פוטין אמר די. המלחמה בסוריה - פרק אחרון
כשנשיא רוסיה, שליטה בפועל של סוריה, מחליט שנגמרה המלחמה אז היא נגמרת וכעת עוברת המדינה הערבית מהשלב הצבאי של מלחמת האזרחים לשלב המו"מ המדיני. מה עמדת כל צד במו"מ ומה עדיף לישראל?
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוא מנהיגה של סוריה בפועל. כשהוא מחליט כי נגמרה המלחמה בסוריה, היא נגמרת. כעת עוברת סוריה מהשלב הצבאי של מלחמת האזרחים לשלב המשא ומתן המדיני. כיצד תראה ועידת ז'נבה על עתידה של סוריה? למה יש לצפות בנוגע למורדים, לכורדים ולעתיד המשטר? האם השלום של פוטין משתלב עם הנוכחות האיראנית בסוריה?
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
איראן ומשטרו של בשאר אסד היו מעוניינים להמשיך במלחמה בחסות רוסיה נגד שלושת הכיסים האחרונים של המורדים בדרום סוריה: בגבול עם ירדן, בגבול עם ישראל ומזרחית לדמשק. הם היו מצפים מהרוסים להילחם גם נגד כיס המורדים הענק במחוז אידליב בצפון-מערב סוריה. אך הרוסים אינם מעוניינים בעימות עם הטורקים ש"התנדבו" להשליט הפסקת אש במחוז אידליב.
רוסיה נוהגת באחריות ונוקטת בזהירות לא להביא את המלחמה להסלמה כלל אזורית. בדרום נזהרים הרוסים בשל הקרבה לגבולות ישראל וירדן, בצפון-מערב נזהרים מהתנגשות עם הטורקים ובצפון-מזרח נמנעים מעימות עם הכורדים המסתייעים בארצות הברית. את מה שלא הושג בשדה הקרב מקווים הרוסים להשיג במשא ומתן. ניתן להעריך את עתידה של סוריה ואת אופי המשא ומתן לפי מפת האינטרסים של כל הצדדים המעורבים במלחמה.
מפת האינטרסים
דאעש: עתידו של ארגון הטרור הסוני ידוע. אנשיו איבדו את רוב שטח "המדינה האיסלאמית" והם ינהלו את המלחמות האחרונות במדבר הסורי שאליו הם נמלטים כעת. את שטחיהם בדיר א-זור יתפסו הכורדים בצפון והצבא הסורי בדרום. לגבי דאעש יש הסכמה מקיר לקיר שאין להם חלק בעתידה של סוריה והם יועמדו לדין על פשעי מלחמה.
הכורדים: כל הצדדים מתנגדים לעצמאותם של הכורדים בצפון. משטר אסד ואיראן חוששים כי זו תהיה ישות פרו-אמריקנית ואולי פרו-ישראלית כמו בכורדיסטן בעיראק. הנשיא אסד רואה בעצמאות הכורדים מרד בדומה לעמדתו של רראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי לגבי הכורדים בעיראק. באופן מפתיע, זו גם עמדתם של המורדים הסורים, המתנגדים לפירוקה של סוריה על ידי יצירת פדרציה כורדית. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, המגדיר את הכורדים כ"טרוריסטים", הוא המתנגד העיקרי לרעיון שתקום ישות כורדית עצמאית בדרומה של טורקיה. רוסיה אינה תומכת בכורדים כדי לא לפגוע באינטרסים של בעלי בריתה וגם רואה בכורדים ידידים של יריבתה ארה"ב.
המורדים הסורים: ארגוני המורדים המתונים שהסכימו לשאת ולתת עם רוסיה באסטנה, בירת קזחסטן, יהיו שותפים בשיחות על עתידה של סוריה ויקבלו תמיכה ממדינות סוניות, בראשן סעודיה וטורקיה. מורדים קיצוניים, בראשם "פתח א-שאם" (ג'בהת א-נוסרה לשעבר בחסות אל-קאעידה), לא יקבלו שום הסדר עם הרוסים וינסו בעתיד לסכל כל פשרה בסוריה באמצעות פיגועים.
משטר אסד: רוב הגורמים השולטים בסוריה מעוניינים בהישארותו של אסד בשלטון - הרוסים איראן וחיזבאללה. הטורקים שינו את עמדת הנחרצת נגד אסד בעקבות התקרבותם לאיראן. לכורדים שאינם מעוניינים בעימות עם דמשק אין התנגדות שאסד יישאר בשלטון אם יכיר בפדרציה שלהם. ארה"ב והמורדים, הרואים באסד פושע מלחמה, דורשים את הסתלקותו.
טורקיה: רק למורדים הסורים יש אינטרס להשאיר את הצבא הטורקי באידליב. משטר אסד רואה בפלישה הצבאית הטורקית כיבוש לכל דבר. על כן, איראן והמשטר הסורי דורשים את יציאת הטורקים ממחוז אידליב. לכורדים אינטרס ברור להצטרף לדרישה זו, על מנת להרחיק את הצבא הטורקי המאיים על חבל עפרין הכורדי במערב, המנותק משאר השטחים הכורדיים.
ארה"ב: כל הצדדים היו מעוניינים בהסתלקותם של האמריקנים על מנת לפלוש לחבל הכורדים. אך כאמור, הרוסים נמנעים ממלחמה נגד הכורדים בשל החשש מעימות עם ארה"ב.
רוסיה: בניגוד למצב בעבר, כמעט כל הצדדים, אפילו המורדים המתונים וארה"ב, משלימים עם המשך המעורבות הרוסית, כי הם רואים ברוסיה את הגורם היחיד המסוגל לרסן את המשטר הסורי ואת איראן ולעצור את המלחמה.
שתי ועידות לקראת ועידת ז'נבה
בסוף החודש יתכנסו כל הצדדים בז'נבה על מנת להתחיל בסדרת שיחות האמורות לקבוע את עתידה של סוריה: איחוד שטחיה, שיקום הריסותיה אחרי שש שנות מלחמת האזרחים, אופי משטרה וניהול ענייניה בתקופה הקרובה מבחינת צבאית. לקראת הוועידה הגדולה התכנסו בשבוע שעבר שתי ועידות מכינות של שני הצדדים העיקריים בסכסוך, המשטר והמורדים: ועידת סוצ'י (ליד הים השחור, רוסיה) המשולשת של רוסיה-איראן-טורקיה השיגה הסכמה על סיום המלחמה בסוריה בדרכי משא ומתן ועל פיקוח של שלושת הצדדים על יישום הפסקת האש והשבת החיים לסדרם.
הוועידה השנייה היא ועידת ריאד שבה התכנסו המורדים בחסות יורש העצר הסעודי האקטיבי מוחמד בן סלמאן. הכינוס בסעודיה הבטיח כי רק המורדים המתונים ייקחו חלק במשא ומתן העתידי. העוינות של סעודיה כלפי נסיכות קטאר הבטיחה הפעם כי ארגונים קיצוניים שנתמכו בעבר על ידי הנסיכות הקטנה לא ישתתפו בוועידת ז'נבה. המורדים מסכימים כי הפתרון יהיה בדרכי שלום ובאמצעות משא ומתן, אך יש להם שתי דרישות מקדימות: הוצאת הכוחות האיראניים הזרים והסתלקותו של הנשיא אסד. לדרישתם, הפיקוח על יישום הפסקת האש יהיה בידי כוחות האו"ם ועל בסיס החלטה 2254 משנת 2015. החלטה זו קובעת מפת דרכים לשלום בסוריה, מטילה את האשמה על כל הצדדים (בניגוד לז'נבה 1 ב-2012 שהאשימה את אסד), קובעת כי תהיה ממשלת מעבר (באופן כללי ללא הגדרה מדויקת) ושתיכתב חוקה חדשה לסוריה. כעבור שנה וחצי יתקיימו בחירות והפליטים יוכלו להשתתף בהן.
"כל צד יצטרך להתפשר"
למה התכוון נשיא רוסיה פוטין כשהכריז לפני שבוע שעל כל הצדדים לוותר על משהו למען שלום סוריה? ברגע שיוסדר מעמדם של המורדים באידליב יתבקשו הטורקים להוציא את כוחותיהם. הטורקים גם יצטרכו לוותר לכורדים. מתוך הכרה בתרומת הכורדים במלחמתם נגד דאעש, הם יקבלו זכויות מיוחדות ואולי ניהול עצמי מוגבל (אדמיניסטרטיבי ותרבותי בלבד), זאת בתנאי שיכירו בשלטון בדמשק ויהיו כפופים למדינה הסורית ולחוקיה. בתמורה, הכורדים ייאלצו לוותר על האוטונומיה שלהם ולמסור חלק גדול מנשקם או להיות חלק מצבא סוריה. מרגע שיחוסל דאעש ויובטח גורלם של הכורדים, תיאלץ ארה"ב לסיים את מעורבותה.
על מנת להשיג את תמיכת המורדים בשלום של פוטין, תיאלץ איראן בחריקת שיניים להוריד פרופיל ולפנות חלק גדול מכוחותיה/זרועותיה (בעיקר חיזבאללה) מסוריה. באשר למשטר הסורי, הרוסים יתעקשו להשאיר את אסד כנשיא בתקופת המעבר. אולם אסד יצטרך להכיר במורדים כחלק מהמשטר העתידי ולהסכים לעריכת בחירות בהשתתפותם. אסד מודע היטב לעובדה כי בשל השתתפות הפליטים בבחירות, יהיו סיכוייו להיבחר נמוכים.
המורדים הסורים אינם מהווים מקשה אחת וזו חולשתם. חלקם פועלים בחסות סעודיה וחלקם האחר בחסות טורקיה. אלה האחרונים, בניגוד לקבוצה השנייה, ייאלצו להסכים בלחץ טורקי לבלוע את הגלולה המרה ולהכיר בשלטון אסד כמשטר מעבר ואולי אף בהשתתפותו בבחירות העתידיות.
ועל מה יוותר פוטין עצמו? רוסיה כבר הכריזה כי תצמצם את כוחותיה במדינה הערבית כשתסתיים המלחמה. אולם מוסקבה תשאיר את בסיסיה הימיים והאוויריים בצפון-מערב סוריה, בתירוץ שעליה לשמור על יציבות המדינה ולערוב לכך שסוריה לא תידרדר שוב למלחמת אזרחים.
סיכויי ההצלחה של ועידת ז'נבה אינם ברורים משום שהפערים בין הצדדים גדולים. איראן הכריזה לאחרונה על "ניצחון המוקאומה" (ציר ההתנגדות) בסוריה, אולי כדי שנסיגת כוחותיה לא יתפרש כצעד של חולשה, אלא כתוצאה מהשלמת המשימה. איראן מעדיפה ששיחות ז'נבה ייכשלו כדי שתוכל לתרץ את המשך נוכחותן של המיליציות השיעיות בהמשך חוסר היציבות. אולם משקלן של רוסיה וארה"ב גדול יותר מזה של איראן וטורקיה, המורדים הפסידו והשפעתם מוגבלת ואסד תלוי לחלוטין ברוסיה. על כן, נראה כי הפתרון ייכפה על הצדדים על ידי המעצמות למורת רוחם.
מבחינתה של ישראל, אם יושג השלום בסוריה על ידי התפשרותם של כל הצדדים, זה יהיה טוב לביטחונה. המורדים יתפשרו על המשך שלטון אסד לזמן מוגבל, אך לא ישלימו לעולם עם נוכחותו של ארגון חיזבאללה, שהוא כוח כיבוש זר. זו גם עמדתה הנחרצת של סעודיה נותנת החסות של המורדים, שרוסיה זקוקה כעת לתמיכתה בהפסקת האש. על כן, התוכנית האיראנית ליצור חזית מול ישראל בגולן תיתקל בבעיה משום שהיא סותרת לחלוטין את תוכנית השלום של פוטין, שאמורה להיות מקובלת על המורדים ובכך להבטיח יציבות לאורך זמן.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ובמחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
