ממערב למזרח: נפרדים משבתאי
בימים אלה כוכב הלכת שבתאי נראה מעל האופק הדרום מערבי מיד עם תום הדמדומים ובעוד כחודש יעלם משמי הערב למשך כמה חודשים. רגע לפני המעבר וההתקבצות עם השמש יש לכם עדיין הזדמנות לראותו, ולנו הזדמנות לתת לכם כמה פרטים מרתקים על כוכב הלכת היפה במערכת השמש
הגיע הזמן לומר שלום לכוכב הלכת שבתאי - לפחות לכמה חודשים. בימים אלו זו ההזדמנות האחרונה לראותו מעל האופק הדרום מערבי בשעות הערב המוקדמות, לקראת התקבצותו עם השמש ב-21 בדצמבר. לאחר אותה התקבצות, שבתאי יחל להיות כוכב בוקר (כוכב שזורח לפנות בוקר), הוא ייראה במשך כמה חודשים קודם לזריחת החמה מעל האופק המזרחי.
כיצד לצפות בשבתאי?
אין חולק על כך, שגרם השמיים היפה ביותר לדעת רבים הוא שבתאי, כוכב הלכת שסביבו מערכת טבעות מרשימה ומרתקת. שבתאי ובשמו הלטיני סטורן, הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והוא השני בגודלו מבין כוכבי הלכת במערכת השמש אחר כוכב הלכת צדק. נפחו יכול להכיל כ-700 כדורי ארץ כמו שלנו.
בימים אלה שבתאי נראה מעל האופק הדרום מערבי מיד עם תום הדמדומים, כאשר הוא ניכר בגונו הצהבהב-כתום. אפשר למצוא את שבתאי בעזרת אפליקציות של מפות כוכבים לטלפונים סלולריים.
בין ירחי שבתאי אפשר לראות את ירחו הגדול ביותר - טיטאן - גם במשקפות שדה גדולות, כאשר הוא מצוי בדרך כלל על מישור הטבעות של שבתאי. טיטן הוא הירח בעל האטמוספרה המשמעותית ביותר מבין ירחי מערכת השמש. בטלסקופים קטנים ובינוניים אפשר להבחין בעוד 3-4 מירחיו הגדולים של שבתאי. ירחי שבתאי הקרובים אליו הם האחראים לאינספור המרווחים שבין הטבעות, בשל השפעות הכבידה שלהם על החלקיקים היוצרים את הטבעות.
המאפיין הבולט בשבתאי הוא טבעותיו ואלה נראות היטב גם בטלסקופ קטן. בהגדלה של x50 אפשר להבחין ששבתאי מוקף בטבעת קטנה. ההולנדי הויגנס היה הראשון לגלות כבר במחצית המאה ה-17, שאותם כתמים שגליליאו ראה משני צדיו של שבתאי הם למעשה טבעת. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, גילה האסטרונום האיטלקי ג'יובאני קאסיני, שמדובר למעשה בשתי טבעות, מופרדות במרווח של כ-4,800 קילומטרים - שמאז קרוי על שמו - מרווח קאסיני, שנראה כבר בהגדלות בינוניות בטלסקופים איכותיים.
שבתאי, כמו כוכב הלכת הגדול ממנו - צדק וכמו השמש, עשוי בעיקר ממימן והליום, וכמו צדק, אף הוא עוטה אטמוספרה המכילה תצורות עננים ססגוניות, הנעות על פניו במהירויות עצומות. בטלסקופ אפשר לראות הבדלים בגווניו של שבתאי, הנעים בין צהבהב לחום בהיר.
וסימן נוסף לסיומו של הקיץ ותחילת החורף - מצפון לשבתאי ניתן להבחין בימים אלה בשלושה כוכבים בוהקים למדי, היוצרים מעין משולש ישר זווית ענק, אלו ווגה, דנב ואלתאיר - כוכבי משולש הקיץ שגם הם שוקעים במחצית הראשונה של הלילה ומפנים את מקומם לכוכבי הסתיו והחורף שהבולטת בהם היא - הצייד אוריון (כסיל), עם כוכביו הבולטים ריגל ובית-אלג'וז יחד עם אחד מגרמי השמיים המעניינים יותר - הערפילית הגדולה של אוריון, העולה ממזרח כבר בשעות ערב המוקדמות.
אז כדי שהפרידה תהיה קלה קבלו כמה דברים שאולי לא ידעתם על ענק הגז.
1. לשבתאי יש מערכת של 64 ירחים ידועים שמקיפים אותו - ללמעלה מ-50 מהם אף ניתנו שמות. הגדול שבהם טיטאן, גדול יותר מכוכב חמה ומפלוטו וקוטרו שווה כמעט למחצית קוטרו של כדור הארץ. מרחקו משבתאי כ-1.2 מיליון קילומטר והוא מסיים הקפה סביב שבתאי כל 15 יום. אך מה שמיוחד בטיטאן הוא שיש בו גשמים, ערוצי נחלים ונהרות, מקווי אגמים וימות עשויים גז מתאן נוזלי. זאת בגלל הטמפרטורה שלו - כ-180 מעלות מתחת לאפס - שגורמת לגז להפוך לנוזל.
2. עוביין הכולל של הטבעות שמקיפות את שבתאי הוא קילומטר לכל היותר אך הן מתפרסות בקוטר של יותר 120 אלף קילומטרים. ואם חשבתם לעשות פעם טיול על הטבעות תשכחו מזה. הן עשויות ממיליארדי סלעים וגושי קרח קטנים שממוקמים קרוב אחד לשני, כך שאי אפשר ממש ללכת על הטבעות - מקסימום לדלג. מה שכן, מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות יכול להיחשב כירח. לא מומלץ לנסות לספור.
3. את שמו קיבל שבתאי בגלל שתי סיבות עיקריות. האחת - שהוא כוכב הלכת השביעי (הקדמונים חישבו גם את השמש והירח בתור כוכבי לכת - שמש, חמה, נוגה, ירח, מאדים, צדק ושבתאי). והשנייה - שבתאי מלשון שביתה. לשבתאי לוקח כמעט 30 שנה להקיף את השמש ולכן התנועה הנראית של כוכב הלכת היא איטית להחריד. הוא שוהה כשנתיים וחצי בכל קבוצת כוכבים מתוך גלגל המזלות, זאת לעומת מאדים שמחליף קבוצה כל חודשיים לערך בגלל תנועתו המהירה סביב לשמש (שנת מאדים היא 686 ימי כדור הארץ).
4. השנה נפרדנו מהחללית קאסיני שב-13 השנים האחרונות שבתאי היה לה כבית. בספטמבר האחרון ביצעה קסיני את משימתה האחרונה כשהתבקשה לחדור לאטמוספרה של שבתאי המורכבת ממימן במהירות 1,400 קמ"ש ונשרפה כליל. רק לחשוב על כך שקאסיני כנראה לא ידעה מה מצפה לה. לו ידעה ששולחים אותה למשימת התאבדות, לאחר גילויים כה משמעותיים שיעסיקו את חוקרי נאס"א עוד שנים רבות, היא גם הייתה נשמעת להוראות? אנחנו לא בטוחים.
5. ואם חשבתם שתמיד אפשר לראות את הטבעות - עם טלסקופ כמובן? אז טעיתם. אחת ל-15 שנים הטבעות פשוט נעלמות לצופה מכדור הארץ. אך אל דאגה - הטבעות עדיין שם והסיבה לכך היא מישור הטבעות של שבתאי, שנטוי בזווית של כ-25 מעלות ביחס למישור ההקפה של שבתאי את השמש.
כתוצאה מכך הנטייה הנראית של טבעות שבתאי עבור צופה מכדור הארץ משתנה עם הזמן. כך בעוד שבתקופות מסוימות טבעות שבתאי פרושות עבור צופה מכדור הארץ, בתקופות אחרות הן "מתיישרות" עם הצופה ולא נראות כלל (עוביין קילומטר בלבד ומרחקן מאיתנו כ-1.4 מיליארד קילומטרים). אבל אל דאגה, יש לנו עוד כמה שנים עד הפעם הבאה שזה יקרה. תרשמו ביומנים את שנת 2024 כשנה ללא טבעות. למעשה, כעת טבעת שבתאי פרושות לפנינו כמעט במלוא הדרן.
6. כמה שבתאי שוקל? אולי תופתעו. קוטרו של שבתאי גדול פי 9.5 מקוטר כדור הארץ - 120,500 ק"מ לעומת 12,742 ק"מ. אך למרות ההבדל הגדול בנפח בין שבתאי לכדור הארץ, מסתו של שבתאי גדולה "רק" פי 95 ממסתו של כדור הארץ.
הסיבה - בשל הרכבו המכיל בעיקר גזים - מימן והליום - צפיפותו הממוצעת הנמוכה של שבתאי שווה ל-0.69 גרם לסמ"ק, פחות מצפיפות המים! פירושו של דבר, שאם היינו מוצאים אוקיינוס מספיק גדול, שבתאי היה צף על פניו כמו הברווז באמבטיה בבית.
7. מה אורך היממה על שבתאי? קצת מוזר לשאול את השאלה הזו ב-2017, לא? אז זהו שהתשובה לא הייתה חד משמעית עד לפני כשנתיים. הערכה הייתה שזמן סיבובו סביב עצמו הוא 10 שעות ו-39 דקות, אבל זו הייתה רק הערכה שהתבססה על נתונים שהעבירה החללית וויאג'ר 1 לפני יותר מ-30 שנה.
ב-2004 קאסיני מדדה שיממת שבתאי היא 10:47, אבל גם זה לא היה מדויק. מכיוון ששבתאי עשוי גז, אין לו פני שטח יציבים, ולכן לא ניתן לקבוע את זמן הסיבוב שלו בשיטה המקובלת עבור כוכבי לכת מוצקים: בחירת סימן מזהה על פני השטח, ומדידת הזמן החולף עד שהוא נצפה שנית. בנוסף, ענקי הגזים מכוסים תמיד בשכבת עננים, המקשה עוד יותר את מלאכת המדידה. אבל צמד חוקרים ישראלים הצליחו לחשב את התוצאה במדויק ב-2015 באמצעות שיטת חישוב המכונה "אופטימיזציה סטטיסטית".
המחקר בנושא, שנערך על ידי ד"ר רווית חלד, חוקרת מדעים פלנטריים בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ד"ר אלי גלנטי וד"ר יוחאי כספי ממכון ויצמן, הביא לתוצאה הסופית. כיום אנו יודעים שהיממה על שבתאי 10 שעות, 32 דקות ו-45 שניות.
אז קדימה - צאו להיפרד משבתאי, כשהוא עדיין בוהק מעל האופק הדרום מערבי, אולם מי שהחמיץ - אל דאגה, שבתאי עדיין במערכת השמש והוא יפציע חזרה כוכב בוקר ולאחר מכן בשמי הערב וחוזר חלילה, כנראה עד כלות הדורות
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , אוניברסיטת בר-אילן.
