האו"ם: "מודאגים עמוקות מהכוונה לאלץ מבקשי מקלט לחזור לאפריקה"
לקראת הדיון בסגירת מתקן "חולות" מחר בממשלה, תוקפת נציבות האו"ם לפליטים את מדיניות "עידוד עזיבה מרצון": "לישראל מחויבויות חוקיות להגן על פליטים ועל אנשים הזקוקים להגנה בינלאומית". עשרות תושבי דרום תל אביב הפגינו מול בית נשיאת בית המשפט העליון
עוד אומרים בנציבות האו"ם לפליטים כי תוכנית זו מגיעה בהמשך לפסיקת בית המשפט העליון באוגוסט, שאישר את מדיניותה מעוררת המחלוקת של ממשלת ישראל ממרס 2015 בדבר העברה בכפייה, בכפוף לקיומם של ביטחונות מסוימים במדינות השלישיות".
הנציבות מציינת כי מראשיתה של המדיניות "לעידוד עזיבה מרצון" בדצמבר 2013 ועד ליוני 2017, כ-4,000 אריתראים וסודנים הועברו לרואנדה ולאוגנדה. "בשל החשאיות האופפת מדיניות זו והיעדר שקיפות בנוגע ליישומה, התקשתה נציבות האו"ם לפליטים לעקוב אחר מצבם של האנשים שהועברו מישראל למדינות אלה ולנטר אותו באופן שיטתי", נכתב בהודעת הנציבות. "יחד עם זאת, הנציבות מודאגת מכך שאנשים אלה לא מצאו ביטחון הולם או פתרון יציב למצוקתם ושכתוצאה מכך רבים מהם ניסו לנוע הלאה במסע מסוכן בתוך אפריקה או לאירופה".
"כחברה באמנת הפליטים משנת 1951, לישראל מחויבויות חוקיות להגן על פליטים ועל אנשים אחרים הזקוקים להגנה בינלאומית", אמר המשנה לנציב העליון לפליטים לענייני הגנה, וולקר טורק. "נציבות האו"ם לפליטים והקהילה הבינלאומית מסייעות למדינת ישראל ליישם את מחויבויותיה הבינלאומיות, בין היתר גם על ידי יישוב מחדש או מציאת פתרונות הולמים אחרים ל-2,400 פליטים שעזבו את ישראל במהלך השנתיים האחרונות".
על פי נתוני הנציבות, בישראל חיים כ-27,500 אריתראים וכ-7,800 סודנים. מאז שישראל לקחה לידיה מידי נציבות האו"ם לפליטים את הליך בחינת בקשות המקלט בשנת 2009 - שמונה אריתראים ושני סודנים בלבד הוכרו כפליטים על ידיה. 200 סודנים נוספים, כולם מחבל דרפור, קיבלו לאחרונה סטטוס הומניטרי בישראל.
בתוך כך, גם שר הפנים לשעבר, גדעון סער, שבתקופתו הוקם מתקן "חולות", יצא היום נגד הכוונה לסגור אותו. "סגירת 'חולות' תהיה טעות חמורה שתהווה ניצחון למסתננים ולארגונים התומכים בהם", כתב סער בחשבון הטוויטר שלו. "בזכות 'חולות' יצאו אלפי מסתננים מישראל וממרכזי הערים. ההחלטה הנכונה שעל הממשלה לקבל היא להכפיל את 'חולות', לא לסגור אותו (יש תוכנית לכך). כל מסתנן שלא יהיה ב'חולות' - יהיה בתל אביב ובערים אחרות".
ההצעה שתידון היום כוללת מתווה מדורג לסגירת המתקן בתוך כמה חודשים, בכפוף לכך שההסכם שנחתם עם רואנדה ייצא לפועל כפי שמתוכנן. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לפני כחודש כי ההסכם עם רואנדה תוקן, כך שניתן יהיה לגרש אליה מסתננים ומבקשי מקלט גם ללא הסכמתם. זאת בעקבות פסיקת בג"ץ כי אין לכלוא ליותר מ-60 יום מסתננים שמסרבים ל"גירוש מרצון", במידה שההסכם עם המדינה שאליה הם מורחקים אינו מאפשר העברתם בכפייה.
בהתאם להחלטה, האפשרות היחידה שתועמד מעתה בפני המסתננים ומבקשי המקלט תהיה יציאה מהארץ או כניסה לכלא "סהרונים" שבנגב. על כן, השרים קבעו כי בנסיבות אלה יש לבחון האם מרכז "חולות" נחוץ והאם יש לבטלו כדי "שלא יהווה אלטרנטיבה נוחה עוד לאף מסתנן ומבקש מקלט". לפי המשרד לביטחון פנים, עלות המתקן השנתית היא 240 מיליון שקלים בשנה.
שוב מחאה מול בית נשיאת העליון
עשרות תושבי דרום תל אביב הפגינו אמש מול ביתה של נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות בצפון העיר, במחאה על פסיקות בג"ץ שלטענתם מפלות אותם לרעה ביחס ליוצאי אפריקה. המפגינים נשאו שלטים עם הכיתובים "אסתר חיות תחזירי את השפיות" ו-"זכויות גם לאזרחים".
הפעילה החברתית שפי פז, מובילת מחאת תושבי דרום תל אביב, אמרה: "העם דורש בג"ץ ישראלי. נמאס לנו מהאטימות של בג"ץ מול הסבל המתמשך של תושבי דרום תל אביב והשכונות".
עו"ד יורם שפטל, שהגיע לתמוך במפגינים, אמר: "אנשי השמאל רוצים להשאיר את האספסוף-השב"חי-הסודני-אריתראי בישראל, אבל זה לא יעזור להם. שופטי בית המשפט העליון פסלו ללא סמכות שלושה חוקים של הכנסת כדי להשאיר כאן את הסודנים לעולמי עולמיא, אך גם זה לא ימנע את סילוקו של אותו אספסוף משכונות דרום תל אביב. בימים אלו הממשלה מקדמת מתווה לסילוקם של אותם שב"חים והממשלה הגיעה להבנה עם שתי מדינות אפריקאיות שאפשר לסלק אליהן את האספסוף וזה הולך לקרות על אפם וחמת של רוב שופטי בג"ץ והשמאל האפל".
לפנייה לכתב/ת 
