"המעניש": פסיכופט סדיסטי שובה לב
סדרת גיבורי העל של מארוול ונטפליקס מצליחה איפה שקודמותיה נכשלו משום שהגיבור שלה הוא אדם אמיתי בלי כוחות-על, אבל בלתי ניתן לעצירה. פרנק קאסל חוזר הלום קרב מן המלחמה, אל קרב אכזרי לא פחות בבית, וחושף סדרה עם עומק וקצת הומור
תחילה, וידוי קטן: העונה הראשונה של "המעניש" (הזמינה לצפייה בנטפליקס) היא גם הראשונה מההיצע של מארוול-נטפליקס שאני צולח מההתחלה ועד הסוף. זאת אומרת, לפניה הייתה העונה הראשונה של "דרדוויל", אבל אני חש ששם, לקראת הסוף, נותרתי בעיקר הודות לאינרציה. "ג'סיקה ג'ונס", "לוק קייג'", "איירון פיסט" והסדרה שאיחדה בין כולם, "הדפנדרס" – על כולן ויתרתי בשלב כזה או אחר.
וזה לא בגללי, שתדעו. בעיניי ההבטחה הגדולה שהתגלמה בפרויקט עצום-המימדים הזה, בשיתוף הפעולה בין מארוול לנטפליקס, הלכה ודעכה עם כל פרויקט חדש ברשימה. איכשהו, על אף שהסדרות הללו עסקו בגיבורים שונים בתכלית, כולן סבלו מהומוגניות של גיבור (טיפוסים מתבודדים עם טראומות עבר וכוח יוצא דופן), גישה (ריאליזם יחסי), אווירה ולוקיישנים (הגיהינום האורבני של הרחובות האחוריים של ניו יורק), נבדלות זו בין זו בניואנסים, ובעיקר – כולן היו ארוכות באופן מייאש, חומר לשישה פרקים מקסימום שנמתחו ל-13. כך, מה שיכול היה להיות בינג' מענג הופך למרתון מתיש.
ייתכן שהסיבה היא שקאסל הוא הקיצוני מכל גיבורי היקום של מארוול-נטפליקס – אדם נעדר כוחות מיוחדים, אבל כזה שמהווה כוח בלתי ניתן לעצירה. הוא לא רדוף על ידי הטראומה שלו כמו שהוא נאכל חיים על ידיה, יותר פסיכופט סאדיסטי מאשר גיבור מחוספס, בולדוזר שבכל העת מאיים ליפול דרך הקו הדקיק הזה המבדיל בינו לבין הנבלים שהוא מטווח.
כבר ב"דרדוויל" הוא היה הדבר המעניין ביותר על המסך, והדמות מתגלמת באופן פשוט מושלם בברנת'ל בעל הפרסונה הנפיצה והחזות הברוטלית. אבל הוא רחוק מלהיות חד מימדי - ככל ש"המעניש" מתקדמת, כך הופכת דמותו של קאסל ליותר אנושית ופחות בריונית, בעיקר במגעים שלו עם השותף-מכורח שלו - דיוויד ליברמן (אבון מוס-בכרך הנהדר, מי שגילם את דזי הבלתי נסבל ב"בנות"), האקר שהסתבך עם ה-CIA וברח כדי שמשפחתו לא תזכה לגורל שלו זכתה משפחתו של קאסל.
הקשר החברי הנוצר ביניהם בהדרגה הוא מהאלמנטים המתגמלים ביותר בסדרה שכרטיס הביקור שלה הוא האקשן האלים שלה, לכאורה. לראות רק את פרצופו המעוות-משנאה של קאסל במשך 13 פרקים היה יכול לעלות לאדם בשפיותו – אבל מוס-בכרך מאזן את כל הקדרות הזו, וחובה לציין גם את בן בארנס ("ווסטוורלד") שיוצר את אחד מהנבלים העגולים והמשכנעים ביותר בתולדות מארוול, גם בטלוויזיה וגם בקולנוע, כזה שכמו כל שאר הדמויות בסדרה יצמח לנגד עיניכם ויצבור עוד ועוד מימדים עם כל פרק נוסף של "המעניש". אם יש יתרון למתיחת החומר ל-13 פרקים, הרי שהוא טמון שם, באפשרות לפיתוח הדמויות.
הביקורת התפרסמה במגזין פנאי פלוס.
