במשך עשרות שנים עשה לאודר את מה שהיה צפוי מבן למשפחת עסקים כל כך מצליחה: הוא עשה עסקים. אבל החל משנות ה-80’ הבין שהוא רוצה לעשות יותר מאשר רק לביתו והחל להתמקד במשימות ותפקידים פוליטיים.הוא היה סגן עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני מדיניות בנושאי אירופה ונאט”ו, וב-1986 מונה על ידי רונלד רייגן לשגריר ארצות הברית בווינה. באותם ימים ראה ברחובות אוסטריה דור צעיר של יהודי אירופה שמאבדים את זהותם. הוא חזר לארה”ב עם ההחלטה להקים 'קרן לאודר’, מתוך מטרה ברורה: לשמר את היהדות העולמית, בעיקר במזרח ומרכז אירופה, ולהחיות את החיים היהודיים שם באמצעות חינוך.

ואכן, כיום ‘קרן לאודר’ היא כנראה החשובה ביותר בכל מה שקשור להשפעה קהילתית באמצעות חינוך באירופה. היא מפעילה 12 בתי ספר בעשר מדינות ביבשת. ב-30 השנים האחרונות היא נגעה בחייהם של למעלה מ-35 אלף ילדים ובני משפחותיהם באמצעות מגוון רחב של תכניות, ממחנות קיץ, דרך מוסדות להשכלה גבוהה, הכשרה רבנית ומרכזי למידה מרחוק.

בשבוע שעבר חגגה קרן לאודר 30 שנה, והאיש שהקים אותה התקשה להסתיר את התרגשותו. “הקמתי את הקרן כיוון שחששתי מאוד שאיבדנו דור של ילדים יהודים במזרח אירופה ובמרכזה”, אמר לאודר, “אני גאה מאוד במה שעשינו עד עכשיו ויש לנו עוד הרבה עבודה בעתיד”. אישים בכירים בעולם האקדמיה, הפילנתרופיה ודיפלומטיה הגיעו לאירוע ב’נויה גאלרי’ שבבעלות לאודר, בהם גם שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט. עוד נכחו צעירים מרחבי מרכז ומזרח אירופה, שדיברו על הדרכים בהן קרן לאודר השפיעה על חייהם, מהכיתות ועד לבית הכנסת. בשיאו של הערב שרו תלמידי הקרן את ‘התקווה’.

לאודר עם שר החינוך הישראלי נפתלי בנט. "העבודה ממשיכה". צילום: נעה גרייבסקי

"ראיתי מקרוב כיצד מאמצי הקרן עזרו להקים קהילות יהודיות מחדש במקומות שהשואה והקומוניזם הרסו”, אמר הרב ג'וש ספינר, מנכ"ל הקרן, “העבודה הקשה להביא חיים יהודיים חיזקה קהילות שלמות מבודפשט עד ברלין, וחיברה שני דורות של יהודים חזרה לאמונתם ולעם שלהם”.

יום לאחר האירוע, חבש שוב לאודר את כובע נשיא הקונגרס היהודי, כשהעניק למזכיר המדינה לשעבר של ארצות הברית, קולין פאוול, את פרס הרצל לשנת 2017, אשר מכיר באישים הפועלים לקידום האידיאלים של הרצל למען עולם בטוח יותר, סובלני יותר, לעם היהודי. פאואל סיפר כי בילדותו בקווינס גר בקרבת הקהילה היהודית ולמד ממנה רבות.

בראיון מיוחד ל'ידיעות אמריקה' מספר לנו רון לאודר על משימות העבר ומטרות העתיד.

מאז הקמתה הפכה קרן לאודר לסמל של גבורה יהודית ולחידוש כוחה וחוסנה של קהילה שלמה. כאשר אתה מסתכל על כל ההישגים הגדולים האלה, איך זה גורם לך להרגיש?

"ימים כאלו מהווים הזדמנות לעצור ולהביט לאחור, וזה ממלא אותי באושר ובנחת כשאני מבין את ההשפעה של הארגון שלנו, כשאני מבין כמה חיים שינינו לאורך שלושים השנים האחרונות. בילדותי, הייתי 'יהודי של יומיים בשנה', במידה רבה מנותק מדתי וממולדתי, ישראל. כיום, הזהות היהודית שלי היא מרכזית בכל דבר שאני עושה והיא חלק מראיית העולם שלי. התקווה שלי היא שכל יהודי בגולה, ובעיקר אלו במזרח ומרכז אירופה, שנשכחו שנים ארוכות, יקבלו יום אחד את אותה ההזדמנות להתחבר למורשתם. זוהי המטרה של הארגון שלי והעבודה ממשיכה".

לאורך שנות הפעילות של הארגון, העולם במידה רבה השתנה. הקהילות, הבעיות והאתגרים שונים למדי. אילו אתגרים חדשים אתה מזה בימים אלו בעבודה עם הדורהצעיר בקהילה היהודית?

"ברור היום שבקרב רבים מהצעירים בקהילה היהודית חסרה הזיקה למדינת ישראל וליהדותם, להבדיל מדורות קודמים. אחת הסיבות לכך היא התבוללות ונישואי התערובת. חינוך הדור הצעיר להישאר איתן בכל הנוגע לחשיבות הגדולה של שמירת הזהות והקהילתיות, הוא חיוני ביותר לעתידנו".

לאודר עם מזכיר המדינה לשעבר של ארה"ב קולין פאוול ושגריר ישראל באו"ם דני דנון. צילום: נעה גרייבסקי

אתה אחד האישים הפעילים ביותר כשמדובר במאמצים לחיזוק העם היהודי ותמיכה בישראל. מה מניע אותך להילחם עבור מטרות אלו ולהשקיע בהן כל כך הרבה?

"כשטיילתי במזרח אירופה באמצע שנות השמונים, בזמן כהונתי כשגריר באוסטריה, ראיתי לנגד עיני דור של ילדים יהודים שמאבדים קשר וחיבור לדתם. מיליוני זהויות יהודיות, שלמענן נלחמו אבות אבותיהם, שלמענן הקריבו, עונו, היו רק דור אחד מסכנת הכחדה. לו לא היינו מייסדים את הקרן בזמן שנוסדה, אני חושש שהחיים היהודיים כפי שאנו מכירים אותם לא היו קיימים היום ברחבי אירופה. אותה תחושת דחיפות ונחיצות, אותה הבנה שיהדות מחר היא בידינו היום, היא שמניע את העבודה שלי".

בארה”ב אנחנו עדים לכך שיותר ויותר מילניאלס יהודים אינם תומכים בישראל, רבים מהם אף מצטרפים לחרמות ומחאות נגד ישראל. מאין לדעתך נובע הריחוק הזה ומה לדעתך ניתן לעשות מול התופעה המתרחבת?

"אנחנו חיים בעידן של סאונד-בייטס. בעידן שבו איזה שקר קליט יכול לחלחל הרבה יותר מהאמת המדויקת. ה-BDSאימץ את הלך הרוח הזה ומשתמש בשקרים ועיוותים בכל הנוגע לישראל בכדי לקדם תנועה פוליטית מושחתת שדוגלת באפליה בלתי חוקית. ההיבט העצוב ביותר אולי של המציאות החדשה הזו הוא מעורבותם שלמילניאלס יהודים. זו האחריות שלנו להיות פרואקטיביים ולחנך את דור העתיד על ישראל ולמנוע את התפשטות האינפורמציה המוטעית שמופצת".

מה להערכתך ישראלים לא מבינים לעומק על יהודי הגולה, ומה כדאי שיבינו על החיים היהודיים באמריקה, בתקווה לחזק את הקשרים בינם לבין היהודים בארה"ב?

"אותה תשוקה שיש לישראלים למדינה היהודית, בוערת גם בנו, יהודי הגולה. קשה לראות שצעירים ישראלים הולכים לצבא, ובזמן הזה צעירים אמריקאיים מגיעים לקולג'. זה קשה לראות איך הישראלים סובלים את זוועות הטרור ואמריקאים קוראים על זה בחדשות. ועדיין, יהדות חזקה בתפוצות היא חיונית והכרחית לישראל חזקה, ויהודים אמריקאים ימשיכו לעשות ככל הניתו לדאוג לאחינו ואחיותנו בישראל".

מהם להערכתך האתגרים הבינלאומיים של ישראל כיום?

"אני מאמין שהגשרים הכלכליים שישראל בונה היום מסביב לעולם הם שיובילו את מסלולה במאה ה-21. מצ'ילה לסין, השווקים המתפתחים בעולם מהווים הזדמנות לישראל, לא רק מבחינה כלכלית, כי אם גם מבחינה פוליטית. ישראל כבר התפתחה כמובילה בינלאומית של היי-טק ואני מצפה שהכלכלה הישראלית תמשיך להיות חלוצה".

מה המטרות שעדיין לא השגת?

"אני מאמין גדול בפתרון שתי המדינות ומאמין שהוא עדיין אפשרי. למעשה, אני חושב שזה זמן מצוין להגשים את המטרה הזו. ראש הממשלה נתניהו והנשיא עבאס הם שניים שיכולים להוביל לכך. אינטרסים כלכליים ובטחוניים משותפים, לצד רוב של ישראלים ופלסטיניים שרוצים שלום. אני מקווה שאוכל לסייע לישראל ולארה"ב לנצל את חלון ההזדמנויות הזה ולהשיג פתרון בר-קיימא לסכסוך ארוך השנים הזה".