הערב והלילה בשמיים: שיא מטר המטאורים לאונידים
בשיאו של המטר יהיו בין 10 ל-15 מטאורים בשעה, אבל המספר עשוי להיות גבוה יותר. אז איך צופים במטר ואיך הוא בכלל נוצר?
הביטו הלילה לשמיים: הלילה (בין שישי לשבת) יחול שיאו של מטר המטאורים לאונידים. מקור השם הוא שמה הלטיני של קבוצת הכוכבים אריה (LEO) שממנה נובע המטר. זהו מטר בינוני בעושרו והקצב התיאורטי הצפוי בשיא המטר הוא בין 10 ל-15 מטאורים בשעה, אם כי קצב זה אינו קבוע והוא עשוי להניב מספר רב יותר. המטאורים של מטר זה הם בין המהירים ביותר המוכרים והם נכנסים לאטמוספירה במהירות 71 ק"מ לשנייה.
שיא המטר החזוי הוא הערב בשעה 18:00 (שעון ישראל), אולם בשעה זו קבוצת אריה עדיין אינה זורחת עבור הצופים בישראל ולכן השעה המתאימה ביותר לצפות במטר הוא מחצות עד לבוקר המחרת. השנה, הירח יהיה סמוך למולד בעת השיא ולכן אורו לא יפריע לצפייה במטר.
מטר הלאונידם הוא אחד המפורסמים ביותר מבין מטרות המטאורים. לכל מטר מטאורים יש תאריך קבוע בשנה, שבה הוא נראה. הדבר נובע מהמסלול של כדור הארץ סביב השמש החוצה מדי שנה את מסלול חלקיקי האבק היוצרים את המטר. אולם למטר הלאונידים יש מחזוריות של 33 שנים, שהיא פרק הזמן שבו השביט האחראי למטר - השביט המחזורי מספר 55 - טמפל-טאטל - מקיף את השמש.
הפעם האחרונה ששביט טמפך-טאטל חלף ליד השמש הייתה בשנת 1998 ובשנה זו ובשנה שלאחריה מטר המטאורים הניב קצב של מאות ואפילו אלפי מטאורים לשעה, כאשר הקצב נותר מרשים ודעך בשנים שלאחר מכן. כמו כן, יש עדויות על קצב של אלפי מטאורים בשעה שנצפו בעת המטר בשנים 1866 וכן 1899 וגם המטר של שנת 1966 הניב קצב של אלפי מטאורים בשעה ואף יותר.
איך צופים?
כרגיל במטרות מטאורים אין צורך באמצעי תצפית מיוחדים לצפייה במטר והתצפית המיטבית תתקבל במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. קבוצת אריה זורחת לפנות בשעות הקטנות של הלילה בכיוון מזרח ושם נקודת המוצא של המטאורים, אולם, כמו בכל מטר, מטאורים יכולים להיראות בכל כיוון בשמים, כאשר נקודת המוצא של מסלולם היא במזרח.
נוגה וצדק
מי שיישאר ער ממש עד הזריחה, יוכל להבחין בשמי הבוקר המתבהרים, כחצי שעה לפני הזריחה, בכוכב הלכת נוגה המצוי ממש מעל האופק המזרחי. במשך כמה דקות אפשר יהיה לראות את נוגה וצדק, נמוך מעל האופק כאשר אורם הנבלע באור הדמדומים המבשר את השמש הזורחת מהווה ממש אתגר למי שמבקש לצפות בהם.
נוגה הוא הבהיר מבין השניים והנמוך מביניהם. מעליהם, נראה כוכב אדמדם - זהו מאדים ההולך ומתקרב אלינו לקראת ההופעה הגדולה שלו הצפויה בשנה הבאה. יש להיזהר שלא לנסות לחפשם באמצעות משקפת, כיוון שהשמש הזורחת עלולה להיכנס בטעות לשדה הראייה ולגרום נזק בלתי הפיך לעין
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים לשמי ישראל ובעמוד הפייסבוק שירת הכוכבים.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , אוניברסיטת בר-אילן.
לפנייה לכתב/ת 
