למה אני לא רוצה להישאר "ידיד" שלך
"אתה כמו אח בשבילי", היא תגיד ותנסה לנחם, אבל אף פעם לא רציתי להיות אח שלך. מבחינתי הרגע דירגת אותי בתחתית של שרשרת היחסים, ואני עוד אמור להיות מבסוט מזה
"אני אוהבת אותך כידיד", היא אמרה לי והיא לא היחידה. המשפט הכול כך מוכר והכול כך נורא הזה הוא חרא, וחרא שכואב. חשוב לי להדגיש שאין לי בעיה עם ה"לא מעוניינת" עצמו. זה לגיטימי שלא כולן ירצו אותי, וברור לכולם שלא כל בנאדם שרוצה אתכן/יצאתן איתו צריך להיות הפרטנר או בן הזוג שלכן. אני מדבר על עצם ההצעה "להישאר ידידים".
אז היי, אני בעניין שלך, יצא לנו לדבר ו/או לצאת, אבל את מרגישה שזה לא "זה". אם גם אני לא מרגיש שזה "זה", אז כנראה שהכול טוב ויכול להיות שאפטלון התכוון אלינו כשהוא הציע את סוג האהבה שלו. הקונפליקט מתחיל, כמובן, כשאת מציעה שנישאר ידידים למרות שהרגע קיבלתי ממך לא. כי בואי ואגלה סוד: יש לך ידידים, נכון? אז נחשי מה? רובם הגדול, אם לא כולם, היו מתים להיות איתך וגם בדקות אלו ממש הם חולמים על לעשות איתך הרבה יותר מרק לדבר. הם נמשכים, מעוניינים ואפילו מאוהבים בך. אממה, הם מעולם לא התוודו על כך (עניין נוראי בעיניי), או שהם כן התוודו ונותרו בטוחים שגם אם זה לא יקרה עכשיו, ייתכן שבעתיד המצב ישתנה ("כשהיא תהיה פנויה").
משום מה, לא מעט נשים שסיפרתי להן את זה הופתעו, וחלקן גם לא האמינו. אם גם אתן מטילות ספק, אתן מוזמנות לבדוק את הנושא בקלות, והמבינה תבין. חוץ מזה, הצעה של ידידות היא כמעט תמיד לא אמיתית, גם אם הצד המציע משוכנע שהוא מתכוון לכך. הרי קשר ידידותי הוא קשר ששני הצדדים מעוניינים בו, אבל אם צד אחד רוצה יותר, הקסם מתפוגג. גם התזמון הוא לרוב לא משהו - עצם קבלת הסירוב לא אומרת שהרצון והרגש כבו גם הם. זה שאני אכן מקבל את ה"לא" שלך כמו אדם בוגר, לא אומר שעכשיו אני לא נמשך אלייך מינית ו/או שאני לא רוצה יותר מערכת יחסים איתך. אז למה לא לחכות שהמכה תחלים ורק אז לנסות ידידות? כי זה לא מנחם וזה רק מעמיק את הכאב, בתוספת מלח גס במיוחד.
"אתה כמו אח בשבילי", היא תגיד ותנסה לנחם, אבל אף פעם לא רציתי להיות אח שלך. מבחינתי הרגע דירגת אותי בתחתית של שרשרת היחסים, ואני עוד אמור להיות מבסוט מזה. דרך אגב, זאת גם הסיבה שבגללה אקסים לרוב לא יכולים להישאר ידידים (לפחות לא ישר אחרי הפרידה). אי אפשר לעבור ממצב שבו אתה בטופ למצב שבו אתה בתחתית. זה תיאור די ברוטלי, אבל כך גם התחושה, והיא צורבת.
"וואו, אתה שטחי", יכולה להיות המחשבה שעברה לך בראש לפחות פעם אחת במהלך הקריאה. האמת? כן, בלא מעט מקרים אנחנו יותר שטחיים, אבל אני גם מדבר על גבר שרצה יותר מסתם לילה וקיבל את הברקס. האם זה נראה לך הגיוני שהוא צריך להיות איתך בקשר יומיומי שלא יוביל לאן שהוא מעוניין? שהוא צריך לשמוע/לראות אותך עם גברים אחרים בזמן שאת המשכת הלאה? לא תודה.
אז עכשיו, כשקיבלת הצצה לדברים שאנחנו עוברים כשאנחנו שומעים את המשפט הזה, אסכם ואענה על השאלה שבכותרת. אני לא רוצה להיות ידיד שלך כי אני מעוניין בך. נכון, יש לי קשרים מצוינים עם חברים שלי, אבל אני לא מעוניין בקשר מיני/רומנטי איתם. נכון, זה מאוד מחמיא שאת רואה בי כאח, אבל אלא אם השם משפחה שלך הוא לניסטר, לא יקרה בינינו כלום. אני מודע לזה שאת מסוגלת לאהוב אדם גם ללא משיכה מינית/רומנטית, אבל הראש שלנו עובד אחרת. זה באמת מאוד יפה מצידך שאת רוצה להמשיך להיות בקשר, אבל אני חייב את הזמן שלי לעצמי כדי להמשיך הלאה ולהבין שזה לא יקרה בינינו (אבל אל תבני על זה שהרצון ייעלם לחלוטין).
אני גם לא הולך לחיות בשקר שעכשיו הכול טוב ואני חושב בדיוק כמוך (אחרת לא היה בכלל קונפליקט). ובכל מקרה, אני לא חושב שזה רעיון טוב שנמשיך לדבר אם אני מעוניין בך, כי המשך הקשר רק יחזק את התחושה הזו. לא, אני לא הולך להתכחש לקיומך או להתייחס אלייך בצורה מגעילה, אבל אני גם כנראה לא הולך ליזום יותר שיחות חולין איתך.
אני מודע לכך שיכול להיות שאת מזועזעת ואף כועסת ממה שכתבתי הרגע, אבל קחי שאלה ותשאלי אותה את עצמך בעוד כמה ימים - האם באמת תרצי מערכת יחסים כלשהי עם מישהו שאין לו בעיה לעשות את הדברים הללו? נראה לי ששנינו כבר יודעים את התשובה. את אוהבת אותי כידיד, אבל אני אוהב את עצמי כמו שאני באמת, גם אם זה אומר הכול או כלום.
לפנייה לכתב/ת 
