גרושים - סיפור אהבה
טלי ואפרים החליטו שהם לא ייקלעו לסכסוך גירושים מכוער. אחרי עשר שנות נישואים, שבהן הביאו לעולם שתי בנות, הם החליטו להיפרד בצורה הדדית ויפה, ועד היום - כעבור 24 שנים - הם שומרים על קשר טוב, עוזרים זה לזה וחוגגים יחד את כל החגים. "צריך שניים בשביל להתחתן, אבל גם בשביל להתגרש", הם מספרים
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 14, וזה לא היה מחזה יפה. האמת היא שאני עדינה כי הגירושים שלהם היו מופת לכיעור, ועד היום הם מסרבים להימצא באותו החלל. אני יכולה לכתוב ספר שלם על "טעויות שהורים גרושים עושים שמשפיעות לרעה על הילדים שלהם", למרות שאין דוגמה טובה יותר מלספר לכם דווקא את הסיפור המנוגד לסיפור שלי - סיפור על זוג שבחר להתגרש, אבל באותה נשימה התעקש להישאר בקשר טוב ויציב, גם עבור עצמו אבל בעיקר עבור הילדים המשותפים.
טלי ואפרים אלדר הכירו לראשונה בירושלים, כשהתנדבו ביחד ב"משמר האזרחי". טלי הייתה אז בת 23 ואפרים בן 29, ולמרות פער הגילים, טלי היא שיזמה את הקשר. טלי מספרת: "התחתנו אחרי שנה והבאנו שתי בנות לעולם. אחרי עשר שנים משותפות החלטתי לפרק את המערכת המשפחתית. בואי נגיד שהנישואים שלנו לא היו דבש. היו הרבה עימותים וחיכוכים בינינו, ויום אחד החלטתי שאני לא רוצה להתפשר יותר, ושאני ממש לא רוצה שהבנות שלנו תגדלנה לתוך בית של מריבות וכעסים. חייתי בגישה של 'איפה שלא טוב לי - אל תהיי', ולכן זו הייתה החלטה מאוד ברורה עבורי, והלכתי איתה עד הסוף".
חתונה. סוף - כתבות נוספות בפרויקט:
ישראל מתגרשת: המספרים מאחורי הלבבות השבורים
סקר הגרושים-גרושות הגדול - שלב התוצאות
פה חשדתי: הנתונים שמשפיעים על הסיכוי לגירושים
10 דרכים להימנע ממלחמות משפטיות
איך בישרת לו על החלטתך?
"ניהלנו שיחה כנה ואמרתי לו שאני מעוניינת להתגרש, אבל להתגרש יפה. הסברתי לו שמבחינתי זה אומר להגיע ביחד לסיכום על איך עושים את זה בצורה שאומנם תפרק את המערכת, אבל תאפשר לנו להישאר בקשר חברי, בעיקר בגלל הבנות. התגובה הראשונה שלו הייתה שאין דבר כזה גירושים יפים, ושזה משהו שיש רק בסרטים. עניתי לו שזה תלוי רק בנו, ושאיך שאנחנו נחליט לעשות את זה, ככה זה יהיה. בסוף הוא השתכנע, ובאמת ישבנו אצל עורך דין וסיכמנו הכול בצורה נעימה.
"עשינו את כל התהליך כמה שיותר זריז. הוא עזב, ואני והבנות נסענו ביחד איתו לביתו החדש. עזרנו לו לסדר את הבית, ניקינו, סידרנו לו את הבגדים בארונות. אני עשיתי שיחה עם הבנות, הצגנו להן את זה כאילו שעכשיו יש להן שני בתים, אחד של אימא ואחד של אבא, כך שהכול נעשה באווירה נעימה ואוהבת".
אפרים, איך הגבת?
"נראה לך שאני זוכר מה אמרתי לפני 20 שנה? אבל ברצינות, ההחלטה הייתה משותפת של שנינו, וידענו שאנחנו רוצים לסיים את הנישואים בצורה טובה ולא בכסאח. לא רציתי לריב בכלל וגם היא לא, אז עשינו את זה בצורה כזו שלא היו מריבות או הוצאות כספיות מיותרות לצורכי עורכי דין למיניהם. חשוב לזכור שיש פה שני צדדים - צריך שניים גם בשביל להתחתן, אבל גם בשביל להתגרש".
אתם בקשר עד היום, כבר 24 שנים!
טלי: "לא רק שאנחנו בקשר טוב עד היום, גם את כל החגים אנחנו עושים ביחד. הוא, אחותו ואימא שלו בדרך כלל מצטרפים למשפחה שלי. הוא בן אדם טוב ואבא מדהים. זה שהקשר בינינו לא צלח לא אומר שעליי להעניש אותו. הוא גם שומר על קשר עם ההורים שלי. אבא שלי היה בבית חולים והוא התקשר אליו כל יום כדי לבדוק לשלומו, וגם אני ואחותו חברות מאוד טובות. אני תותחית בקטע הזה ואני יודעת את זה. אני לא לוקחת הרבה לזכותי בחיים, אבל פה אני הובלתי לגמרי את המהלך הזה כדי שזה יקרה ככה. לא רציתי להתכסח איתו - מה שבקלות היה יכול לקרות, והחלטתי שזה לא יקרה אלא בדרך שלי, בדרך הטובה, וכך קרה.
"עד היום יש בינינו עזרה הדדית. כשהוא היה חולה ומאושפז, אני הייתי איתו בבית החולים. כשאני צריכה עזרה טכנית בבית, הוא מייד בא ועוזר, שובר קירות וכל מה שצריך. אנחנו בקשר טלפוני, יש לנו בת ונכדה בשיקגו, ויצא לנו גם לבלות לילה משותף שם. הוא אבא מדהים בעיניי, וזה מה שחשוב לי".
ומה עם בן הזוג שלך? הוא לא מקנא בקשר שלכם?
"לבן זוגי כיום זה לא מפריע, וגם הוא בקשר עם גרושתו. למעשה, כל בני הזוג שלי תמיד היו בקשר איתו כי זו הייתה מבחינתי עובדה - זה האבא של הבנות שלי, זה הקשר שיש לי איתו, ועליכם לקבל זאת. אין מצב שבגלל בן זוג אני אנתק את הקשר עם האבא של הבנות שלי".
איך הגירושים השפיעו על הילדות לדעתך?
"אני זו שדיברה איתן. סיוון הייתה בת 9 וניצן הייתה בת 4 כשהתגרשנו. ניצן לקחה את זה בטוב וסיוון קצת בכתה, אבל הסברתי להן בבירור שזה שאבא ואימא נפרדים - לא אומר שאנחנו נפרדים גם מהן. הן באמת היו שותפות לכל התהליכים. את כל זה עשיתי בשיתוף עם פסיכולוגית מהיישוב שלי, שעזרה לי להעביר להן את המסר בצורה הטובה ביותר.
"חודשיים אחרי הגירושים ציינו את יום המשפחה בגן, וניצן סיפרה שיש לה שני בתים ולכן היא מקבלת פעמיים מתנות, ואז הגננת התקשרה אליי ואמרה שעשיתי לה בלגן, כי עכשיו כל הילדים רוצים שני בתים. הן לא ראו שנאה, לא חוו הסתה, הן באמת ראו שיתוף פעולה מלא. סיוון כל הזמן אומרת לי שאני צריכה לפתוח סדנה לגירושים טובים".
"אני יודע שיש אנשים שאומרים שעדיף להימנע מגירושים כשילדים מעורבים בסיפור", מוסיף אפרים, "אבל בעיניי עדיף להתגרש דווקא בשביל הילדים. מה עדיף? שיש מריבות בבית? או שכל אחד הולך לדרכו וככה הילדים מקבלים יותר זמן איכות? נראה לי שהאפשרות השנייה. בכלל, הרבה יותר טוב לסיים את העסק ברגע שמפסיקים להסתדר מאשר לגרור את הילדים לתוך זה. אני רואה אצל זוגות אחרים שהתגרשו עד כמה הילדים שלהם סובלים מכך, למשל כשהאישה לא נותנת לאבא לראות את הילדים כעונש. בעיניי, היא מענישה גם את עצמה וגם את הילדים, ואני לא רואה בזה טעם. רצינו שהילדות יהיו האחרונות שייפגעו".
"אני בכלל לא מצליחה להבין למה אנשים מתגרשים בצורה מכוערת", אומרת טלי. "הרי אנחנו שני בני אדם וכל אחד מאיתנו התפתח לכיוון אחר במשך השנים. זה טבעי ונורמלי, אז למה להפוך את זה למכוער ועוד להכניס את הילדים לכל העניין הזה? גירושים הם משבר לכל דבר, וצריך להתגבר עליו בצורה הטובה ביותר. כל משבר שעברתי בחיים - לקחתי אותו דווקא לכיוון של צמיחה והתפתחות, ופחות להתעסקות בצד השלילי. בכלל, אני תמיד מנסה לראות את הצד החיובי שבדבר".
מה לגבי כסף – איזה תפקיד שיחק העניין הכלכלי בגירושים שלכם?
"בעניין הכספי הגענו לפשרה שמנעה ויכוחים ועימותים - אני ויתרתי על מזונות תמורת החלק שלו של הבית, וזה מנע היקלעות למצבים שיש או אין לי כסף, ביטוח לאומי, תביעות וכאלה. החיים זרמו. הוא כמובן בכל זאת השקיע בבנות כספית, למרות שוויתרתי על המזונות. הוא קנה להן ונתן להן בלי להתחשבן".
ואיך הסביבה הגיבה?
"כולם היו בהלם מהדרך שעשינו, עד שבאיזשהו שלב אפילו התחלתי לקבל טלפונים מנשים אחרות ביישוב שהתייעצו איתי כיצד לעשות את זה נכון, כי הן גם בדרך לשם. כולם מכירים את כולם ביישוב שלי, אז כולם התעניינו בגירושים ובאופן שבו הצלחנו לשמור על יחסים טובים כל כך".
אז איך מצליחים לשמור על קשר מבלי לגלוש לסכסוך גירושים מכוער?
טלי: "באותה שיחה שבה מדברים על הגירושים צריך לנהל שיחה לא פחות חשובה על ה'איך'. ה'איך' פה הוא קריטי להמשך הדרך. חשוב מאוד בעיניי גם לא לעשות דברים מאחורי הגב. לשתף בהחלטה עצמה, להסביר לילדים שההורים מתגרשים זה מזה אבל לא מהם וגם ליישם את הדברים האלה בפועל ולא רק להגיד אותם. בטח ובטח שלא להשמיץ אחד את השני בפני הילדים, וגם אם יש בעיות ביניכם, אז ללבן אותן בעצמכם. חשוב לזכור שלהיפרד מבן הזוג זו טראומה לכל דבר, אבל אין סיבה להכניס את הילדים לטראומה הזו כי אז הם יצטרכו להתמודד עם שני דברים - גם גירושים וגם טראומה, וחבל. תחסכו את זה מהילדים שלכם ותעשו הכול כדי שהגירושים לא ישפיעו עליהם לרעה".
אפרים: "הטיפ שלי הוא קודם כול לא לפרנס יותר מדי עורכי דין כי חבל על הכסף, אלא לנסות לגשר ולהגיע להסכם ביחד. עדיף לשלם את המינימום לעורכי הדין ולהסתדר לבד עם הסכמה מסודרת מאשר למשוך את הזמן בנישואים סתמיים. ככל שתמרחו את זה יותר, ככה הילדים יסבלו יותר. אני גם ממליץ לשלוח את הילדים לפסיכולוג אחרי הגירושים או במהלכם. זה מה שאנחנו עשינו, ובזכות זה הילדות פחות נפגעו. בדרך כלל ילדים לוקחים עליהם חלק מהאשמה, ופסיכולוג - מטרתו להסביר וללמד את הילדים שזה לא נכון.
"אנחנו נשארנו חברים ובקשר טוב בעיקר בשביל הילדות, וככה היה עדיף לנו, לטובת כולם. כמובן שגם צריך לדעת לוותר בשביל שזה יעבוד חלק. חסכנו את כל הריבים מהגירושים כי שנינו ידענו לוותר כשהיה צריך. זה חוסך הרבה בעיות בהמשך הדרך".
