פה חשדתי
פערי גילים, רמות השכלה שונות והבדלים עדתיים: אילו גורמים עשויים לחזות מראש את סיכויי ההישרדות שלכם כזוג? יצאנו לבדוק
גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נדרשה לנושא ובחנה כיצד באות לידי ביטוי כמה מהסוגיות הללו בחברה הישראלית. הנה כמה מהממצאים המעניינים שעלו מהנתונים.
חתונה. סוף - כתבות נוספות בפרויקט:
ישראל מתגרשת: המספרים מאחורי הלבבות השבורים
סקר הגרושים-גרושות הגדול - שלב התוצאות
גרושים, סיפור אהבה: האנשים שהחליטו להיפרד ממש בטוב10 דרכים להימנע ממלחמות משפטיות
השכלה: מנתוני הלמ"ס שהתפרסמו ב-2011 עולה תמונה ברורה שלפיה סיכויי הישרדות הנישואים הם הגבוהים ביותר כששני בני הזוג הם בעלי השכלה גבוהה (למעשה, הם היו גבוהים עוד יותר כשבני הזוג למדו באותו מוסד אקדמי). בפרסום אחר של הלמ"ס ציינו כי השכלה אקדמית של האישה הורידה את סיכוייה להתגרש בכ-27%.
ומנגד, במקרים שבהם רק אחד מבני הזוג רכש השכלה במוסד אקדמי - שיעור הגירושים היה גבוה יותר כשהאישה משכילה והגבר לא משכיל מאשר במצב ההפוך. החוקרים ציינו גם כי בקרב זוגות משכילים נרשמו רוב מקרי הגירושים בארבע שנות הנישואים הראשונות - בניגוד לזוגות לא משכילים, שבהם מספר שנות הנישואים לפני הגירושים היה גבוה יותר, בממוצע.
גיל הנישואים: מכמה מחקרים שנערכו במדינות מערביות שונות עלה שנישואים בגיל צעיר מעלים את סיכויי הגירושים. הנתונים מלמדים שהמצב בישראל דומה, ובעיקר כשבוחנים את גיל האישה בנישואים: לפי פרסום של הלמ"ס מ-2005, עם כל שנת דחייה של הנישואים - יורדים סיכוייה להתגרש בכ-5%. ובנוגע לפער? מהנתונים עולה כי פער גדול לטובת הגבר בגיל הנישואים מוריד גם הוא את סיכויי הגירושים.
מוצא: לפי נתוני הלמ"ס מ-2005, השתייכותם של הבעל והאישה למוצא זהה מורידה את סיכויי הגירושים בכ-14%. הסיכויים הנמוכים ביותר לגירושים נרשמו כששני בני הזוג היו ילידי ישראל; הסיכויים הגבוהים ביותר - בקרב ילידי ברית המועצות לשעבר.
עם זאת, נתונים שהתפרסמו ב-2011 העלו תמונה מורכבת יותר בנוגע להשפעת המוצא על הנישואים: דווקא כאשר מוצאם של שני בני הזוג היה ממדינות אירופה ואמריקה, נרשמה ההשפעה השלילית הגבוהה ביותר על סיכויי השרידות של הנישואים. באותו מחקר העלו את ההשערה ש"ייתכן שזה נובע מהשפעה תרבותית שבני הזוג הביאו עימם, ומתוך כך ששיעורי הגירושין בחו"ל עדיין גבוהים יותר מאשר בארץ".
נישואים קודמים: באופן לא ממש מפתיע - לגברים ונשים שהתגרשו בעבר יש סיכוי גבוה יותר להתגרש בשנית. על פי נתוני הלמ"ס, לאנשים שהתגרשו בעבר יש סיכוי כפול להתגרש גם בנישואיהם החוזרים מאשר אלו שעבורם אלה נישואים ראשונים.
דת: גם כאן מדובר בנתון צפוי למדי - מידת הדתיות של בני הזוג היא בעלת השפעה משמעותית על סיכויי הגירושים. בחברה היהודית בישראל נרשם שיעור הגירושים הנמוך ביותר בקרב חרדים, ואחריהם דתיים. בקרב חילונים - שיעור הגירושים היה הגבוה ביותר.
עבודה: השתתפותה של האישה בכוח העבודה אינה בעלת השפעה רבה על סיכויי הגירושים. לעומת זאת, שייכות הבעל לכוח העבודה מעלה את סיכוייו להתגרש ב-16% - אולי בשל המעמסה הכלכלית שמביא איתו הסטטוס המשפחתי של גרוש והחשש של גברים מובטלים מהשלכותיה.
ומה עוד יכול לעזור? הוצאות גדולות כמו רכישת דירה וגידול ילדים אולי עלולות להוביל לחיכוכים ולמתחים - אבל מתברר שהן דווקא קשורות לירידה בשיעור הגירושים. בעלות משותפת על דירה מורידה את הסיכויים להתגרש ביותר מ-20%, וילדים משותפים שנולדו בשנתיים הראשונות לנישואים תורמים גם הם תרומה רבה לסיכויי ה"הישרדות" הזוגית.
לפנייה לכתב/ת 
