אייכמן, עכשיו הסרט
אבנר אברהם, סוכן מוסד לשעבר שהפך לאוצר התערוכות הרשמי של הארגון, משמש יועץ בכיר ליוצרי הסרט ‘אייכמן’ המצולם בארגנטינה. ל’ידיעות אמריקה’ הוא מספר חוויות הוליוודיות
לפני כמה חודשים פגשנו את אבנר אברהם, סוכן מוסד לשעבר שהפך לאוצר התערוכות הרשמי של הארגון. עד חודש ינואר תציג התערוכה שאצר ׳מבצע פינאלה׳, אודות לכידתו של אייכמן, בניו יורק, אבל הוא כבר מזמן בארגנטינה.
זו הפעם השניה שהוא מגיע לשהות ארוכה בדרום היבשת. זו הפעם השניה שהוא מגיע מקרוב לפקח כיועץ בכיר בסרט הוליוודי חדש שמצולם בימים אלו אודות סיפור לכידתו של אייכמן.
הסרט, שיקרא ככל הנראה ממש כשם התערוכה של אברהם, מצולם בכיכובו של בן קינגסלי. את דרכו של אברהם אל הסט הוא סלל בעצמו. "אני פניתי אליהם. מאחר וכבר שבע שנים אני מסתובב עם התערוכה בעולם, אני נוהג לחפש בגוגל תיעוד תחת השם 'מבצע פינאלה', שם שאני גיליתי שהיה הכינוי הסודי של משימת המוסד ללכידת אייכמן. באחד מהחיפושים הללו זיהיתי כותרת עיתון שמתארת את הסרט שעתיד להצטלם".
כמי שחקר את הנושא שנים ארוכות ומחזיק בתיעוד ובחפצים אותנטיים מאותה חטיפה מפורסמת, אבנר אברהם מחליט לכוון להוליווד. "יצרתי קשר עם הכתבת שביקשה שאכתוב חצי עמוד אודותי, ואסביר מדוע אני המומחה האולטימטיבי לסיפור והעלילה ולמה אני פשוט חייב להיות חלק מהסרט הזה".
אברהם שלח לה את המסמך המפורט תוך חצי שעהומפה לשם מצא עצמו משתלב בהפקה כיועץ בכיר, והחל לעבוד על הפרטים החיוניים לצילומי הסרט.
חיוני, מסתבר, מגיע רחוק בהוליווד. "מהשלטים במשרד ועד סוג הסיגריות שעישנו כוכבי המבצע. קרה שקיבלתי טלפון באמצע הלילה עם שאלות כמו ‘איזה סיגריות אנשי המוסד עישנו'. אני תוך שעה בקשר עם כל המשפחות ובודק. לא היה פרט שפספסנו", הוא מספר. "משרדי המוסד למשל היו אז בשרונה. סיפקתי להם תמונות מדויקות של האיזור כפי שנראה אז, תמונה של משרד ראש אמ"ן באותם ימים והם דאגו להקפיד על כל אותם פרטים זעירים, מהתמונות שנתלו על הקיר והחפצים על השולחן. חשוב לי שלא יהיו קלישאות"הוא מציין ומתאר איך ניפץ כמה אשליות גם בקרב ההפקה. "בסצינות המוסד, העמידו לובשי מדים כשומרים למשל. מיד הבהרתי להם שמעולם לא נראו שומרים במדים במפקדות המוסד. הם תמיד על אזרחי. כשהעמידו בפני ניצבים לבחורמיד הסרתי להם את העניבות. עניבות, אמרתי, לובשים בישראל בחתונות או בר מצוות".
כוכבי הסרט ומנהלי אולפני MGM הגיעו לתערוכה בניו יורק בכדי ללמוד ולראות את אותם חפצים ששימשו את הדמויות זאותן הם משחקים. "מתיו הורטון התסריטאי הדגיש בפני שהסיפור לא יהיה נאמן למציאות באופן מוחלט. כמו בסיפור הוליוודי, הם שילבו את המהות והמסר עם אלמנטים הוליוודים מנצחים כמו סיפור אהבה ונקודת מבט של גיבור הסרט".
אבנר איננו הישראלי היחיד על הסט. בין קאסט השחקנים תזהו גם את ליאור רז, יוצר 'פאודה' שישחק את ראש המוסד, ואת אוהד קנולר שמשחק את אפרים אלוני, אחד מאנשי צוות המשימה.
אברהם, ששירת 28 שנים במוסד, מצא עצמו לראשונה על סט של סרט הוליוודי. "אני מעריך שיש איזה מאתיים אנשי צוות סביב הסט. זה כמו מבצע של המוסד. חד משמעית. הן מבחינת לוחות זמנים, הן מבחינת מנגנון עצום של לוגיסטיקה מסביב. שכרו למשל שדה תעופה, מטוס פרטי, בניין משרדים שהפכו למטה של המוסד". באותם משרדים היה זה אברהם שתלה שלטים בעברית ודאג ששמו של כל סוכן יתועד.
הוא לא יכול לספר לנו את כל הפרטים שמחכים בסרט, שיצא בשנה הקרובה. אבל הוא מספר כי הסיפור יונצח דרך עיניו של אחד מסוכני המוסד שהגיע למבצע בארגנטינה. "הסרט מתואר מנקודת מבטו של צבי (פיטר) מלחין, איש המוסד המרכזי שקפץ על אייכמן ולכד אותו במו ידיו. מלחין היה מגדולי לוחמי המוסד ואת שנותיו האחרונות חי בניו יורק. במאי 1960 אותר אדולף אייכמן בבואנוס-איירס כפועל פשוט, החי בזהות בדויה בתור ריקרדו קלמנט. בכל ערב חזר קלמנט-אייכמן באוטובוס הביתה, וירד בתחנה שברחוב סן-פרננדו. ערב אחד חלף בדרכו על פני מכונית כבוית אורות שחנתה בצד הדרך. "אדוני", פנה אליו אלמוני מתוך המכונית, "אתה הוא ריקרדו קלמנט?” אייכמן הנהן בראשו, וחרץ את גורלו.
השואל היה צבי מלחין. לעד הוא ייזכר כאיש שלכד במו ידיו את רוצח המיליונים, וכמעט חנק אותו למוות. מלחין, אז בשנות ה-20 לחייו, ניצול שואה, סיפר לאייכמן איך איבד את אחותו פרומה, את שלושת אחייניו וכ-150 קרובים נוספים בשואה. "אחד הסיפורים הידועים על מלחין הוא שלפני שאימו נפטרה, לחש וגילה לה שהוא לכד את אייכמן. היא אמרה לו ‘ידעתי שלא תשכח אף פעם את פרומה’ ועצמה את העיניים".
בסרט, מספר אברהם, יציגו את דרכם של אנשי המוסד הישראלים לגילוי אייכמן. "אחרי שגילו את עקבותיו של אייכמן שלחו במוסד את הצוות, רק כשברור מעל לכל ספק שזה הוא. שלחו את צבי אהרוני שמצלם אותו שולח תמונה עדכנית. המוסד השווה את תמונת האוזן בשמאלית שלו, אחרי שהשיג את תיק החייל של אייכמן מתיק ה-SS בו חיילים מצולמים מהצד עם אוזן שמאל. תיק המז"פ המקורי שמאשר את הזיהוי נמצא בתערוכה וגם בסרט החדש”.
בארגנטינה השלים גם אברהם את פיסות המידע החסרות שלו ויצא למסע בעקבות אותו מבצע."החלטתי להגיע לכל הכתובות שהיו ברשותי ונוגעות למבצע אייכמן. הגעתי לבית ברחוב גריבלדי (שאינו קיים, יש מגרש ריק). פגשתי זקנה מקומית שהכירה את אייכמן וטענה שהיה שכן טוב. בהמשך גם 'גירשה' אותי. הגעתי לבית ברחוב צ'אקבוקו, שם אייכמן חי בזמן שבמו ניהל רומן עם הנערה סילביה הרמן, שאביה היה חצי יהודי, ניצול שואה מדאכו. כך למעשה, החל כל סיפור לכידת אייכמן, כשאביה גילה שהבת שלו יוצאת עם הבן של אייכמן, ודיווח הלאה", הוא מוסיף עוד חתיכה לפאזל.
במהלך המבצע, איסר הראל, ראש המוסד, בחר במילות קוד שונות, וכאן הצליח אברהם לפענח את משמעותן. "בסיורים בעיר ובפרבריה, ובעיון במפות העיר, מצאתי התאמה מלאה בין הקודים לבין מקומות ממשיים, עם שינויים קלים. למשל - 'הטירה', בית המבטחים, נמצאה במקום שנקראה קסטלאר (טירה בספרדית). הדירה 'דורון' היתה בעיר בשם מורון. הדירה 'רמים' שזה רבים של המילה רם, נמצאה כנראה בראמוס".
אברהם אגב, עושה קצת יותר מייעוץ על הסט. "ביקשתי להופיע בסרט כניצב. קצת כמו היצ'קוק שמופיע בסרטים. רציתי לחלום ולהגשים, זה האופי שלי. ביקשו ממני גם לכתוב בעברית, כך שהיד שלי כותבת בעברית, כל פעם ביד אחרת וחליפה אחרת".
התהילה ואבק הכוכבים לא מעניינים אותו, הוא מסביר. את ההתמסרות לפרויקט הוא עושה מתוך שליחות. "אני ממוצא עיראקי, אבל מאמין שכל מי שגדל בישראל הוא חלק מהשואה. ברגע שהפכתי למומחה ומרצה בכל העולם, שמתי לעצמי למטרה להוביל את העובדות לדור החדש ולתווך אותן בצורה נגישה ובלתי נשכחת. כי אני חושב שאת סיפור השואה חייבים לספר מכל זווית שרק אפשר ואני רואה שזה מצליח. הסרט הזה בעיני", אמר רגע לפני שחוזר לסט, "יהיה כמו רשימת שינדלר. אנשים הולכים לראות סרט שיש בו סיפור, ואת השואה ששזורה בו הם לא ישכחו".