טרגדיה של טעויות: ההגנה הבעייתית של הפועל ב"ש
לא מעט שערים מביכים ספגה העונה האלופה ושילמה על כך ביוקר. הפציעה של מיגל ויטור תרמה לכך, אבל לברק בכר ברור שגם התחליפים לא אידיאלים. מי עשה הכי הרבה טעויות, מה גרם לנסיגה וכיצד ניתן לשפר את המצב? תשובות חלקיות יתקבלו כבר הערב (21:00) מול בית"ר ירושלים
"אם אין טעויות בהגנה לא נכבשים שערים", אמר במבוכה, אבל בצדק, הבלם לואי טאהא, לאחר המשחק הקודם של קבוצתו בליגה, נגד הפועל עכו. באר-שבע אמנם ניצחה, אך ספגה לאחר טעות קשה של מתן אוחיון. הבלם מסר כדור לחלוץ היריבה, בן אזוב'ל, שנהנה גם מטעות של דודו גורש.
בכל קבוצה בעולם ניתן לפעמים לראות טעויות מהסוג הזה, טעויות שמעוררות גיחוך אצל הצופה מהצד והופכות במהרה לגיפים שתפוצתם ויראלית. מקבוצה שנחשבה למכונה משומנת, לפחות במונחים מקומיים, הציפייה שטעות כזאת, אם בכלל, תהיה פעם אחת בעונה, בטח לא בתדירות שזה קורה לאחרונה לאלופת השנתיים האחרונות.
חשוב להדגיש: כשבכר בנה את קבוצתו לעונה הנוכחית, היה ברור לו שצמד הבלמים המוביל שלו הוא מיגל ויטור ושיר צדק. הבעיה היא שהראשון נעדר לתקופה ארוכה בשל פציעה והשני לא משחק גם הוא בשל השעיה, וכלל לא ברור מתי יוכל לחזור. בבירת הנגב יודעים ששלושת הבלמים האחרים בסגל - לואי טאהא, חאתם אל-חמיד ומתן אוחיון הם בלמים ברמה גבוהה ביחס לכדורגל הישראלי, שפשוט נקלעו לתקופות פחות טובות. חזרתו של ויטור לעניינים אמורה לעזור לבכר לייצב את ההגנה על-ידי מציאת הציוות המתאים לו ביותר. מבחן ראשון יהיה הערב בטדי נגד ההתקפה נהדרת של בית"ר ירושלים.
אם בליגה שחקני הקישור וההתקפה של באר-שבע יודעים "להסתיר" את הטעויות בהגנה על ידי כיבוש כמות גדולה של שערים, הרי שבאירופה היא משלמת בגדול. כך לדוגמא, בגלל ששיר צדק ולואי טאהא, איפשרו לחלוץ הברזילאי מרקוס טבארז להגיע בחופשיות למפגש מול גיא חיימוב ולעלות את מאריבור ליתרון 0:1 באיצטדיון טוטו-טרנר, החמיצה הקבוצה של אלונה ברקת הזדמנות ענקית להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות.
קומדית הטעויות נמשכה גם בליגה האירופית. ברק בכר עלה עם מרכז הגנה מעובה במשחק החוץ נגד סטיוואה בוקרשט, אך כל שלושת הבלמים - מיגל ויטור, לואי טאהא וחאתם אל-חמיד, לא הצליחו להשתלט על כדור סתמי בחלק המגרש שלהם. גם דודו גורש לא חשב שהוא צריך לצאת לכדור. פלורינל קומן הרומני אמר תודה רבה והעלה את קבוצתו ליתרון.
בהמשך באר-שבע השוותה והטעות בהגנה מנעה ממנה ניצחון חשוב. ביום חמישי שעבר, נגד לוגאנו בשווייץ, התקשה חאתם אל-חמיד להרחיק כדור פשוט. ג'וניור הברזילאי ניצל את המתנה לכיבוש השער היחיד במשחק. הטעויות בשווייץ וברומניה הובילו לכך שהאדומים איבדו סיכוי לעלות לשלב 32 הגדולות באירופה ולא הצליחו לשחזר את הישגם מהעונה שעברה. זאת, למרות שעל פניו היו בבית הרבה יותר קל, ללא קבוצות מליגות בכירות כמו אנגליה ואיטליה כפי שהיה אשתקד.
טעויות קשות אחרות העונה קרו גם במשחק נגד הונבד ההונגרית, כשבן ביטון בחר להכשיל בקצה הרחבה שחקן יריב שכלל לא סיכן את השער ולשיר צדק, שכבש שער עצמי במשחק הביתי נגד לוגאנו. אי אפשר גם שלא להיזכר באל-חמיד, שעשרים דקות לאחר פתיחת המשחק החשוב נגד מכבי תל אביב, הספיק לספוג שני כרטיסים צהובים טיפשיים והותיר את חבריו בעשרה שחקנים.
גם בלי קשר לטעויות הקשות, משחק ההגנה של הפועל באר-שבע העונה פחות טוב מזה שהיא הרגילה אותנו. חמישה שערים בלבד היא ספגה בעונה שעברה בתום עשרה מחזורים. העונה המספר עומד כבר על תשעה שערי חובה, כמעט כפול. לפחות במשחקים באירופה המצב די דומה לעונה שעברה: אז, בשישה משחקי מוקדמות ליגת האלופות וחמשת המשחקים הראשונים בליגה האירופית, היא ספגה בסך הכל 12 שערים. העונה המספר עומד על 13.
חלק קטן מאוד מכלל השערים לא נבעו מטעויות כלשהן, אך רובם נבעו מטעויות כאלה או אחרות של שחקני ההגנה והשוערים. מניתוח כל השערים שספגה הקבוצה באירופה ובליגה מתקבלת תמונה של שחקנים שטועים באופן יחסי הרבה יותר מאחרים.
בראש רשימת השחקנים שביצעו הכי הרבה טעויות ניצב שיר צדק, עם שש טעויות ב-12 משחקים, ממוצע של טעות בכל שני משחקים. מדובר בנתון מפתיע מאוד, שכן הבלם מושעה כבר תקופה ארוכה וממתין לועדת משמעת לאחר שנתפס על שימוש בחומרים אסורים, מה עוד שהוא נחשב למעוז ההגנה. תרומתו של צדק נמדדת בהמון מובנים, אך אין ספק שבתקופה בה שיחק העונה הוא סבל מכושר ירוד.
מיד אחריו ברשימה נמצא חאתם אל-חמיד, הרכש התורן של אלונה ברקת ממ.ס אשדוד, שהצטרף לקראת סיום קמפיין מוקדמות ליגת האלופות. כמו צדק, גם הוא ביצע שש טעויות (כולל ההרחקה נגד מכבי תל אביב), אך אצלו זה קרה ב-13 משחקים. בצמרת הגבוהה של רשימת הטועים נמצא גם לואי טאהא, שביצע חמש טעויות ב-12 משחקים.
העובדה שלושת הבלמים נמצאים בראש הרשימה היא די טבעית, שכן מכורך תפקידם הם החומה האחרונה שבין שחקני היריבה לשוער ומן הסתם, רוב השערים שנכבשים עוברים ממרכז ההגנה. אבל, העובדה שהבלם הנוסף בסגל, מיגל ויטור, שבגלל פציעה שיחק רק שבעה משחקים וביצע רק טעות אחת, מעידה בפעם המי יודע כמה עד כמה הבלם הפורטוגלי מהווה ליגה אחרת מבחינה איכותית.
בעולם כבר הבינו את החשיבות המיוחדת של תרגול ולימוד שחקני הגנה. כמו שלא יעלה על הדעת שבקבוצה מקצועית לא יהיה מאמן שוערים, כך בקבוצות הגדולות בעולם, בעיקר במחלקות הנוער, יש מאמנים שמוגדרים כ"מאמני הגנה". בארץ זה עדיין לא קיים ברמת המועדונים, אך החלוץ בתחום לימוד הבלמים ובכלל שחקני הגנה, הוא איילון שווגר.
בלם העבר של בני יהודה, שהוא גם נצר למשפחת בלמים כבנו של ישעיהו שווגר ז"ל, בלם מכבי חיפה ונבחרת ישראל לשעבר, הוא ככל הנראה מאמן ההגנה היחיד בארץ. הוא הקים את "שר ההגנה: האקדמיה לפיתוח, לימוד ואימון ההגנה בכדורגל". כנער גדל שווגר בסמוך לביתו של ברק בכר בישוב צרופה, מה שהעניק לאיזור את הכינוי: "שדרת הכדורגלנים". אם מאמן באר שבע יחפש עזרה מקצועית, בהחלט יש לו את מי לשאול.
שווגר: "לפני מספר שנים החלטתי להתמקד באימון הגנה. בדקתי את הסטטיסטיקות של ליגת העל בשבע השנים האחרונות וגילית ש-70 אחוז מהטעויות בהגנה הן טעויות של טכניקה. השחקן חוזר על הטעות הזאת פעם אחר פעם, כי לא עובדים איתו על זה. זה אומר שהיסודות של שחקני ההגנה הישראלים לא נכונים. הכדורגל הישראלי לא יכול לייצר שחקנים כמו מסי, אבל אם מישראל גדלים החיילים הכי טובים בעולם, אין סיבה שלא יהיו פה גם שחקני ההגנה הכי טובים בעולם. זה משהו שאפשר ללמד. כמו שמלמדים שחקנים את יסודות ההתקפה - הגבהה, עצירה ובעיטה, כך גם בהגנה יש יסודות שחייבים ללמד, ולא רק שחקני הגנה. הבעיה היא שבישראל לא מלמדים הגנה כיחידים, אלא רק באופן קבוצתי. הלימוד צריך להתחיל בגיל צעיר ואז השחקן מגיע למיומנות גבוהה גם במצבי לחץ ועייפות".
ההגנה של הפועל באר שבע טועה העונה הרבה יותר מבעבר. איך אתה מסביר את זה?
"לדעתי השחקנים שלה
קצת שבעים ועייפים. ברק מנסה לרענן את השורות וזה לוקח זמן. השחקנים שם לא נחו בפגרות. הם שיחקו עם הנבחרות וזה קשה תמיד להיות בטופ. עייפות מנטאלית ונפשית גורמת לכך שיש יותר טעויות במצבי לחץ ועייפות. אני לא יודע מה בדיוק קורה בבאר שבע, כי ראיתי רק משחקים שלהם בטלוויזיה וקשה לנתח כך. צריך לבדוק איזה טעויות הם עושים. אם מדובר בטעות של טכניקה, אני כמאמן חייב ללמד את הטעות. אין ספק שבאימונים הם עובדים על תיאום. צריך להבין שלשחקן הגנה יותר קשה מחלוץ. החלוץ צריך לנצל מצב אחד מתוך עשר ואז הוא מלך. אם הבלם עושה טעות אחת מתוך עשר, כולם רואים את זה והוא חוטף גול. הרבה מהעבודה שלי כמאמן הגנה היא פסיכולוגית, אפילו אם לשחקן יש כבר פסיכולוג ספורט".
בכר והצוות שלו עושים שיחות אישיות עם שחקני ההגנה. מה עוד הוא יכול לעשות?
"הגנה אפשר לשפר בכל גיל. אם אין יסודות זה יותר קשה, אבל אפשר להשתפר. מספיק שמלמדים שחקן מיקום נכון, הוא כבר עשה 70 אחוז מהתהליך של זכייה בכדור. רוב שחקני ההגנה בישראל לא תוקפים את השחקן, אלא הולכים אחורה ומכופפים את הראש קדימה. זה לא נכון. שחקן חייב להיות זקוף ולתקוף. זה מה ששחקני הגנה אירופאים עושים וזה אגב גם מה שמיגל ויטור עושה. ובגלל זה הוא כזה טוב".
לפנייה לכתב/ת 
