תוכנית המאבק בשריפות היזומות הגורמות לזיהום
המשרד להגנת הסביבה יוזם מהלך כדי לפעול נגד שריפות של פסולת צמחית, פסולת פלסטיק ואשפה - הגורמות לזיהום אוויר חמור מאוד. מנכ"ל המשרד: "הבעיה פוגעת במאות אלפי תושבים בכל שנה ועל כן נדרשת פעולה מיידית"
התוכנית הגדולה למניעת שריפות שטח וזיהום אוויר. המשרד להגנת הסביבה יוזם מהלך חוצה משרדים לצמצום זיהום האוויר משריפות במקומות שאליהם מושלכת פסולת ביתית, חקלאית ואלקטרונית.
בשנים האחרונות הפכו השריפות הפורצות במקומות בלתי מוסדרים שאליהם מושלכת פסולת למכת מדינה. שריפות של פסולת ביתית, חקלאית, אלקטרונית ועוד גורמות לזיהום אוויר חמור העלול לגרום לסרטן, מחלות דם, ריאה, צרבות, בחילות ופגיעה משמעותית באיכות חיי האזרחים.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דצניגר, פנה לשורה של מנכ"לי משרדי ממשלה, בהם מנכ"לי משרד הביטחון, האוצר, המשרד לביטחון פנים, המשפטים והבריאות, כדי לטפל בבעיה. "עלינו לגבש תוכנית פעולה מקיפה וכוללת", הוא כתב, "תוכנית זו תכלול, בין השאר, קידום שינויי חקיקה נדרשים, הקמת מערך פיקוח ואכיפה ייעודי, מתן תמריצים לטובת הטיפול בפסולת ועוד. על מנת שנצליח למגר את הבעיה ולשמור את בריאות תושבי מדינת ישראל נדרש שיתוף פעולה ממשלתי כולל לנושא".
על-פי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה נשרפים כ-1.1 מיליון טון פסולת צמחית, 25,121 טון פסולת פלסטיק ו-16 אלף טון אשפה עירונית מדי שנה. לשריפות הללו השפעה בריאותית קשה על הנחשפים לפליטות. למרות שייצור חשמל, תעשיה ותחבורה נחשבים למזהמים עיקריים, הרי שלשריפות בשטחים הפתוחים יש תרומה גדולה לזיהום האוויר בישראל, בדגש על חומר חלקיקי עדין מרחף.
השריפות אחראיות ל-37.53% מסך פליטות של חומר חלקיקי PM2.5. זהו יותר מחלקם של התעשייה (23.34%), ייצור החשמל (15.54%) והתחבורה (9.04%). השריפות אחראיות על פליטה של 25.74% של חומר חלקיקי PM10. מדובר בחלקיקים שעלולים להיכנס לגוף האדם בעת נשימה, כאשר חלקם יכולים להכיל חומרים כגון עופרת, קדמיום ואבץ. בנוסף, שריפות השטח אחראיות על פליטה של 12.13% מסך פליטות הבנזן.
"אנחנו צריכים יכולת כדי לחייב חקלאי שיטפל בפסולת ולא ישליך אותה, להפליל אדם שבשטח שלו יש שריפה, צריך להיות מסוגלים לתת קנסות משמעותיים על אדם ששופך פסולת או מבעיר אותה - בלי ללכת להליך אכיפה פלילי ארוך", אמר דנציגר ל-ynet. יש לציין כי כבר בתחילת החודש הבא ועדת השרים לחקיקה צפויה לדון בטויטת הצעת חוק בנושא. "זו חקיקה לא פשוטה. צריך משאבים טכנולוגיים ואנושיים, גם באמצעות רחפנים ולוויינים, לאתר את השריפות והפסולת ולהוציא צווי פינוי ואף לפנות בעצמנו - בדומה לפסולת אסבסט".
בפנייה למנכ"לי משרדי ממשלה, כתב דנציגר: "הבעיה הפכה אקוטית והיא פוגעת במאות אלפי תושבים בכל שנה ועל כן נדרשת פעולה מיידית". הוא כתב כי על משרד הביטחון לפעול להחלת חקיקה רלוונטית ביהודה שומרון, כיוון שהשריפות היזומות בשטחי הרשות הפלסטינית גורמות לפגיעה באיכות חייהם של תושבי השרון, מערב השומרון והסביבה.
לאחרונה הפגינו תושבי האזור מול ביתו של השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בדרישה כי הבעיה תטופל. ועד הפעולה "אזרחים למען אוויר נקי" ציין כי באחרונה התופעה החריפה, ולעתים קרובות הם סובלים מקשיי נשימה, צריבות, שיעול ומחנק.
במשרד האוצר מתבקשים להקצות כוח אדם לפיקוח ואכיפה, הקצאת תקציבים להקמת מתקני טיפול בפסולת נשרפת ומימון עלויות שוטפות של פינוי פסולת ברשויות. תפקידו של משרד המשפטים חשוב אף הוא, שכן עליו לקדם תיקוני חקיקה שיטילו את האחריות על בעל קרקע בו מתקיימת שריפה, ולהטיל חובה לטיפול בפסולת החקלאית ומתן כלי אכיפה פליליים משמעותיים.
במשרד לביטחון הפנים, שאחראי על שירותי הכיבוי, יש להגדיר אירוע זיהום אוויר ככזה הדורש את טיפולם, גם אם אין סכנה לחיי אדם או לרכוש מהאש. כך לדוגמה באירוע שריפת בוצה באשדוד, שיצר עננת עשן לאורך מישור החוף, הסבירו בכיבוי כי אם אין סכנת חיים הם לא מחוייבים לפעול. על משרד הפנים לממן עלויות שוטפות של פינוי פסולת ברשויות מחולשות. כיום ביישובים ערבים רבים הרשויות והאזרחים שורפים את הפסולת שלהם. במשרד החקלאות נדרשים להקים תשתיות לטיפול בפסולת חקלאית ומתן סבסוד.
לפנייה לכתב/ת 
