פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד סגרה תיק בתוך שלושה ימים: "חשש כבד לטיוח"

רות דוד ודוד רוזן(צילום: יואב דודקביץ, שאול גולן)

נציב התלונות על פרקליטים, השופט בדימוס דוד רוזן, סבור כי סגירת תיק עב כרס על ידי פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד בתוך שלושה ימים מיום קבלת המלצת המשטרה - מעלה חששות כבדים ותמוהים על נסיבות סגירתו. בתלונה שהגיש חושף השחיתויות רפי רותם הוא טוען כי גניזתו של תיק, המעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים במשרד ממשלתי, בתוך ימים ספורים הייתה לא ראויה ואף מעלה חשש לטיוח.

המשטרה העבירה לפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) המלצה להעמיד לדין גורמים שונים ברשות המיסים בפרשה מתחילת שנות ה-2000. התיק כלל ארגזים רבים ועשרות קלסרים של עדויות וחומרי חקירה. בתשובת הפרקליטות לתלונה נטען כי התיק שהה בפרקליטות מחוז תל אביב מ-24 ביוני עד ל-12 ביולי ונגנז על ידי רות דוד, שהייתה אז פרקליטת המחוז והייתה גם מעורבת בפרשת רונאל פישר.

אלא שלטענת רותם, דוד החליטה לגנוז את התיק שלושה ימים בלבד לאחר קבלת תיק החקירה מהמשטרה, זמן קצר מאוד בשביל לנתח את כל הממצאים של המשטרה. הנציב רוזן קובע כאמור כי התיק מעלה חשדות כבדים כלפי נושאי משרה בכירים, שחלקם עדיין משרתים ברשות המיסים, שהיא מ"אושיות מוסדות המדינה".

רוזן אישר את טענת רותם והבהיר כי סגירת תיק, שאותו הגדיר "מגה תיק", בתוך ימים ספורים בלבד על ידי פרקליט מחוז שעיין בחוות דעת שנפרשה על פני 160 עמודים "אינה יכולה שלא לעורר תמיהה".

עוד קובע רוזן כי "קשה להניח שבימים ספורים אלה, שכללו בתוכם גם סופי שבוע, עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ועדויות מרכזיות בתיק החקירה. לימוד 160 עמודים של חוות דעת, עמוסי עובדות ופרטים, אינו דבר של מה בכך. גם פרקליט מנוסה ומקצועי לעילא אינו מגיע, ככלל, להחלטה אך על בסיס קריאת חוות דעת. פרקליט מקצועי ומנוסה ככל שיהיה נדרש לעיין בתוצרי חקירה מרכזיים, שהובילו את עורך חוות הדעת למסקנתו".

מדוע התיק הושמד ואף אחד לא יודע מזה?

נציב התלונות הבהיר כי "לא ראוי כי ההחלטה על גניזת תיק שכזה תתקבל תוך היוועצות בין הפרקליט המלווה לפרקליט המחוז בלבד ללא היוועצות עם פרקליט בכיר נוסף, שיטול חלק בגיבוש ההחלטה. חוות דעת לגניזה של תיק כתובה באופן שונה מחוות דעת להגשת כתב אישום. אך מובן כי חוות הדעת לסגירה, שהוכנה על ידי הפרקליט, לא הכילה פרטים שהיו נרשמים, ויכול מודגשים, לו סבר הפרקליט המלווה לתומו, כי אלה חשובים לצורך קבלת החלטה להגשת כתב אישום".

הגיש את התלונה. רפי רותם(צילום: צביקה טישלר)

רוזן מגלה בחוות דעתו כי בבירור התלונה התברר כי התיק נשוא התלונה הושמד ב-2014, כ-12 שנים לאחר שהוחלט על סגירתו, כתשע שנים לאחר שנדחה הערר על הגניזה וכשבע שנים לאחר תיוק המכתב האחרון בתיק במערכת הממוחשבת של הפרקליטות. על פי תקנות הביעור, רשאית הייתה הפרקליטות לבער את התיק בתוך שנתיים מיום ההחלטה על גניזתו.

"מסיבות עלומות, כדי לא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער אף התיעוד שהוביל להחלטה לביעור כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה לבער את התיק בשנת 2014", קובע רוזן, שמצא את תלונתו של רותם מוצדקת והמליץ מתוקף תפקידו שפרקליט המדינה יוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית או תיקים הנוגעים לנושאי משרה בכירים בשירות הציבורי.

רוזן ממליץ לשקול כי בהנחיות אלו ייקבע כי סגירת תיק שכזה תיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף מלבד הפרקליט המלווה, ושתיק שכזה ייסגר רק לאחר היוועצות עם גורם מוסמך בפרקליטות המדינה.