"מצבם של הזקנים על הפנים"
נתן לבון, ראש עמותת "כן לזקן", אומר כי לפחות 450 אלף קשישים חיים בדוחק. מעבר לקצבאות הלא מספיקות הוא מציג סיבה נוספת: "אלימות דיגיטלית של הרשויות". יוזמה חדשה עשויה לשנות את התמונה הכואבת
בשיתוף נשיאות הארגונים העסקיים
"על הפנים". כך, בשתי מילים, חד, קצר ולעניין, מגדיר נתן לבון (85) את מצבם של הזקנים בישראל.
לבון לא נרתע מהשימוש במילה "זקן". להפך. על ביטויים פוליטיקלי־קורקטיים דוגמת "גיל הזהב" או "הגיל השלישי" הוא אינו מוכן לשמוע. "לאורך ההיסטוריה נשמר תמיד מעמד של כבוד לזקן בגלל גילו המופלג ובגלל כל הניסיון והידע שהוא צבר לאורך חייו", הוא מסביר. "ברגע שאתה מוותר על תואר ה'זקן', אתה בעצם גם מוותר על המעמד – ועל החובות שיש לחברה כלפי בעלי אותו מעמד".
לבון נולד ברומניה. ב־1949 עלה לישראל ולאורך הקריירה שלו כעובד סוציאלי בכיר בעיריית ירושלים ובביטוח הלאומי סייע לנזקקים רבים מספור. בין השאר, הוא היה מיוזמי החוק להבטחת הכנסה.
אבל גם לאחר שפרש לגמלאות לא יכול היה לבון לעמוד מנגד לנוכח מצבם של הזקנים בארץ. לפני כ־14 שנים הוא הקים את עמותת "כן לזקן", שבראשה הוא עומד. העמותה, שמשכנה בבנייני האומה בירושלים, דואגת לזכויות הזקנים, מפעילה מוקד טלפוני שפועל ברציפות בעברית וברוסית, ולדברי לבון, בניגוד לעמותות רבות אחרות בתחום, היא אינה מספקת לזקנים שפונים אליה רק מידע או הפניה לשירות או לזכות שמגיעים להם אלא גם דואגת לליווי צמוד שלהם לכל אורך התהליך עד למיצוי כל זכויותיהם.
קו העוני האמיתי
את הנתונים המספריים לבון שולף במהירות. "בישראל חיים כיום כמיליון זקנים", הוא אומר. "אני מתכוון לבני 65 ומעלה, ואצל נשים זה כבר 62 ומעלה. מצבם של 45% מהם לא טוב. 'קו העוני' הוא מושג לסטטיסטיקאים. הקו האמיתי שצריך למדוד הוא קו הבטן של הזקן. כמה הוא אכל באותו יום. הנתונים הסטטיסטיים הם יבשים. מספיק הפרש של סכום קטן, לפעמים אפילו שקל אחד יותר בהכנסה, כדי שזקן או זקנה יוגדרו מעל לקו העוני. אבל בפועל אין שום הבדל ביניהם לבין חבריהם שנמצאים מתחת לאותו קו דמיוני. יחד זו כמות עצומה, בין 400 ל־450 אלף נפש".
"רק 40% מהזקנים", אומר לבון, "מקבלים פנסיה ממקום עבודתם, בסכום ממוצע של כ־4,200 שקל. הרבה פעמים גם את הזכויות שהזקנים זכאים להם הם לא מקבלים. הביורוקרטיה גדולה מאוד, ואנחנו בעמותה נלחמים כדי שכל זקן יקבל את כל הזכויות המגיעות לו. יש לנו עשרות מתנדבים, וכל אחד תורם לפי יכולתו. מגיע לשעתיים, לארבע שעות, או לשמונה שעות, אבל אלה שעות של נטו עבודה ועזרה. בחישוב שעשיתי גיליתי שלאורך שנות פעילות העמותה פנו אלינו עשרות אנשים, שזכו בסכום כולל של הטבות בשווי 750 מיליון שקל".
לכאורה, מדובר בהישג. בפועל, מדאיג לחשוב שסכום כזה היה נלקח מזקנים שזכאים לו אלמלא קיבלו עזרה מגורם חיצוני.
"אלימות דיגיטלית"
כדי להסביר את הקשיים שבהם נתקלים זקנים בבואם לממש את זכויותיהם משתמש לבון במונח "אלימות דיגיטלית". "לכל מוסד שמתקשרים יש מענה קולי", הוא מפרט. "מבקשים 'תקיש', 'תקיש', 'תקיש', זמני ההמתנה ממושכים, גם השמיעה כבר לא טובה בגלל הגיל, ותמיד זה מתנתק. הזקנים פשוט מתייאשים. בניגוד לצעירים שיכולים לעשות כל דבר באפליקציה בנייד, אצל הזקנים זה בלתי אפשרי. אפילו מייל רובם לא יודעים לשלוח. זו ממש אלימות דיגיטלית. למרות שכל הנתונים על כל זקן קיימים במאגרים, הוא צריך לרדוף אחרי כל המוסדות כדי לממש את הזכויות שלו".
אבל גם אם חזונו של לבון יתגשם וכל הזקנים אכן יקבלו את כל הזכויות שמגיעות להם, עדיין מאות אלפים מתוכם יישארו במצוקה כלכלית שמחייבת אותם לא אחת להכריע בין רכישת מזון לרכישת תרופות.
המעסיקים נרתמו
מי שנרתמו לנושא הם ארגוני המעסיקים, שלאחר קבלת דוח מוועדת מומחים שהזמינו, בראשה עמד פרופ' איתן ששינסקי, החליטו לפעול. הדרך: הגדלת ההפרשות לכל עובד ב־0.36%. המשמעות: הם יוציאו כסף מכיסם, והוא יועבר לקופה ייעודית בביטוח הלאומי לצורך הגדלת הקצבאות לזקנים שאינם מגיעים לסכום המינימום הנדרש למחיה בכבוד, סכום שנקבע בדוח המומחים.
על פי דוח הוועדה, הסכום שנדרש למחיה בכבוד, לבעלי דיור, הוא 7,780 שקל לזוג קשישים ו־4,668 שקל ליחיד בחודש. על פי תוכנית "מזדקנים בכבוד" של ארגוני המעסיקים, הפרשותיהם יסתכמו בכ־1.5 מיליארד שקל בשנה, בשאיפה שהממשלה תשלים סכום זהה וכך יוכלו כל הזקנים שזקוקים לכך לזכות בקצבה שתאפשר להם מחיה בכבוד.
שרגא ברוש - נשיא התאחדות התעשיינים, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים ואחד מיוזמי וממובילי תוכנית "מזדקנים בכבוד" – הציג השבוע את התוכנית לנשיא ראובן ריבלין.
"במהלך תקדימי הסכימו פה אחד כל ארגוני המעסיקים לפעול יחדיו וליזום העברה של 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, אשר תוביל להפסקת החרפה שבה חיים קשישים רבים בישראל כיום", אמר ברוש, "באמצעות יישום התוכנית, 200 אלף קשישים שנמצאים מתחת לקו העוני יזכו לחיות בכבוד. אנו מודים לנשיא על כך שאיפשר לנו להציג לו את הדוח, ועל הרוח הגבית שהוא נותן לנו".
"זהו אחד המהלכים הכי חשובים אי־פעם בישראלי", ציין עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר וממובילי התוכנית. "זה צעד פורץ דרך שמקורו במתן הכרה לזכות היסוד של חיים בכבוד. תוכנית 'מזדקנים בכבוד', שהיא בעלת אופי התנדבותי, תעמיד את ישראל בקדמת המדינות בעולם, כמדינה שדואגת ומסורה לשכבות החלשות שבה. אין לי ספק שמהלך זה יהווה גם דוגמה ומקור השראה למדינות רבות אחרות ויבליט את ערכיה המיוחדים של ישראל".
הכתבה פורסמה הבוקר בידיעות אחרונות
בשיתוף נשיאות הארגונים העסקיים
לפנייה לכתב/ת 
