אלופת ווימבלדון לשעבר, יאנה נובוטנה, מתה בגיל 49
טניסאית העבר הצ'כית, שזכתה בשלוש מדליות אולימפיות ובכתה על כתפי הדוכסית מקנט אחרי הפסד לגראף בגמר ווימבלדון, נכנעה למחלת הסרטן. נובוטנה דורגה בשיאה במקום השני בעולם ליחידות והראשון בזוגות
נובוטנה הייתה אחת משחקניות הזוגות הגדולות בהיסטוריה וזכתה ב-12 טורנירי גראנד סלאם בזוגות נשים. שיא הקריירה שלה היה הניצחון בגמר ווימבלדון ליחידות ב-1998, אבל הרגע שהכניס אותה לתודעה העולמית אירע חמש שנים לפני כן, באותו מקום.
הצ'כית, גם אז טניסאית צמרת, הובילה מול הגרמנייה שטפי גראף בגמר ווימבלדון 1993, בדרך לסנסציה ולתואר גראנד סלאם ראשון. אבל רגע לפני הניצחון היא קרסה וגראף השלימה קאמבק וניצחון באחד ממשחקי הטניס הגדולים בכל הזמנים. את הדקות שאחרי איש מהצופים לא שכח. נובוטנה פרצה בבכי קורע לב על כתפיה של הדוכסית מקנט, שניסתה ללא הצלחה לנחם אותה.
עד גיל 30 נובוטנה לא הצליחה להשיג תואר גראנד סלאם, אבל אז זה קרה, על המשטח הירוק בלונדון. שנה אחרי שהפסידה בגמר ווימבלדון 1997 למרטינה הינגיס משווייץ, נובוטנה נקמה בה וגברה עליה בחצי הגמר. בקרב על התואר היא ניצחה טניסאית מפתיעה אחרת, הצרפתייה נטלי טוזיאה – והייתה לאחת המבוגרות בהיסטוריה שמניפה תואר גדול ראשון.
עוד לפני כן היא זכתה בשלוש המדליות האולימפיות שלה - כסף בזוגות בסיאול 1988, כנציגת צ'כוסלובקיה, ושמונה שנים אחר כך באטלנטה, כנציגת צ'כיה (כסף בזוגות וארד ביחידות). ב-1988 הייתה נובוטנה גם חברה בסגל הצ'כוסלובקי שזכה בגביע הפדרציה.
ב-1997 דורגה נובוטנה בדירוג השיא שלה ביחידות, המקום השני בעולם. בזוגות היא כמובן הגיעה למקום הראשון: היא זכתה בארבעה תארי זוגות בווימבלדון, בשלושה ברולאן גארוס ובאליפות ארצות הברית ובשניים
נוספים באוסטרליה. בזוגות מעורבים היא הניפה ארבעה גביעים נוספים בטורנירי גראנד סלאם.
נובוטנה, שהייתה ידועה בסגנון "הגש ורוץ לרשת" ולכן הצלחתה הגדולה ביותר הייתה על הדשא בווימבלדון, פרשה שנה אחרי הזכייה בלונדון, ב-1999. היא סיימה את הקריירה עם 100 תארים (76 מהם בזוגות) ויותר מ-10 מיליון דולר בסך הפרסים. בהמשך שימשה כשדרית של BBC בווימבלדון.
ראש סבב ה-WTA, סטיב סימון, אמר כי "יאנה העניקה השראה לכל מי שהכיר אותה, בתוך ומחוץ למגרש. הכוכב שלה תמיד יזרח בהיסטוריה של ה-WTA. תנחומינו ומחשבותינו עם משפחתה של יאנה".