מקצוע בסיכון גבוה - עיתונאי בעיראק
סרמד אל-קייסי פרסם כתבה מחמיאה על נהגת מונית בבגדד לאחר שקיבל את רשותה לריאיון, אבל במשפחתה לא אהבו את זה ואיימו על חייו. אף שהסיר את הכתבה מהרשת והתנצל, העיתונאי העיראקי ירד למחתרת לאחר שעצבן את אנשי השבט המסורתיים - והוא לא היחיד במקצוע שחושש לחייו
למרות תבוסת "המדינה האיסלאמית" (דאעש) בעיראק נראה שהעיתונאים במדינה הערבית ממשיכים לקבל איומים על חייהם ונמצאים כמעט מדי יום על הכוונת. אחת הדוגמאות לכך הוא סיפורו של העיתונאי סרמד אל-קייסי מהערוץ הלווייני "א-שעב". הכתב העיראקי פרסם כתבה מחמיאה על אישה שעובדת כנהגת מונית בבגדד אחרי שקיבל את הסכמתה לקיים את הריאיון.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
הכתבה הופצה ברשתות החברתיות כמו אש בשדה קוצים, אך מסתבר שלא כולם אהבו את הכתבה. למשל - בני משפחתה של נהגת המונית שאיימו לרצוח את העיתונאי אל-קייסי. בשיחה עם המרכז העיראקי לתמיכה בחופש הביטוי אמר אל-קייסי כי בעקבות האיומים על חייו הוחלט להסיר את הכתבה מהרשתות החברתיות. העיתונאי גם התנצל בפני קרובי משפחתה של נהגת המונית, אולם הם שבו ואיימו עליו.
רשת "אל-ג'זירה" פרסמה באתר האינטרנט שלה כתבה על אל-קייסי שבה הוא צוטט אומר ממקום מחבואו: "האישה היא זו שביקשה ממני לעשות עליה כתבה. דאגתי להציג אותה בצורה מכובדת". אלא שהסבריו של אל-קייסי לא משכנעים את אותם אנשים שלא רואים בעין יפה את העובדה שהוא פרסם בכתבה שבירה של מוסכמות שבטיות ומסורתיות קדושות. גם ערוץ הטלוויזיה שבו הוא עובד, ששייך לחבר פרלמנט עיראקי, לא ממש נחלץ לעזרתו והוא הפסיק את עבודתו במקום. "ציפיתי לראות מהם עמדה יותר אמיצה ונאמנה", אמר אל-קייסי. "אבל נראה שדריסת הרגל של השבט מפחידה אפילו את מי שמתיימרים לטעון שהם מגנים על חופש הביטוי".
המקרה של אל-קייסי הוביל אנשי תקשורת בעיראקי להזדהות איתו ברשתות החברתיות תחת הסיסמה "מזדהה עם סרמד אל-קייסי". במקביל, ארגוני זכויות אדם התייצבו לימינו והמרכז העיראקי לתמיכה בחופש הביטוי אף הטיל על עורך דין לעקוב אחר התלונה שהוגשה לרשויות אכיפת החוק נגד האנשים שאיימו על חייו. "בשנת 2017 התקבלו דיווחים על 127 עיתונאים עיראקים שקיבלו איומים ברצח, בין השאר מסיבות שבטיות", אמר לרשת אל-ג'זירה חבר המרכז, זייד שובר. כמה עיתונאים בעיראק האשימו את אגודת העיתונאים המקומית בעצימת עין לנוכח האיומים על חיי אנשי תקשורת במדינה ובאי פרסום הודעות גינוי נגד איומים ותקיפות של עיתונאים.
עוד נטען שהשבטים בעיראק הפכו ל"מדינה בתוך מדינה" ושהשלטונות לא ממש נוקפים אצבע להתמודד איתם. בחודש פברואר, למשל, צוות של תוכנית קומית בעיראק קיבל איומים משבט בדרום המדינה, אזור שמזוהה עם העדה השיעית. אנשי השבט מחו על "עיסוק לא הולם" של התוכנית באחד מראשיהם ו דרשו פיצוי בסכום של 250 אלף דולר. ביתו של מגיש התוכנית, עלי פאדל, אף הותקף.
עורך הדין מודר עטייה דווקא מפנה אצבע מאשימה לעבר העיתונאים שלטענתו שותקים ולא מספרים למנגנוני הביטחון על האיומים שהם מקבלים, דבר שמעודד את הפושעים להמשיך בתוקפנותם. לדברי עטייה, החוק בעיראק קובע שעיתונאים שממלאים את תפקידם הם כמו עובדי מדינה ולכן פגיעה בהם היא פגיעה במדינה ולכן הם חייבים לדווח לרשויות על איומים שהם מקבלים.
לפנייה לכתב/ת 
