מונולוג של אישה מאוימת: "אתם יכולים לקרוא לי הנרצחת הבאה"
נ', אישה ערביה, מספרת כי הגרוש שלה מגיע לביתה בלילות ותוקף אותה ואת בתה. היא הגישה תלונות רבות במשטרה, אך לטענתה הן אינן מטופלות. "הזמן שלי קצוב, אני לא רוצה להיות עוד מספר בסטטיסטיקה", היא מתחננת. המשטרה: "מיד עם קבלת התלונות ההדדיות נפתחו חקירות שנוהלו במקצועיות וביסודיות"
נ' מספרת כי כבר תקופה ארוכה שהיא נאבקת כדי לקבל הגנה מהגרוש שלה, אך ללא הועיל. "אני מנסה להילחם על הזכות שלי לחיות את החיים שלי. על הזכות שלי לקבל הגנה מפניו. הוא מנסה בכל דרך אפשרית לפגוע בי ולחסל אותי ואני נלחמת בכל דרך שאני יודעת, באמת שאני נלחמת. לאחר שפניתי והתלוננתי פעמים רבות למשטרה כדי שירחיקו אותו והבנתי שהתלונות שלי לא טופלו וכנראה שאף פעם לא יטופלו, הבנתי שלאף אחד לא באמת אכפת ממני, לא אכפת אם אמות ואהפוך לעוד מספר בסטטיסטיקה של נשים שהבעל שלהן רצח אותן".
נ' מתארת את השגרה הבלתי אפשרית שבה היא חיה, מפחדת בכל רגע הגרוש שלה עשוי לממש את איומיו ולרצוח אותה. "כולכם הרי יודעים שאתם ממש לא תזדעזעו כשהקריין בחדשות יודיע על עוד אישה שנרצחה במגזר הערבי, מקסימום תנידו בראשכם ותחשבו 'הערבים האלו ברברים, עם התנהגות כזו הם לא יתקדמו לשום מקום' ותמשיכו בשגרת היום שלכם. אבל אני רוצה שתדעו כמה אני מפחדת, שתדעו שאני כבר חודשים ארוכים לא ישנה בלילות כי הגרוש שלי מגיע כועס ונוקם בלילות כדי לתקוף אותי, משליך עליי דברים ומנסה לחנוק אותי. פעם אחת הוא נכנס ושבר את כל הבית וכשהבת הגדולה שלי ניסתה להפסיק אותו ולעצור אותו שלא יהרוס לה את החדר הוא התנפל עליה במכות רצח. ראיתי את הרעל בעיניו, אלמלא אחד מהשכנים שעבר ועצר אותו, אני לא יודעת איך התקיפה הזו הייתה נגמרת".
נ' מספרת כי אינה מצליחה לשכנע את המשטרה שנשקפת לה סכנת חיים. "הוא לא מפחד מכלום ומאף אחד, כי בעצם למה שיפחד כשהמשטרה יודעת ולא עושה כלום למרות שאני לא מפסיקה לגשת אליהם, לבכות ולהתלונן. להתחנן על נפשי שמישהו כבר ישמע, שמישהו יבין שאני הבאה בתור. שאני עוד רגע הופכת להיות מתה. לפני שבוע הוא פרץ את הדלת בשלוש לפנות בוקר וניסה להצית אותנו ואת הבית ואני חסרת אונים, יודעת שהזמן שלי קצוב כי הוא יתפוס אותי ויגמור אותי ואף אחד לא עוזר לי. אני לא רוצה להיות עוד מספר בסטטיסטיקה, אני לא רוצה להיות ידיעה שולית בחדשות, אני רוצה לחיות! בבקשה תעזרו לי".
עורכי דינה של נ׳, דוד בן ישי ודלית אלעד, אמרו כי "מדובר בתופעה פסולה ובעיה קיומית ומוחשית רחבה יותר ממקרה ספציפי זה. לצערנו חרף הצהרותיה כפי שבאו לידי ביטוי עם כניסת המפכ"ל החדש לתפקידו, משטרת ישראל אינה עושה די על מנת להילחם מלחמה נחושה ותכליתית בתופעה זו, ובפועל מרבית הנשים מופקרות לגורלן. חמור מכך, אוזלת היד של המשטרה אף מעודדת ומחזקת מדיניות אי-הגשת תלונה לאחר שאלו שכבר אוזרות אומץ ומתלוננות - מוצאות עצמן לבדן במערכה מבלי שתלונתן מוצתה נחקרה עד תום.
"נוסף על כך גם צווי הרחקה וצווי הגנה אינם נאכפים בדרך כלל. נדמה כי משטרת ישראל מדברת בשני קולות - האחד, זה המתיימר להצהיר כי שם לעצמו למטרה לתת שירות ראוי לאזרחים נורמטיביים בני המיעוט הערבי, ומאידך - הנשים האמיצות שכבר מעזות להתלונן מוצאות עצמן מופקרות לגורלן כשבדרך כלל תיק החקירה בעניינן נסגר".
ממשטרת ישראל נמסר: "הניסיון לשים את המשטרה במוקד סכסוך מתמשך בין בני זוג פסול וחוטא לאמת. מיד עם קבלת התלונות ההדדיות במשטרה נפתחו חקירות, שנוהלו במקצועיות וביסודיות, תוך בירור כלל הנסיבות ובהסתמך על העדויות אל מול חומר הראיות. בסיום החקירות שנוהלו במשטרה הוחלט לסגור את תיקי החקירה, וההחלטה כאמור נמסרה למתלוננת בהתאם.
"נציין כי המתלוננת רשאית לערער על ההחלטה בזמן הנקוב בחוק. זאת ועוד, ככל שמתרחשת כלפיה כל עבירה פלילית אחרי מועד סגירת התיק, עליה לסור מיד לתחנת המשטרה בהקדם ולהגיש תלונה אודות המקרה. משטרת ישראל תמשיך לנהל במקצועיות כל חקירה, בפרט שעניינה חשד לאלימות וסכסוך בין בני זוג, הכל במטרה להגיע לחקר האמת".
לפנייה לכתב/ת 
