היועמ"ש על החקיקה נגד גורמי אכיפת החוק: "מדרון חלקלק שצריך להטריד את כולם"
בכנס המשפט בחיפה תקף שוב אביחי מנדלבליט את הצעות החוק, בהן איסור על המשטרה להמליץ על כתבי אישום: "ברור שיש מקבץ של הצעות בחודשים ובימים האחרונים שצריכות להטריד כל אחד". קודמיו בתפקיד, וינשטיין וזמיר, מתחו גם ביקורת: "המערכת נמצאת בסכנה ממשית"
היועמ"ש ממשיך בהתנגדות עזה לחקיקה נגד מערכת אכיפת החוק: ד"ר אביחי מנדלבליט נאם הערב (ה') בכנס פתיחת שנת המשפט של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין במחוז חיפה ותקף את הצעות החוק, בהן החוק לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן וכן החוק שיאסור על המשטרה להמליץ על כתבי אישום. "ברור שיש מקבץ של הצעות החודשים ובימים האחרונים שצריך להטריד את מנוחתו של כל אחד ובוודאי מטריד את מנוחתי שלי. זה מדרון חלקלק שצריך להטריד את כולנו", כך מנדלבליט.
היועמ"ש הזכיר גם את החוק שנועד לצמצם את היקף סמכות הביקורת של מבקר המדינה ולמנוע ממנו בין היתר לפרסם דו"חות מיוחדים. "התוצאה של שילוב הצעות החוק עלולה להיות קשה מנקודת המבט של שלטון החוק והאינטרס הציבורי", אמר מנדלבליט. "מדובר בהחלשה של ההגנה על זכויות אדם, פגיעה קשה במנגוני ההגנה על מנהל תקין ומניעת שחיתות שלטונית ופריצת עיקרון היסוד של שוויון בפני החוק".
מנדלבליט הוסיף כי "הצעדים הללו אינם מקדמים משילות. להיפך, הם פוגעים בה. הטענות שנשמעות ומנסות להטיל דופי ולעורר ספקות בדבר כשרות השיקולים המנחים את רשויות אכיפת החוק, אין להן מקום. אנשי הפרקליטות תחת הנהגת שי ניצן, ממלאים את תפקידם מתוך תחושת שליחות ומחויבות עמוקה לשלטון החוק".
וינשטיין וזמיר: "סביבת העבודה של היועמ"שים - קשה ועוינת"
קודם לכן תקפו היועמ"ש לשעברים פרופסור יצחק זמיר ויהודה וינשטיין את הצעות החוק. "סביבת העבודה של היועצים המשפטיים היא קשה ועוינת", אמרו השניים בכנס המשפט בחיפה.
זמיר, שכיהן בתפקיד בשנים 1986-1978 ובהמשך גם בבית המשפט העליון, אמר כי שומרי הסף נתונים ללחצים שעלולים להשפיע על תפקידם ועל מעמדם בעתיד. הוא תיאר את סביבת העבודה כלפי שומרי הסף "עוינת" וציין כי "עבודת היועמ"ש קשה יותר מכיוון שמעולם לא הייתה סביבת עבודה קשה כל כך כלפי אלה שמבקרים את התנהלות הממשלה במטרה שתפעל על פי החוק.
"אנחנו עדים להרבה מאד מתקפות בוטות וגסות על בית המשפט העליון, ובעיקר על בג"ץ. מפעם לפעם גם כלפי היועץ המשפטי לממשלה", הוסיף זמיר. "התמונה שעולה היא של מערכה נגד שומרי הסף. לא נותר לי אלא לקוות שהאווירה הקשה לא תשפיע על התפקוד היומיומי של היועמ"שים".
זמיר ציין כי על אף תפקידם העצמאי, היועמ"שים מודעים למחיר שהם עלולים לשלם בעקבות החלטותיהם. "את יודע שתיאלץ לשלם מחיר במעמדך או בקידום שלך. אתה נתון ללחץ ציבורי, לחץ מנבחרי ציבור ומהשר שאמון עליך. אני לא יודע אם יש לכולם כתפיים רחבות כל כך".
הוא תקף את הצעת הממשלה לאפשר לשרים למנות בעצמם את היועמ"שים במשרדים ואמר: "מדובר בשינוי מהותי ולא טכני. מערכת שומרי הסף נמצאת בסכנה ממשית כפי שלא הייתה מעולם. דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, היא גם ערכים. הם עושים שימוש בכוח ללא ערכים שירסנו אותם, וזה מזכיר ימים רחוקים. אני מתגעגע לימים של בגין. הוא היה איש של ערכים שידע מה לעשות עם הכוח".
גם היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין אמר כי "היום מקשיבים פחות להמלצותיהם של שומרי הסף". הוא הזכיר את ההסתייגות ממינויו של השר יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, ואת שיחתו עם נתניהו שבה אמר כי קיימים "קשיים משפטיים". בסופו של דבר הממשלה פסלה את המינוי, אך וינשטיין אמר כי ספק אם דבריו היה מתקבלים היום. "אומר זאת בזהירות ולא מניסיוני, אני לא משוכנע שאמירות כגון קשיים משפטיים ימצאו היום אוזן קשבת בממשלת ישראל", אמר.
נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, התייחס לחקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר כי אם יוגש נגדו כתב אישום עליו להתפטר מיד. ברק ציין כי "על אף שחוק יסוד הממשלה אינו מחייב אותו להתפטר אלא רק פסק דין מרשיע וסופי - מה שחשוב זה אמון הציבור". ברק הזכיר את פסק הדין של שר הפנים אריה דרעי, ואמר כי על שר או או ראש ממשלה להתפטר מיד עם ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום".
הוא הוסיף כי "אחת הבעיות העיקריות היום היא כשאנשי השלטון, בעיקר בכנסת אבל גם בממשלה, שואלים את עצמם מה זאת דמוקרטיה הם אומרים שלטון הרוב. אסור ששלטון הרוב יהפוך לדיקטטורה של שלטון הרוב. שלא הצלחנו להחדיר את התפיסה שדמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב, וחשוב להעביר את זה כבר בבית הספר. אין דמוקרטיה ללא זכויות אדם".
שקד: "אי אפשר שאנשי ציבור ילכו עם עננה מעל הראש"
שרת המשפטים איילת שקד, שהשתתפה גם כן בכנס, התייחסה לחוק המלצות המשטרה ואמרה כי "אין הבדל משמעותי וגדול בין המצב כיום למצב אחרי החוק".
שרת המשפטים נשאלה אם ההצעה נועדה להלך אימים על מערכת המשפט והבהירה כי הוא צריך לעבור אישור שלה ושל השר לביטחון פנים גלעד ארדן. "הנוסח יהיה מאוד מרוכך", אמרה השרה. "זה תואם את המצב היום שהמלצת משטרה צריכה להיות אחרי אישור של היועץ המשפטי לממשלה"
שקד הסבירה גם כי החוק "מתייחס בעיקר לאנשי ציבור ששנה-שנה וחצי אחרי שהמשטרה ממליצה להעמיד אותם לדין, התיק נסגר והם הולכים כל הזמן עם עננה מעל הראש. הנחיית היועץ לא נאכפת היום ולכן החוק רוצה לשים זרקור גם על נושא ההדלפות ולמנוע אותם. עובדי הציבור הם בני אדם ומנסים לצמצמם את הפגיעה בהם".
אתמול אמר פרקליט המדינה שי ניצן בדיון על החוק בוועדת הפנים כי הוא יפגע בעבודת הפרקליטות. על כך אמרה שקד כי "כמו שהחוק מנוסח נכון לעכשיו גם בתיקים עם פרקליט מלווה המשטרה תעביר סיכום, אני לא חושבת שזה הבדל רציני".
במהלך הכנס בירכה שקד את נשיא בית המשפט המחוזי החיפה לשעבר, השופט יוסף אלרון, על היבחרו לבית המשפט העליון. אלרון עמד במרכזה של מחלוקת סביב מינויו בשנה שעברה, לאחר שמקורביו טענו שסיכוייו נמוכים בשל מוצאו המזרחי. בהמשך התקבל בברכה הנשיא הנכנס של בית המשפט המחוזי בעיר, ד"ר רון שפירא.
פרקליט המדינה נגד יוזם החוק: "יפגע בעבודת הפרקליטות"
היום התקיים דיון שלישי ברציפות בוועדת הפנים של הכנסת בחוק. יו"ר הוועדה ויוזם החוק, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) הדגיש כי "אם לא היו הדלפות, החוק לא היה מגיע". היועמ"ש של ועדת הפנים, עידו בן יצחק, הציג מספר תיקונים לחוק: האחד, שהחוק על איסור המלצת המשטרה יחול רק על תיקים שבהם יש פרקליט מלווה. על פי המשטרה מדובר ב-250-200 תיקים שרובם עבירות פשיעה ושחיתות של עובדי ציבור. בכל התיקים הנוספים, שהם הרוב המוחלט, תוכל המשטרה לסכם את החקירה ואת המלצותיה, אך לא לפרסם ברבים. אם יפורסמו המלצות בתיקים שאינם מורשים, החוק יאפשר להעמיד את המפרסם לדין והעונש בדבר עבירה זו יגיע לעד שנת מאסר.
שינוי מהותי נוסף שהוכנס בהצעת החוק המתוקנת קובע כי במקרה שבו המשטרה מחליטה שיש צורך לסגור או לגנוז תיק מסוים, היא תחוייב להעביר לפרקליט המדינה או לפרקליט המחוז את עמדתה בדבר סגירת התיק.
"ההצעה הראשונה הייתה רעה - והשנייה גם היא רעה", אמר תת-ניצב ערן קמין, ראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין. "לשורת סיכום יש ערך. זה לא הגיוני ולא טבעי לא לייצר שורה תחתונה".
על ההאשמות של ח"כ אמסלם בדבר הדלפות, אמר תנ"צ קמין: "אין ארגון שמונע הדלפות כמו משטרת ישראל. אנחנו עוברים פוליגרף. בהצעת החוק המתוקנת מדובר בסך הכול ב-250-200 תיקים בעלי דחיפות ציבורית או של ארגוני פשיעה. תיקים כאלה מובחנים בפיקוח שלנו ובבתי המשפט. אם הבעיה היא בפרסום, אפשר למצוא דרכים יותר נאותות".
בכנס המשפט התייחסה שקד גם למתקפות נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה ניצן ברקע חקירותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הפרקליטות זה גוף מקצועי, נקי וישר. אני ישנה היטב בלילה כשהם בתפקיד. אני מבטיחה כי אם יצטרכו את הגנתי, אני נותנת גיבוי מלא", כך שרת המשפטים.
בהקשר להצעת חוק מבקר המדינה, שעורר סערה במערכת הפוליטית, הבהירה שקד כי בימיו של מיכה לינדנשטראוס בתפקיד, לא הייתה ביקורת בזמן אמת. "בזמן שעושים ביקורת, בזמן אמת הפקידות מפוחדת ומתכווצת. המבקר פתוח להידברות ואפשר להגיע איתו למצב של עבודה", הבהירה השרה.
לפנייה לכתב/ת 
