"זה או שתדעי אמהרית או שתדעי אמהרית"
"יחד גילינו כל כך הרבה מהמשותף מעצם רב התרבותיות שיש בלהקה שלנו - תימן, מרוקו, רומניה, רוסיה,פולין, סוריה - סיפורי מהגרים חיים ונושמים יחד באותו החדר ויוצרים מוזיקה. אני משתייכת לעלייה הטריה ביותר, תזכורת תמידית לסיפורים שהם כבר שכחו, לגעגועים לארץ שמרוב חילוקי דעות נשכחה המטרה לשמה התאספנו בה". הוואן מששה, יוצרת וזמרת צברית בת ליוצאי אתיופיה, משתפת לקראת פסטיבל הולגאב ליצירה ישראלית-אתיופית שייחנך השבוע בירושלים
שמי הוואן, אני בת 32 ומתגוררת בכפר מעש. אני ילידת הארץ, הורי עלו לארץ ב-1984 ב"מבצע משה" עם שני ילדים ושני טון חששות המעיבים על ראשם. אני ילידת הארץ... ומה זה באמת ילידת הארץ? חוץ מהעובדה שנולדתי על אדמת ירוסלם הקדושה (בי"ח רמב"ם בחיפה ליתר דיוק) ושאני דוברת עברית שוטפת -"ילידת הארץ" הוא מושג קצת יותר מורכב בעיני.
אני נושאת עימי עבר מפואר של אנשים גאים עם היסטוריה שהולכת אחורה עד ימי תנ"ך, אני נושאת עימי ערגה לריחות ונופים שלא ראיתי מימיי ובכל זאת מרגישים לי כל כך אמיתיים כאילו הייתי שם. אני שבטית בכל-כך הרבה מובנים בחיי היומיום הישראליים שלי, אני פער של 1,500 שנה, אני ישראלית ממוצא אתיופי ומוצא זה נותן את אותותיו יום-יום שעה-שעה ומראה לי, ממש כמו מצפן, לאן ללכת. אני - "ביתא ישראל", ביתא... ישראל...
התמזל מזלי ורכשתי את השפה האמהרית בזכות סבתי, אביצ'יו מהרי, עליה השלום. אישה, גאה, חזקה ולא מתנצלת. "זה או שאת תדעי אמהרית או שאת תדעי אמהרית" הציבה לי עובדה וזהו! כמה דלתות היא פתחה לי בזכות ההתעקשות שאני אדבר אמהרית, כמה המוזיקה שלי תושפע בעתיד מעובדה זו.
כשהחלטתי שזהו, המוזיקה היא מה שאני צריכה לעשות בחיי, לא ידעתי שבעוד שנים ספורות המוזיקה שנעשה תושפע גם כל כך מהבית שלי, מהמוצא שלי, מעצם היותי מי שאני. כשהתחלנו עשינו יותר מוזיקה שחורה מאיזור ארה"ב וג'מייקה (R&B, REGGAE, SOUL, DUB) ותמיד קינחנו בסוף המופע עם השיר ASHKERU של אחד מגדולי המוזיקה האתיופית Mahmoud Ahmed, אם כבר מוזיקה שחורה אז כבר עדיף מהיבשת השחורה, מאפריקה, מהמקור, מהבית... זה תמיד היה שם - כמו מצפן, כבר אמרתי.
בשלוש השנים האחרונות אני הסולנית של להקת Ground Heights שעומדת בפני הוצאת אלבום הבכורה שלה. המופע שלנו - Lemimetow Tuwled – "הדור הבא" באמהרית, משלב מוזיקה מקורית שכתבנו והלחנו באמהרית, עברית ואנגלית. חברי ההרכב הם יותם כהן בגיטרה, שליו נאמן על כלי הקשה, רועי כהן על הבס, עומר קינן על הקלידים, ליאור גרייבסקי בסקסופון, מיכה קורקוס על התופים ועידן פלד קולות רקע.
להקת Ground Heights בשיר Yehiyot Nuro - "שיר שלנו" באמהרית:
חקרנו יחד את המוזיקה האתיופית ודרכה את העדה המופלאה שממנה אני באה "ביתא ישראל". יחד גילינו כל כך הרבה מהמשותף מעצם רב התרבותיות שיש בלהקה שלנו - תימן, מרוקו, רומניה, רוסיה,פולין, סוריה - סיפורי מהגרים חיים ונושמים יחד באותו החדר ויוצרים מוזיקה. אני משתייכת לעלייה הטריה ביותר, תזכורת תמידית לסיפורים שהם כבר שכחו, לגעגועים לארץ שמרוב חילוקי דעות נשכחה המטרה לשמה התאספנו בה.
ככל שחקרנו יותר, התחלנו לכתוב יותר. בתוך התמונה הרחבה יותר של המוזיקה שאנחנו עושים נוצר גם יציר כלאיים חדש, מוזיקה אתיופית-ישראלית, שמבוססת על מקצבים וסולמות אתיופיים בפרט ואפריקאיים בכלל. ככה כתבנו את השיר "YEHIYOT NURO" (מעגל החיים) ואת "A "TEFRA (אל תפחד) והיד עוד נטויה.
בשירים אלה, אני פונה לדור הראשון-שני שכאן בארץ ומפצירה בו לשאת בגאווה את המסורת שממנה הוא בא. לא לפחד לחלום בגדול ולדעת שאין דבר שהוא לא יוכל לו ובאותה נשימה לא לשכוח מהיכן הגיע ולא לתת לתרבות שלנו לגווע תחת עומס הרצון להידמות לשאר "הישראלים".
הרי, מהו "ישראלי" באמת? אם לא אסופה של יהודים מכל המקומות בעולם כשמה שמחבר אותם היא הארץ הזו. הסיפור הגלותי מדבר לכולם, בטח כאן בארץ ישראל .
מתוך המקום הזה, יצרנו את המופע -"Lemimetow tuwled - הדור הבא" שיעלה במסגרת פסטיבל הולוגב בירושלים, בית הקונפדרציה, בתאריך ה-11/12/17.
- הכותבת, הוואן מששה, היא סולנית ההרכב "Ground Heights" ולצד עשייתה המוסיקלית, שירה וכתיבת מוזיקה, היא מלמדת ריתמוזיקה בגני ילדים.
פסטיבל הולגאב ליצירה ישראלית-אתיופית יתקיים זו השנה השמינית בירושלים בין התאריכים 13-7 בדצמבר 2017 ויתפרס ברחבי העיר: תיאטרון ירושלים, בית הקונפדרציה, בית שמואל, ז'ראר בכר, מתחם התחנה הראשונה ירושלים ובמועדונים הצוללת הצהובה וזאפה.
הפסטיבל, מבית היוצר של בית הקונפדרציה, מציג את היצירה הישראלית-אתיופית בתחומי המוזיקה, התיאטרון והמחול. מופעי הפסטיבל משלבים את התרבות האתיופית המסורתית עם זו העכשווית, יחד עם היצירה החדשה שנולדה בישראל ומהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית.
הפסטיבל מתקיים בתמיכת קרן ברכה, משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות, עיריית ירושלים – האגף לתרבות ואמנויות, והרשות לפיתוח ירושלים במסגרת "חמשושלים".
אפי בניה, המנהל האמנותי, על הפסטיבל בשנה זו: "הפסטיבל ממשיך לחשוף את העושר העצום של התרבות האתיופית בארץ, את הכשרונות הרבים של בני הדור הראשון והשני לעלייה האתיופית המשמיעים את קולם הייחודי בתחומי המוזיקה, המחול והתיאטרון ומושכים אליהם זה מכבר קהלים שונים ומגוונים", מסביר אפי בניה, המנהל האמנותי של הפסטיבל מבית הקונפדרציה מירושלים.
"הדור הצעיר של היוצרים שואב משורשים מבית אך מעמיד יצירה עכשווית, בעלת שפה אמנותית חדשה ורבת פנים. אמנם הפסטיבל מתקיים פעם בשנה, אך בית הקונפדרציה מקיים מופעים רבים גם במהלך השנה המקדמים את היצירה הישראלית-אתיופית, כולל ההקמה והתמיכה בפעילות אנסמבל תזטה למוזיקה אתיופית ותיאטרון הולגאב."
מופעים נוספים בפסטיבל הולגאב 2017:
- גטיש מאמו ואנסמבל טספה - מופע הפתיחה של הפסטיבל מוקדש ליצירתו של מאמו, מהזמרים-יוצרים הפופולריים ביותר באתיופיה כיום.
- אנסמבל תזטה - מופע חדש של אנסמבל המוזיקה הישראלי-אתיופי תזטה, שהוקם לפני שלוש שנים על ידי בית הקונפדרציה בירושלים, במטרה לשמש במה לתרבות המוזיקלית הישראלית- אתיופית המתחדשת.
- "לא נחמדה לקשר רציני" - קבוצת תיאטרון הולגאב בניהולו האמנותי של משה מלכא מציגה בבכורה הצגת יחיד קומית, במהלכה אישה פותחת פרק ב' ועל הדרך יורדת על עצמה, על הקהילה ועל המדינה.
- שיבת ציון: געגועים לישראל של מעלה - המשוררת חביבה פדיה והמלחינים רוחמה כרמל ופיקה מגריק יצרו פסקול טקסטואלי ורב-קולי, המורכב משירתה של פדיה שבה שזורות עדויות מסע של עולים מאתיופיה.
- ערב מיוחד הכולל שני מופעי מחול: ג'אלו /הולו - "ג'אלו": מופע סולו של דגה פדר המשלב תנועה, דיבור, שירה ומוזיקה חיה. יצירתה של הכוריאוגרפית-רקדנית דגה פדר מתבססת על טכניקת דיבור ותנועה המקבילה לספוקן-וורד העכשווי בעולם המערבי. "הולו": קטעים נבחרים של להקת ביתא בעיבוד חדש וייחודי - היצירה "את אני ואני לא את" עוסקת בשאלת ה"אני" כפי שהוא נתפס בעיניו של האחר, ויוצרת משחק של מראות והשתקפויות של האני התר אחרי שברי זהותו.
- אפרו-בגדאד אקספרס: יוסי פיין, אבטה בריהון ויאיר דלאל - הסקסופוניסט והזמר אבטה בריהון והמוזיקאי יאיר דלאל נפגשים עם נגן הבס הישראלי יוסי פיין. השלושה ישירו את שיריהם בעיבודים חדשים ומפתיעים.
- צופית פיקאדו: קומדית נונסנס - קבוצת תיאטרון הולגאב בניהולו האמנותי של משה מלכא מעלה הצגה בה צופית פיקאדו, אסירה קשוחה ושרירית, יוצאת לחופשה מהכלא כדי למצוא את אחותה אסתי. צופית הופכת כל אבן כדי לגלות מה קרה לאחותה ועל הדרך מרביצה, רוקדת ומתאהבת. השחקנים מחליפים דמויות בקצב מסחרר, עם מוזיקת ראפ וקטעי וידיאו.
- "מבוסס על סיפור אמיתי": שלמה בייבי בייבי - מופע סטנדאפ שמציג בהומור את הפער שבין בני הדור הצעיר שנולד בארץ לבין הוריהם, שעלו מאתיופיה. המופע מגולל את סיפור חייו של שלמה שמואל - "שלמה בייבי בייבי", החל מימיו כילד וכנער מתבגר המתמודד עם החיים בדרכו שלו, ועד האדם הבוגר שהוא כיום.
- "קפה שחור חזק" - צמד ההיפ-הופ-ראפ הישראלי-אתיופי "קפה שחור חזק": אילק סהלו ואורי אלמו – חוגג מופע חדש המציג את שירי האלבום החדש והשני של הצמד.
- למידע נוסף היכנסו לעמוד הפייסבוק של בית הקונפדרציה ובטלפון: 02-6245206, שלוחה 4.
- רכישת כרטיסים באמצעות אתר "בימות"
ובטלפון: *6226, 02-6237000.
לפנייה לכתב/ת 
