיכל שנסגר בישראל".

מנגד, ד"ר אלי שטרן, מומחה לפיזור מזהמים באטמוספירה, הציג שלוש נקודות תורפה ובהן דליפת אמוניה מהאונייה אל הים, דליפה מהצינור המזרים את האמוניה אל החוף, או דליפה בדרך אל המפעלים.

הכנס יימשך מחר וידברו בו נורמן אולסון, מנהל המרכז לאנרגיה באיווה (IEC) על שימוש יעיל באמוניה להנעה, לדישון ולאחסון אנרגיה ופרופ' בלן קרטיקיאן מאוניברסיטת מדרס בהודו על ייצור, אחסון ושינוע אמוניה.