אחרי 16 שנה: הרשות הפלסטינית והמחבלים יפצו קרובי נרצחים בפיגוע ירי
קרובי שלושה ישראלים, שנרצחו בפיגוע ירי בכביש 443 באינתיפאדה השנייה, תבעו מששת המחבלים המעורבים 559 מיליון שקלים. אחרי 16 שנה פסק ביהמ"ש כי הפלסטינים ישלמו 62 מיליון שקל. 12 מיליון שקלים מהסכום יועברו לבנותיהם של שניים מהנרצחים, שהיו תינוקות בזמן הפיגוע
פיצוי דרמטי 16 שנה אחרי פיגוע הירי: בית המשפט המחוזי בירושלים פסק ביום חמישי שעבר כי הרשות הפלסטינית ושישה מחבלים שעמדו מאחורי רצח שלושה ישראלים בכביש 443 בתחילת האינתיפאדה השנייה יפצו את קרובי המנוחים ב-62 מיליון שקלים. את התובעים ייצג עו"ד אלידע הכהן.
הנרצחים וקרוביהם התובעים נסעו באוגוסט 2001 בכביש 443 בשובם מטיול באילת לביתם במרכז הארץ. הרכב שבו נסעו ששת המחבלים הפלסטינים נצמד לרכבם של הישראלים. אש שנפתחה מהרכב של המחבלים גרמה למותם של שלושת המבוגרים: שרון בן שלום, יניב בן שלום ודורון סוורי.
אפרת ושחר, בנותיהם של שרון ויניב, היו אז תינוקות. אמן שרון סוככה עליהן בגופה ובעקבות כך חייהן ניצלו. שתי היתומות גודלו מאז על ידי אחות אמן ובעליה, אודליה בן שלום ועצמון משה.
ציון סוורי, אביהם של שרון ודורון שנרצחו בפיגוע, אמר הבוקר: "הפסיקה הזאת היא מעין סגירת מעגל. ידענו כל הזמן שהרשות הפלסטינית היא האשמה, היא שלחה את הרוצחים, היא הובילה לזה. זה פסק דין ועכשיו לא יגידו 'הרשות ידעה, הרשות לא ידעה'. הרשות שילמה, עודדה ותמכה בטרור. אין פה הרגשה של שמחה או משהו כזה. אני איבדתי ילדים, הכסף לא מעניין פה בכל הסיפור. מה שמעניין זה ההוכחה שהילדים באמת נרצחו בגלל שהם יהודים ושהרשות הפלסטינית תמכה בדבר הזה".
התביעה לפני 9 שנים
בשנת 2008 הגישו קרובי משפחת הנרצחים תביעה בסך 559 מיליון שקל נגד הרשות הפלסטינית, אש"ף וששת המחבלים שכלואים בישראל. "לא ניתן לתאר, להכיל את הכאב, הצער, האובדן והחרון שהפכו למנת חלקם של התובעים בתביעה זו, והכול כתוצאה ממעשיהם הנפשעים של בני בליעל", צוין בדברי המבוא לתביעה.
פסק הדין מסוף השבוע הוא המשך של החלטה שניתנה בספטמבר 2014, שבה נקבע כי המבצעים אחראים בנזיקין כלפי התובעים וכי הרשות הפלסטינית אחראית אף היא בנזיקין כלפי התובעים מכוח הכללים של פקודת הנזיקין, הן כמשדלים ומסייעים לביצוע הפיגוע, והן באחריות אישית על פי עוולת הרשלנות עקב אספקת הנשק ששימש לביצוע הפיגוע והן בשל המימון של מבצעי הפיגוע.
מכתבים נוגעים ללב של היתומות
בפסק הדין נפרסה התמונה המלאה של הנזקים הפיזיים והנפשיים של כל קרובי המשפחה כולל ההורים של הנרצחים. נוגעים ללב היו מכתביהן של היתומות לאורך כל השנים ביום השנה לרצח הוריהן.
בית המשפט הביא בחשבון שיקולים רבים בקביעת גובה הפיצוי, ולבסוף קבע כי יש מקום להטת פיצויים עונשיים בסך של 10 מיליון שקל לכל אחד מן העיזבונות של שלושת הנרצחים, שישה מיליון לכל אחת מן היתומות וחמישה מיליון לכל אחד מן ההורים של הנרצחים.
טענת התובעים כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לכל אחד מן התובעים 20 מיליון שקל, בעקבות תיקון של תקנות האגרות שלפיו תביעת נזק בגין פעולות טרור ואיבה עד 20 מיליון שקל לכל תובע פטורה מאגרה - לא התקבלה, ונקבע כי במסגרת תיקון אגרות אין להסיק מהו רף הפיצוי הראוי. כמו כן לא התקבלה טענת התובעים שלפיה יש מקום לחייב פיצויים ברמה של מאות מיליוני דולרים כפי שפסקו בתי המשפט בארה"ב, וזאת לנוכח ההבדל בין ישראל וארה"ב בתחום פיצויי הנזיקין.
מאחר שקיים הבדל בין מבצעי הפיגוע לבין האחריות השילוחית והאחרת של הרשות הפלסטינית, נקבע כי מתוך סך 62 מיליון שקל, תשלם הרשות הפלסטינית 40% (24.8 מיליון שקל) ומבצעי הפיגוע ישלמו 60% (37.2 מיליון שקל). כמו כן נקבע כי הנתבעים ישלמו את שכר טרחת עורכי הדין של התובעים והוצאותיהם המשפטיות בשיעור 20% מן הסכום שנפסק.
עו"ד הכהן, שייצג את המשפחות, אמר: "פסק הדין הזה ניתן לטובת הילדים של כולנו. הנוסחה הפלסטינית הזאת שלפיה מי שרוצח ישראלי מקבל כבוד, ויקר, וכסף, הוצגה במערומיה המוסריים, וחשוב מכך, במערומיה התוצאתיים. אין רווח ברצח יהודים. הנוסחה הזאת של 'רצחת והרווחת' נופצה בבית המשפט. זה רצחת והפסדת, הפסדת גם מבחינה של מדינת ישראל שהרוצחים האלה נכלאו, וגם מהבחינה שהרוצחים האלה והשולחים שלהם ישלמו פיצוי עונשי שלא נפסק עדיין במדינת ישראל, אין שום פסק דין במדינת ישראל עם הסכומים האלה".
לפנייה לכתב/ת 
