מכורים למסכים: כשהתנהגות שגרתית הופכת לתלות מסוכנת

האם אפשר לדבר על פעילויות יום-יומיות, כמו שימוש בטלפון ובמחשב, במונחים של התמכרות? האם אפשר להתמכר לספורט או לאכילה כמו שמתמכרים לסמים או סיגריות, למרות שלכאורה אין חומר חיצוני שנכנס לגופנו? והיכן עובר הגבול בין שימוש אינטנסיבי להתמכרות? בעזרת מומחים ניסינו למפות את עולם ההתמכרויות הפחות מדוברות - ההתמכרויות להתנהגויות - ובעיקר את השדה החדש יחסית בתחום, שנראה כאילו הוא משתלט על רבים מאיתנו: ההתמכרות למסכים.

מעגל של סבל שמזין את עצמו. התמכרות למסכים(צילום: shutterstock)

"ההתמכרויות מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות", מסבירים הפסיכולוגית ד"ר שרון זיו-ביימן, ראש מכון מפרשים לחקר הפסיכותרפיה באקדמית תל אביב-יפו, והפסיכיאטר ד"ר אילן טל. "התמכרויות לחומרים שנכנסים לגוף, בהם סמים, סיגריות ואלכוהול, שמהם ניתן להימנע לחלוטין, והתמכרויות להתנהגויות שגרתיות - כמו קניות, ספורט, עבודה ומשחקי מחשב".

מהי התמכרות

"אם האדם לא מצליח להפסיק כשהוא רוצה וממשיך בהתנהגות גם כשיש לה השלכות שליליות על חייו, כמו פגיעה בבריאות, בזוגיות, בקשרים חברתיים או בעבודה - סימן שההתנהגות שלו הפכה להתמכרות", אומר טל. "אחד הסימנים להתמכרות לפעילות, כמו ספורט, משחקי מחשב או מין, הוא כשהמתמכר חושב על הפעילות לעיתים קרובות, גם כשאינו עוסק בה. זה גורם להתמכרות להשתלט עליו ולקבוע כיצד ינהל את חייו".

"מאפיין נוסף של התמכרות התנהגותית הוא הקושי לתפקד בלעדיה, שמלווה בתחושת 'לא הייתי רוצה לראות כל כך הרבה טלוויזיה, אבל קשה לי להפסיק', למשל", מסבירה זיו-ביימן. "בנוסף, אנחנו מדברים על עלייה בסבילות - עם הזמן יש צורך להגביר את המינונים של ההתנהגות כדי לחוות את אותה תחושה. למשל, לצפות עוד ועוד בטלוויזיה". לדברי זיו-ביימן, התמכרות התנהגותית מלווה אף בסימני גמילה ממשיים. "אם למשל יוצאים לחופשה בטבע ללא גישה לטלוויזיה ומתחילים לחוות מצוקה של ממש, כנראה שמדובר בהתמכרות".

מעניין לגלות שהמנגנונים במוח שלנו עובדים בצורה דומה כשמדובר בהתמכרות להתנהגות ובהתמכרות לחומרים משכרים כמו סמים או אלכוהול. "ההשפעה הנוירולוגית דומה בשני המקרים", אומר טל, "העיסוק הכפייתי שבהתנהגות הספציפית - משחק מחשב, ספורט, קניות, סקס ועוד - גורם לתחושה טובה שמקורה בחומרים המופרשים במוח ואחראים לתחושות של עונג ורגיעה. אם ההתמכרות לא מטופלת, מנגנוני החיזוק במוח משתבשים, והחלק האחראי על 'העמידה בפיתוי' נפגע. כך פוחתת גם יכולת השליטה בהתנהגות ההתמכרותית".

חווים תחושה דומה לצריכת סמים או אלכוהול. צמודים לסמארטפון(צילום: shutterstock)

ד"ר שאולי לב-רן, סגן מנהל בי"ח לב השרון ומנהל המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה, טוען כי מקרים רבים של התמכרות התנהגותית מלווים בהפרעה פסיכיאטרית שיש ברקע. ההפרעות הנפוצות הן דיכאון, חרדה, הפרעות קשב וריכוז והתמכרויות לסמים ולאלכוהול. "חשוב לאבחן היטב הפרעות פסיכיאטריות נלוות ולטפל בהן, כחלק בלתי נפרד מהטיפול בהתמכרויות התנהגותיות", מסביר לב-רן.

"הקשר בין התפתחות ההתמכרות לבין פסיכופתולוגיות אחרות מתבהר דרך ההבנה שהתמכרות נוצרת על קרקע של קושי נפשי, ובאותה מידה היא מייצרת סבל נפשי – כך שנוצר מעגל שלילי סגור של הסלמה והחמרה במצב הנפשי", מסבירה אינה ארצי, עובדת סוציאלית מהקליניקה ב"מרכז ד"ר טל". "מכורים רבים מדווחים על מצוקות נפשיות של דיכאון או חרדה, ששורשיהן נעוצים בחוויות טראומטיות מן העבר, וההתמכרות מאפשרת, בין שבמודע ובין שלא, פורקן של הכאב וגם מיסוך שלו".

המסכים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, והשימוש האינטנסיבי בהם חוצה שכבות גיל. לעיתים הופך השימוש האינטנסיבי להתמכרות. מבוגרים מוצאים עצמם מתעוררים מהשינה בשלוש לפנות בוקר בליל שישי כי הם "מוכרחים לבדוק מיילים", וילדים ובני נוער עלולים לבלות ימים שלמים בשיחות וירטואליות, משחקי מחשב וגלישה לאתרים שאינם מיועדים להם, להתרגז כשמפריעים להם וכמעט לא להיות מסוגלים לתפקד כשמנתקים אותם מהמכשירים.

"אלו המצבים שבהם נראה שהמסך מפסיק בהדרגה לשמש ככלי עבודה או אמצעי בידורי, והפנייה אליו נעשית כאל כלי לוויסות עצמי והפחתת אי-שקט", אומרת רחלי זיגל, עובדת סוציאלית ומומחית לטיפול בהתמכרויות מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. זיגל מספרת על מצוקה ובדידות קשות שעלולים לחוש ילדים, בני נוער ומבוגרים שמכורים לשימוש בטלפון ובמסכים אחרים.

"קשיים אלו עלולים להתעצם עד כדי תחושה של ייאוש גדול, ולפי מחקרים מסוימים התמכרות למסכים וטלפון מעלה את הסיכון להתמכרות לאלכוהול ואף למעשים אובדניים", אומרת זיגל. "חשוב לציין כי מבוגרים וילדים בעלי נטייה להתמכרות, כאלה שעברו טראומות או מתקשים לווסת מצוקות בדרכים יעילות, מאופיינים בסיכוי להתמכר למסכים או לגלישה ברשת".

"כדאי לשים לב לשינויים", אומר ד"ר טל. ובעיקר לדברים הבאים:

1. שינויים במהלך החיים התקין: "כשהשימוש במחשב מתחיל להפריע למהלך התקין של החיים, ובעיקר כשניכר פער בין מה שהנערה או הנער נהגו לעשות לפני כן (לצאת עם חברים, ללכת לחוגים), לבין מה שהם עושים כעת - כדאי להיות ערים להתפתחות בעיה".

2. שינויים בתפקודים פיזיולוגיים: "הפרעות בשינה ואכילה - ויתור על שינה לטובת העיסוק במחשב והעדפת מזון מהיר וחטיפים".

3. שינויים בתפקודים פסיכולוגיים-חברתיים: "ביטויים של קוצר רוח וסבלנות, אי-שקט ומוטיבציה ירודה לעסוק ולהביע עניין בעיסוקים אחרים. מבחינה תקשורתית נראה חוסר חשק לפתח שיח, מענה לקוני על שאלות ואף התנהלות מתחמקת של הסתרת מידע".

4. קשיים חברתיים: "כדאי לברר עד כמה יש אינטראקציה עם אחרים. נראה כי המכורים למסכים מאופיינים בקשיים חברתיים, בין היתר על רקע אובדן העניין בכל המעגלים האחרים בחייהם (לימודים, עבודה, משפחה, זוגיות). ככל שההתנהגות מחמירה, כך גם גוברת ההימנעות מאותם מעגלים".

"כשמתפתחת התמכרות, יש לתת לה התייחסות הולמת", מסבירה ארצי. "התמכרויות התנהגותיות דומות לכל התמכרות אחרת, לכן מומלץ טיפול פסיכולוגי מקצועי על ידי אנשי מקצוע המתמחים בתחום ההתמכרויות.

לרוב תלווה גם בקשיים חברתיים. התמכרות למסכים אצל בני נוער(צילום: shutterstock)

"מטרתו של הטיפול היא לעזור למלא את העולם בעיסוקים ותחומי עניין מגוונים וסתגלתניים יותר, לצד עידוד לחזור לתפקוד תקין בכל מעגלי החיים", מוסיפה ארצי. "ההמלצה בטיפול בהתמכרויות התנהגותיות היא לחתור לאינטגרציה בין התערבויות טיפוליות שונות. כך, למשל, השילוב בין טכניקות רגשיות לפרוטוקולים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), נחשב ליעיל ביותר.

"במסגרת הטיפול מזוהים הטריגרים הגורמים לחזרה לשימוש, ובאמצעות טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות מוגברת השליטה בדחפים, ומומרת בהתנהגויות יעילות יותר. גם כאן עובדים על חיזוק כישורים ומיומנויות חברתיות, זיהוי רגשות, כלים לוויסות רגשי אדפטיבי והתמודדות עם דפוסי הימנעות ובריחה אל העיסוק הכפייתי בהתנהגות ההתמכרות.

"במקביל, נערכים תהליכים שיקומיים שמטרתם לשלב את האדם מחדש באורח החיים הרגיל שלו. נער שהתמכרותו למחשב התרחשה על רקע קשיים חברתיים, למשל, יופנה במקביל גם לקבוצת מיומנויות חברתיות; התמכרות למין תלווה לעיתים גם בטיפול זוגי שיסייע לשיקום מערכת היחסים, ועוד".

1. האם העיסוק במסכים (טלוויזיה, אינטרנט, סמארטפון, פייסבוק, פורנו ועוד) נמשך זמן ארוך יותר ממה שהתכוונתי ואני מרגיש/ה שאיבדתי שליטה על הזמן?

2. האם כשהתחלתי לשחק/לצפות לא חשבתי שאעסוק בכך כל כך הרבה שעות? 

3. האם אני לא מצליח/ה להפסיק או להפחית את הזמן המוקדש לעיסוק למרות הניסיונות לעשות כך?

4. האם אני חושב/ת על הנושא או עוסק/ת בו בראש רוב היום, ומצפה להגיע הביתה, לשבת מול מסך ולסיים את היום?

5. האם אני חש/ה אשמה, מתבייש/ת ומנסה להסתיר את העיסוק המופרז במסך מבני המשפחה הקרובים אליי - אשתי / בעלי / הוריי ואחרים? 

6. האם אני ממשיכ/ה בהתעסקות במסך למרות התוצאות הבעייתיות (הפסד פעילויות חברתיות, תחושת אשמה ובושה, ריבים על רקע העיסוק במסך)?

7. האם צמצמתי בתקופה האחרונה את יחסיי החברתיים? האם אופי הקשרים החברתיים הפכו לחסרי תוכן ועומק? האם אני מעדיפ/ה להיות בפייסבוק מאשר להיפגש עם חברים?

אם ענית בחיוב על שלוש מתוך שבע השאלות לפחות, כדאי לבדוק אם מתפתחת אצלך התנהגות שעלולה להשפיע לרעה על חייך, ולראות כיצד אפשר לטפל בה.

ביום שישי 1 בדצמבר 2017 יתקיים יום עיון במכללה האקדמית תל אביב-יפו בנושא התמכרויות התנהגותיות, בהן מסכים, מין, קניות, ספורט והימורים.