הגידול שמתחבא במוח של רבים מאיתנו – בלי שנדע

"נעמדתי איכשהו, נגררתי למטבח, התחלתי לחמם את הבקבוק, ובשנייה שהסתובבתי ימינה הכל סביבי החשיך. הסצנה הבאה שזכורה לי מאותו מעמד היא אני על הרצפה הקרה ובעלי עומד מבוהל על ידי. את הצעקה שקדמה לנפילה ואת ההתעלפות לא זכרתי", משחזרת הבר, נשואה ואם לשלושה, גננת ומעסה.

כשהתעוררה, חלושה והמומה, היא חשה כאב עז בצידו הימני של הראש, תוצאת המכה שחטפה במהלך הנפילה כשנחבטה מרגל של כיסא נדנדה. באיטיות היא אספה את עצמה והתרוממה בכוחות עצמה. "מיד החזרתי לעצמי את השליטה, ובאופן הכי פרקטי ביקשתי מבעלי שיוציא לי שקית קרח מהמקפיא. הנחתי אותה על המקום שנחבל, התעלמתי מכאב הראש הנוראי וחזרתי לישון", היא מתארת.

מאותו בוקר ועד חצי שנה אחריו ליווה אותה כאב ראש קבוע וחד. "זה היה כאב מטורף", היא אומרת, "24/7, בלי שניית הפסקה אחת. למרות שהייתי כאובה, תיפקדתי בשני מישורים מקבילים: המשכתי להיות אמא במשרה מלאה, שלוקחת את הילדים לגן, מוציאה אותם ומתפקדת רגיל בבית, וגם אישה סובלת שרק חיכתה להיות לבד ולהיכנס למיטה".

נעמה הבר. גידול שיכול להתמקם בכל מקום במוח(צילום: אביגיל עוזי)

"אין משהו דרמטי"

למחרת הנפילה פנתה הבר לרופאת המשפחה שלה, כשהצד הימני של פניה נפוח וכחול. היא נשלחה מיד לבדיקות דם וחוברה ליממה להולטר לב, מכשיר המתעד ברציפות את פעילות הלב. הממצאים העלו שפעילות הלב תקינה. "הרופאה ואני נרגענו שאין לי משהו דרמטי", מספרת הבר, "היא ציידה אותי בטיפול תרופתי לשיכוך כאב הראש הנוראי שהיה לי, שלצערי לא הועיל לי בכלום".

שבוע אחר כך היא חזרה לרופאה, וזו ציידה אותה הפעם במרשם למשכך כאבים חזק יותר. גם הוא, כפי שלמדה על בשרה, לא הועיל. "חזרתי עשרות פעמים לרופאת המשפחה, במקביל לרופאים מקצועיים שאליהם הופניתי. נבדקתי על ידי נוירולוג, רופא כאב, שוב רופאת המשפחה, והאבחנה הנכונה לא התגלתה". רק אחרי חצי שנה של סבל הופנתה הבר להדמיית סי־טי ראש. "יום אחרי שעברתי את ההדמיה התקשרו אליי וביקשו שאגיע בדחיפות למיון. זה היה בשעות אחר הצהריים. אני הייתי בבית עם הילדים ובעלי במרחק נסיעה די ארוכה מהבית. פחדתי כבר לנהוג אז המתנתי שהוא יגיע, לקחתי מונית ונסעתי לבדי לבילינסון. בשעתיים שהתמהמתי בבית ניסיתי להרגיע את עצמי ובעיקר לשדר לילדים שהכל בסדר ובשליטה", היא משחזרת.

במיון היא עברה רישום ובדיקת נוירוכירורג, שפיענח את ממצאי הסי־טי וזיהה חוסר איזון שנוצר לדעתו על רקע דמם קל, לא ברור וגם לא מסוכן. הרופא שלח אותה להמשך בירור הממצא המוחי בקהילה ולבדיקת MRI. בדיקה נוירולוגית בסיסית שעברה לא הצביעה אף היא על נתון רפואי בעייתי, וכשהגיעו לידיה ממצאי ההדמיה היא חזרה לבית החולים. "הפעם הרופא הסביר שיש לי קברנומה, שזה צבר כלי דם מוחיים שעלולים להתפוצץ בכל רגע. זה היה קשה", היא מתארת. "הבנתי שיש לי בגוף פצצת זמן מתקתקת, שעלולה לסכן לי את החיים או לפגוע קשה באיכות שלהם. נלחצתי".

הרופא הפנה אותה לטיפולו של מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבילינסון, ד"ר שגיא הרנוף, הנחשב מומחה בניתוחי כריתת קברנומות. "עד שהגעתי אליו כבר נרגעתי, כי כשיש אבחנה יש גם טיפול, מה גם שמשיטוט בגוגל הבנתי שאני בידיים הכי טובות", היא מספרת.

אחד מכל 200

מהי קברנומה (cavarnoma)? ד"ר הרנוף מסביר: "זהו גידול שפיר של כלי הדם במוח, שיכול להיווצר ולהתמקם בכל אתר מוחי. הוא לא בהכרח מסכן חיים, אך עלול לגרום לדימום מוחי ולמוות". נתון מדהים, על פי ד"ר הרנוף, הוא שלאחד מכל 200 תושבים יש קברנומה מוחית שאינה מפריעה או מסכנת ולא גורמת לתסמינים.

במקרים שבהם הקברנומה משפיעה "החשד לגידול הזה עולה בעקבות כאבי ראש או טשטוש ראייה. הטיפול במקרים הקלים כולל תרופות נוגדות פרכוס, אך בעיקר מעקב באמצעות הדמיות שונות – ובמקרים מסוימים ניתוח", הוא אומר.

אצל הבר החמירו כאבי הראש לאחר זמן קצר. היא עברה MRI נוסף, ומפענוח הבדיקה עלה שמצבה החמיר. היא נשלחה מיידית לרופא עיניים, וזה זיהה כי לרוע מזלה הקברנומה ממוקמת מעל — וממש קרוב — לעצבי הראייה, דבר שעלול לגרום לעיוורון. הברירה היחידה שעמדה בפני הרופאים הייתה לנתח, ובהליך כירורגי כרתו ד"ר הרנוף וצוותו את הגידול והצילו את חייה ואת ראייתה. מדובר בהליך לא פשוט: במהלך הניתוח, כשהחולה שוכבת על הגב ובהרדמה מלאה, מקבעים את הגולגולת בתפס ראש לייצוב ומחברים אותה למערכת ניווט שמבוססת על ה־MRI שעברה. המערכת משמשת עבור המנתח כמעין ג'י־פי־אס המסייע לו באיתורה המדויק, המילימטרי, של הקברנומה.

"ביצעתי פתח בגולגולת מעל עין ימין, מתחת למוח ומעל עצבי הראייה", סיפר ד"ר הרנוף, "והתחלתי לעבוד בשיטה מיקרו־כירורגית, שמחייבת עדינות וזהירות מרביות. האתגר הגדול שלנו, המנתחים, הוא למנוע או למזער כל נזק מוחי. במהלך הניתוח, שנמשך כשלוש שעות וחצי, זיהיתי את הגידול וכרתי אותו, מבלי לפגוע חלילה בעצב שמעליו הוא היה ממוקם".

הניתוח הצליח. בגמר ההליך נחבש ראשה של הבר, והיא הועברה להשגחה ביחידה לטיפול נמרץ למשך יממה. כבר למחרת היא ירדה מהמיטה – ויום לאחר מכן כבר הייתה בבית.

הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"