האנשים שהימרו על הביטקוין - ודפקו קופה
הסביבה התייחסה אליהם כמו למטורללים. החברים ירדו עליהם. בני משפחה מודאגים כעסו עליהם. 4 ישראלים שהחליטו להמר על הביטקוין בתחילתו והיום כבר לא צריכים לעבוד למחייתם, מסבירים מה גרם להם ללכת על מטבע דיגיטלי שנשמע כמו הזיה. תכירו את האנשים שהתעשרו באמת מכסף
מה היה קורה לו פגשתם אדם שהגיע, לטענתו, מהעתיד, ותמורת סכום די זניח הוא היה מפקיד בידיכם את כרטיס הלוטו הזוכה בעוד עשור?
עבור רובנו זה נשמע כמו סצנה מסרט מדע בדיוני, אבל יש מי שזה פחות או יותר מה שקרה להם, בשינויים קלים. לכרטיס הלוטו המדובר קראו ביטקוין. בסוף 2010 המטבע הדיגיטלי עלה כ-25 סנט ליחידה, כמעט כלום, והיה מוכר בסצנת ההיי טק בלבד.
רעיון ערטילאי, שאין לו סניף בנק ושאי אפשר לשלם איתו בשום מקום, אבל מביני דבר הבטיחו להדיוטות שבקושי ידעו אז לשלם חשבון חשמל אונליין, שזה יהיה הדבר הבא. סטארטאפ להמונים, אם תרצו. ההמונים לא הגיעו, אבל היו שהשתכנעו וקנו: אחד קנה 100 ביטקוינים, שני קנה 1,000, הנועזים יותר קנו כמה אלפים.
בישראל יש כמה כאלה, אבל סביר שלא תזהו אותם ברחוב. הם לא מתהדרים בג'יפים מפוארים, בגדי מותגים, חברות במועדון הגולף או סיבובי שופוני בכיכר המדינה.
למעשה, הם היו מעדיפים שלא יידעו מי הם. ארבעה מהם הסכימו, בקושי רב, להתראיין לכתבה הזו. התנאים היו קשוחים: בלי שמות, בלי צילומים (גם לא מהגב) ובלי שאלות ספציפיות על מצב החשבון. אפילו מול החברים, הם מודים, הם לא ממש נפתחים בעניין הזה.
"אנשים פותחים עיניים על הכסף", מסביר ג'. "גם אנשים שמושקעים בכסף רגיל לא מסתובבים ואומרים כמה יש להם בחשבון. אנשים שואלים אותי כמה ביטקוין יש לך, וכששומעים שהשקעתי בתחילת 2011, הם עושים את החשבון. זה לא נעים".
"למה צריך ללכת עם שלט? שיאהבו אותי כמו שאני", אומרת גם א', מהנשים היחידות בעסק. "למה אני צריכה לעבור לסביון? הבריכה שלי בקאנטרי זה על הכיפאק, הבנות מהחוג פילאטיס נהדרות. מה אני צריכה מאמן פרטי? נכון, מאז שיש לי יותר כסף, אני מרשה לעצמי פעם בשבוע מסז', רפלקסולוגיה, אבל סרטים אני עדיין רואה בעשרה שקלים, במבצע של שלייקס לגימלאים. למה לשלם יותר?".
כרייה תמה
תחילת הסיפור של הביטקוין ב-2008, לאחר המשבר הכלכלי העולמי, כשהתפרסם ברשת מאמר של כותב התוכנה, סאטושי נקאמוטו, זהותו לא נודעה עד היום, ובו הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של מטבע הביטקוין: סדרת ספרות ואותיות בת 32 תווים הבנויה כמו צופן, שכדי לקבל אותה לידיך, עליך לפתור בעיה מתמטית. את הבעיה פותר מחשב בתהליך שנקרא "כרייה" - ממש כמו כריית זהב.בסך הכל יש 21 מיליון "מטבעות", כלומר צופני ביטקוין. עד היום נכרו 16 וחצי מיליון מתוכם, והתוכנה בנויה כך שבכל ארבע שנים פוחת קצב הכרייה בחצי, כך שזו הופכת קשה יותר ויותר. בחישוב מתמטי, כריית הביטקוינים צפויה להסתיים רק בעוד כ-120 שנה. המטבעות האלה עצמאיים לחלוטין ואינם תלויים בשום גוף או בנק.
לאחר שכרית ביטקוין חדש או שקנית ביטקוין ותיק, אתה מאפסן אותו בארנק דיגיטלי ויכול להחזיק אותו לנצח או לשלם בעזרתו. אלא שבניגוד לתשלום בצ'ק או בהעברה בנקאית, שלוקחים זמן ונעשים בפיקוח, העברת ביטקוין היא מיידית - בהתאם לכסף שיש לך בארנק, ונעשית בין שני חשבונות פרטיים שאיש אינו מפקח עליהם. המשמעות, בין השאר, שהשיטה יכולה לשמש להלבנת הון או לתשלום בעסקאות לא חוקיות - כפי שקרה בעבר בעסקאות סמים שמתבצעות בדארקנט. בישראל המטבע חוקי אבל לא חלה עליו רגולציה מלאה.
אחרי הביטקוין הומצאו מטבעות דיגיטליים נוספים. הלוהט והאחרון שבהם הוא האיתריום, שנולד לפני שנה, צמח מערך של ארבעה דולר ל-300 דולר ליחידה, ונחשב למטבע השני הנפוץ אחרי הביטקוין. מטבעות דיגיטליים נפוצים נוספים הם הלייט-קוין, הריפל, והביטקוין-קאש, מעין בן סורר של הביטקוין, שמנוהל על ידי כורי ביטקוין והיום מתנהל עצמאית ובעצם מתחרה בו. אף אחד מאלה לא הצליח עדיין להביס את הביטקוין, שהפך את המשקיעים הראשונים למיליונרים ומיליארדרים.
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מרגיש צורך לצנן את ההתלהבות. "אף אחד לא יודע מה יקרה עם שער הביטקוין. הוא יכול לעלות או לרדת, ולכן זו השקעה מסוכנת", הוא אומר מפורשות. "אני מאמין שהמטבע ימשיך לצמוח, אבל אדם שקורא את הכתבה לא יכול לקבל על סמך זה החלטה להשקיע. הייתי ממליץ שילמד קודם מה זה ביטקוין ורק אם הוא מאמין בזה - שישקיע, ולא יותר ממה שהוא יכול להרשות לעצמו להפסיד. כל הזמן היו עליות וירידות ויש כאלה שקנו במחיר גבוה וירד".
סבתא ביטקוין
במועדון הקטן הזה, אין הרבה נשים. בטח לא כאלה שעשו מזה הון. א' היא אחת מהן. סבתא לנכדים מצפון הארץ, פנסיונרית שבאה מתחום הכספים, אבל אף פעם לא של הכסף הגדול.
בעבר, כשאחד מילדיה ביקש ללמוד, פתחה קרן השתלמות. היום היא מודה שזה כבר לא נחוץ. ובכל זאת, לדבריה, הכסף לא שינה את יחסה לעולם. "ג'יפ מטורף? יהלומים? חס וחלילה. אני הכי אנטי הדברים האלו. שונאת את כל השופוני", היא אומרת. "אני לא חושבת שעם יהלומים איראה יותר טוב או שאוטו מנקר עינים זה יותר כיף. אני לא מהססת לנסוע בתחבורה ציבורית, כי אז אני פוגשת אנשים ומשכנעת אותם לקנות ביטקוין. קניות אני עושה בעלי אקספרס.
"כשיש לי יום הולדת אני קונה לעצמי בושם. לא צריך להשתולל. את יודעת שאין לי מדיח בבית? לא מענין אותי. אנחנו זוג מבוגר, אני לא יכולה לשטוף שתי צלחות? אנחנו גרים בקומה רביעית בלי מעלית. אני מנסה שיבנו מעלית לבניין ואם לא יסכימו, אולי אעבור. אבל אם יעשו, אני בטוח אישאר. אני אוהבת את הבית שלי. וגם זה ספורט. לעלות ולרדת במדרגות זה חיובי".
כשהיא הולכת למסעדה עם חברים, הם לא מצפים שהיא תשלם על כולם. הילדים דווקא כן, "אבל ככה זה היה גם קודם", היא צוחקת. "אני מוכנה לתת לילדים את הביטקוינים, אבל התנאי שלי זה שילמדו מה זה ביטקוין. עד אז הודעתי לכולם שאין כסף. רוצים שאעזור לכם? תלמדו איך לטפל בזה. איך לפתוח ארנק, לשמור על הכסף, להעביר, לקנות, למכור. בינתיים שניים מתוך חמישה למדו. אם היום אני מתה, רק שניים מהילדים יודעים מה לעשות עם זה".
ובעלך?
"גם בעלי צנוע. הוא מודה לי על זה שלא נהיה בלחץ כלכלי עד סוף חיינו, אבל הוא אוהב אותי כמו קודם, בלי קשר לכסף. אנחנו היי סקול סוויט־הארטס, ביחד מהתיכון. הכיף שלי הוא שאין לי לחץ כלכלי. אני רוצה שיכבדו אותי על המג'דרה שאני מכינה לנכדים שלי. זה יותר חשוב לי מאשר כמה כסף יש לי".
אבל מתברר שעבר זמן עד שנפל לא' הביטקוין. "היה לי מזל. הגעתי לעניין דרך בן של חברים. הוא סיפר שעזב את גוגל והשקיע הרבה כסף בביטקוין וכולם צריכים להשקיע כמוהו. שווי המטבע היה אז 80 סנט ובהתחלה אמרנו שנשקיע אלף דולר, מה כבר יקרה. אבל אז שאלתי אותו, מה אם ארצה למכור, והוא ענה: 'תחפשי מישהו בעולם שיקנה ממך'. לא אהבתי את התשובה ולא נכנסנו".
אז איך בכל זאת את פה?
"זו הייתה אהבה ממבט שני. ב-2013 פיטרו אותי מהעבודה. לקחתי את זה מאוד קשה, ובגלל שלא היה לי מה לעשות, התחלתי לעזור לבן של החברים בשעות הפנאי, בקטע המסחרי של הביטקוין. רק אז התחלתי להבין את הרעיון מאחורי זה וראיתי שאנחנו הולכים לשנות את העולם. זה כמו האינטרנט, המכוניות, המחשב. קניתי ביטקוינים בשווי של 200 דולר לאחד. ברגע שהמחיר עלה ל-2,000 דולר לאחד - אמרתי די".
לא חבל? תרוויחי עוד.
"זה כל הזמן עולה, אפשר להיות גרידי עד אינסוף. פעם השתתפתי במסחר מניות בנאסד"ק וזה ממכר, אבל את כל היום ליד המחשב. היום זה לא מתאים לי. אני בגיל שרוצים להספיק הרבה עד שאי אפשר יהיה, אז אני כן נוסעת לטיולים בחו"ל. גדולים כאלו, חלומות חיים. כמה צריך בנאדם?"
את בעצם מיליונרית?
"אני לא מיליונרית. יש לי ביטקוינים".
בזמן שהתפנה מאז שהביטקוין עובד בשבילה, א', כמו ש', נושאת בתפקיד ציבורי באיגוד הביטקוין הישראלי, בהתנדבות כמובן. "הצעירים צריכים לדעת מה זה", היא אומרת. "לגבי המבוגרים, יש יותר עקיצות עליי בחבר'ה. אני מוכנה להדריך את מי שרוצה, אבל זה נראה להם מסובך. אנשים בגילי יודעים קצת פייסבוק וקצת ווטסאפ, אבל כאן צריך לדעת יותר. אומרים לי: אה, את נכנסת בזמן טוב, היום זה לא שווה. אני אומרת שזה לא נכון. 200 דולר לעומת 80 סנט, זה כמו 7,000 דולר לעומת ה-200 שהשקעתי.
"אני חיה את המטבע. בעלי פחות מתחבר, הוא רוצה כסף ביד. אמרתי לו: 'ביד זה רק אותי'. גם הכסף בבנק לא ביד שלך. היום הוא מבין יותר. אני מספרת לו על עדכונים והוא מנהל ויכוחים עם החברים חבל על הזמן, אבל אני זו שמחליטה מתי למכור או לקנות".
מלבד מזל, די ברור שהידע הכספי והטכנולוגי של א' עוזר לה מאוד בניהול תיק ההשקעות שלה בביטקוין, והשם שיצא לה בקהילה עוזר לה להיכנס כשותפה למיזמים טכנולוגיים דומים. "אם היית שואלת אותי, הייתי אומרת, 'תלמדי מה זה ביטקוין ואם יש לך כסף מיותר, תקני ביטקוין. אל תקני ביטקוין שלם. תקני ב-2,000 שקל'".
זה בטוח?
"אין משהו בטוח, למרות שיש כאלה שאומרים שכן וזה מבוסס אנליטית. אי אפשר 100% ביטקוין כי במכולת אני צריכה שקלים, כלומר אנחנו עוד לא שם. נגיד ככה: הילדים שלך כבר לא ידעו מה זה בנק. את רואה ברחוב אנשים בלי נייד? ככה עם ביטקוין. כולם יהיו עם זה".
אבא היה סקפטי
ח', מראשוני הביטקויניסטים, לא אוהב את התווית שמדביקה הסביבה לו ולחבריו, כאילו עשו אקזיט. "זו לא הייתה קפיצה כמו שכולם אוהבים לחשוב, אלא עלייה הדרגתית", הוא אומר. לסיפור נכנס קצת אחרי סוף התואר. הוא עבד אז ב"סטארטאפ צנוע", כדבריו והשקיע "סכום משמעותי עבורי, אבל צנוע בביטקוינים".
שיתפת מישהו?
"את ההורים. אבא שלי היה סקפטי, לאמא פחות הפריע. זו הסיבה שבהתחלה נזהרתי. קודם כל למדתי את התחום וקצת כריתי בעצמי, עם המחשב שלי, וכשראיתי שאני מצליח למכור וקיבלתי ביטחון במטבע, התחלתי לקנות".
מאז, הוא מחייך, אביו כבר השתכנע והוא מצידו משתדל לעזור למשפחה, "אבל בחלקים קטנים", הוא מדגיש. "אני שמח לעזור. אבל בעיקר במשפחה הגרעינית".
מה, מכונית חדשה לאבא?
"אם הייתי מפנק אותו במכונית חדשה הוא היה הורג אותי, הוא לא אוהב בזבוזים. אני עוזר".
למרות הכל, ח' לא רואה בעצמו עשיר מופלג. בשנים הראשונות בכלל חי אצל ההורים. עכשיו הוא גר בדירה תל אביבית, "יפה אבל לא מנקרת עיניים, שכורה", ומתנייד במכונית שחבריו מעידים עליה שהיא "טרנטה".
מה שכן, כמו שאר המרואיינים, הוא לא עובד למחייתו. "אני מניח שלאנשים יש מושג שיש לי כסף, כי אם הייתי בביטקוין מוקדם, הרווחתי לא רע", הוא אומר. "אבל אני לא מתנהג ככה. לא הולך למסעדות יוקרה, לא חובב מכוניות גדול. יש דברים יותר טובים לעשות עם הכסף, כמו לחסוך לעתיד, לתמוך בקהילה ובפרויקטים. אני גר בשכירות כי אני לא מאמין גדול בנדל"ן כהשקעה, למרות שקניתי דירה קטנה. גם בחתונות אני נותן מתנה ביטקוין. הסכומים אולי טיפה יותר נדיבים אבל אני לא רוצה לתת יותר מדי כדי שלא יפתחו עיניים. בסך הכל אני לא צריך הרבה חוץ ממחשב טוב, איפה לגור ומה לאכול".
וכשמישהי שואלת מה אתה עושה?
"אני אומר שאני מתעסק בביטקוין. אם היא לא מכירה את התחום, זה טוב. אחרת היא יכולה להסתכל עליי ברמה של כמה הרווחתי או הפסדתי וזה פחות חיובי".
יש לך תוכניות לעתיד?
"תראי, כן צריך מתישהו לעשות משהו עם ההון. אני לא מאמין בלהחזיק ביטקוינים לנצח. אבל זה יכול להיות גם עוד עשר שנים, או ירושה שאעביר לנכדים. לפני חצי שנה התחיל עניין גדול בביטקוין אבל היו שנתיים-שלוש שקטות, וכנראה שזה יקרה עוד כמה פעמים. זה עולה ויורד.
"היה רגע ב-2011 שהשער היה 32 וצנח לשני דולר. זה ביאס אותי, אבל לא נורא. פחות מתרגשים וממשיכים לעבוד. יש לי תרחישים גם מה לעשות אם באמת אצטרך לעבוד למחייתי".
הכתבה המלאה התפרסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
