אני מתרגש לקראת התקופה הזאת ואוהב את החג ההודיה במיוחד, בעיניי הוא סוג של עצירה והתבוננות להתמקד במה שיש ולהודות על הקיים.זה לא חג שקשור לדת וזה קסום בעייני, בינינו, מתי כבר אנחנו עושים חגיגה שכזאת ועוד כולם ביחד?

בשבוע הזה רבים יתאחדו עם המשפחות שלהם לארוחת חג, שתציין את התודה של המתיישבים החדשים ביבשת אמריקה לילידים שהצילו את חייהם, על יד כך שלימדו אותם כיצד לשרוד ביבשת החדשה.

אלי, מאומן ותיק, הודיע שבשבוע הבא הוא נוסעת לבוסטון לבקר את המשפחה לקראת החג, ומבקש להקדים את הפגישה שלנו לשעה 4:15 אחר הצהריים. השעון במשרד מראה שהשעה כבר 4:32. אני ספון במשרדי, ממתין לאלי שגם הפעם מאחר, מעניין מה תהיה הסיבה עכשיו חשבתי לעצמי.

כעבור 10 דקות הוא מגיע מתנשף, "אני ממש מתנצל על האיחור, אבל הרכבת שוב התעכבה בתחנה ולא יכולתי להתקשר"

אני מבין, אמרתי, זה לא מה שהיה בדיוק בשבוע שעבר, בפגישה הקודמת שלנו?

"כן, מעניין שאתה זוכר”.

בוודאי שאני זוכר, אני מתעד כל פגישה שלנו. גם לפני 4 שבועות היה איחור וגם ... האם יש צורך שנחזור על כל הפעמיים שבהם אתה מגיע באיחור? אחד הכללים שהסכמנו עליהם בתחילת התהליך הוא הגעה בזמן. המטרה שלנו בתוך האימון היא לא לחפש תרוצים אלא להגיע לתוצאות. תירוצים ותוצאות לעולם לא יכולים לגור ביחד. זה כמו ניסיון לגרום למים לצוף מעל שמן.

"אני מבין, אבל תסכים איתי שזה באמת לא באשמתי”.

בוא נסתכל על זה מנקודת מבט נוספת, אם היית יודע שכל הגעה בזמן לפגישה מזכה את חשבונך בסכום של 20,000 דולר, האם יש סיכוי שהיית מאחר לפגישה?

“20,000 דולר בוודאי שלא”.

מה היית עושה אחרת? או מה היה יכול להבטיח את זה?

"הייתי יוצאת מהבית לפחות שעה וחצי קודם, גם אם אני יודע שזאת נסיעה של 20. דקות כי לא הייתי רוצה לקחת סיכון על סכום כזה"

בואי נגיד שהייתי מעלה את הסכום למיליון דולר.

"לסכום כזה הייתי כבר נערך באופן שונה, היייתי דואג שיהיה יותר מאמצעי אחד שיבטיח את הגעתי בזמן. לפגישה של מיליון דולר אין מצב בעולם שאני מאחר, אלא אם כן יש רעידת אדמה או אסון טבע. יותר מזה, אני בטוח שלא הייתי עושה כלום חוץ מאשר להתכונן לפגישה הזאת. הייתי לוקחת מקדמי בטיחות לכל תרחיש אפשרי שעשוי למנוע ממני להגיע לפגישה ומוצא לו פתרון”.

מה יכול לעזור לך להרגיש שכל פגישה שלנו היא פגישה של מיליון דולר?

הוא שתק וחשב, “הבנתי את המסר”.

מה יעזור לך עכשיו לבחור לפעול בצורה אחרת?

"אני חושב שהבהרת באופן מאוד ברור את הנקודה שתרוצים ותוצאות לא יכולים לגור ביחד, שאני פתאום עושה רטרוספקטיבה על חיי, אני מזהה שאני מתנהל בהרבה מקומות ממקום של תרוצים באופן קבוע, אז מה הפלא שאני לא מקבל את התוצאות שאני רוצה".

אני מזכיר לך שהגעת לכאן לפתור כמה אתגרים:

1. למצוא עבודה עם הכנסה קבועה

2. לייצור מערכת יחסים זוגית משמעותית

3. להתקדם לדירה משלך

אם אנו מסתכלים על כל אחד מהאתגרים הללו ביחס לאיפה שאת רוצה להיות ואיפה שאתה עכשיו, מה אתה מזהה?

"שעד עכשיו לכל אחד מהאתגרים הללו יש לי מלא תרוצים שזה לא עובד”.

אתה מבין את התבנית שבה אתה פועל?

"בהחלט כן, תעזור לי לשנות את זה”.

בשביל זה אנו כאן.

לעיתים אנו עשויים להתבלבל ולחשוב שהתנהגות באזור מסויים בחיינו לא קשורה לאזורים אחרים. אבל האופן שבו עושים דבר מסויים זה האופן שבו עושים את כל הדברים. המחשבה שזה נראה לכאורה לא שייך בטעות יסודה. יש שישאלו, "אני לא מבין מה הקשר בין זה שאני מאחר מדי פעם לזה שאני לא מצליח לייצור מערכת יחסים?"

והתשובה לשאלה יסודה בהבנה שתוצאות קשורות בסופו של יום לאינטגרטי האישי שלנו, כלומר העשייה שלנו. זה הקשר שבין מה שאנו אומרים ומתכוונים ובסופו של דבר עושים. תירוצים לאי עשייה והצלחה, מוצדקים ככל שיהיו, הם עדיין תירוצים.

במקום לדבר בשפת התירוצים רצוי לדבר בשפת המעשים והאחריות האישית, כלומר לחפש בכל סיטואציה את מה שכן יכול לעבוד. מה הוא שתלוי בי על מנת לקבל את התוצאה ולפעול מתוך אינטגריטי עלל מנת להשיג את התוצאות שלנו. לי זה עובד ומה איתכם?

שלמות זה מבחירה.

ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי.

מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמנים בעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית. nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.con