שתף קטע נבחר
 

המהפכה בעשור האחרון בתחום הטיפול בפרפור פרוזדורים

תחום הטיפול והמניעה בחולים עם פרפור עליות עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון, הן ביכולות שלנו למנוע שבץ מוחי באמצעות תרופות נוגדות קרישה בטוחות יותר ויעילות, והן ביכולות שלנו לטפל בהפרעות הקצב באמצעות צריבה עם שיעור הצלחה גבוה של מעל 80%

בשיתוף מרכז הלב של שיבא 

 

פרפור פרוזדורים הינו הפרעת הקצב השכיחה ביותר. בהפרעה זו עליות הלב מתכווצות בקצב מהיר ולא סדיר, שמתבטא בדפיקות לב, כאבים בחזה, אי סבילות למאמצים, קוצר נשימה וחולשה בכ-60% מהאנשים. השאר אינם חשים בפרפור. פרפור עליות כרוך בעלייה ניכרת בתחלואה ובתמותה, בראש ובראשונה בעלייה ממוצעת של פי 5 בסיכון לאירוע מוחי.

 

מעבר להפחתת התסמינים, המטרה המרכזית בטיפול בפרפור פרוזדורים היא מניעת שבץ מוחי. ראשית, בהתאם לסיכון האישי של המטופל ללקות בשבץ מוחי יש לקבוע את הצורך בטיפול במדללי דם. קומדין הייתה במשך שנים תרופת הבחירה, אולם הטיפול בה היה מאתגר בשל השפעות הגומלין עם תרופות אחרות ומרכיבים תזונתיים, הקושי באיזון מטופלים והצורך בניטור תכוף באמצעות בדיקות דם.

 

ד"ר רועי בינרט (צילום: יח"צ) (צילום: יח
ד"ר רועי בינרט(צילום: יח"צ)

 

בשנים האחרונות נכנסו לשוק מדללי דם חדשים מקבוצת ה-NOACs (Non-vitamin K anticoagulants), בהם אליקויס (Elliquis), פרדקסה (Pradaxa) וקסרלטו (Xarelto), שהביאו למהפכה של ממש בטיפול בפרפור פרוזדורים. תרופות אלו לא דורשות ניטור ואף הראו ירידה ניכרת בדימומים בהשוואה לקומדין, בדגש על דימומים מוחיים. חלק מהתרופות גם הראו יתרון במניעת שבץ מוחי.

 

בעקבות כך שונו הנחיות האיגוד הקרדיולוגי האירופאי, וכיום מהווים מדללי הדם מהקבוצה החדשה את טיפול הבחירה. במטופלים עם מסתמים תותבים מכאניים או עם מחלת לב ראומטית ומעורבות מסתמית משמעותית, יש לטפל בקומדין.

 

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

 

ישנם מטופלים שאינם יכולים ליטול תרופות נוגדות קרישה בשל בעיות דמם בעברם. עבורם קיימת חלופה המבוססת על השתלת "פקק" באוזנית העלייה השמאלית. כך הסיכון לשבץ מוחי הנובע מפרפור פרוזדורים מופחת במידה ניכרת.

 

מעבר למניעת שבץ מוחי, הטיפול בפרפור פרוזדורים מתמקד בהפחתת התסמינים ובשיפור איכות חייהם של המטופלים. הדבר נעשה באמצעות תרופות מאטות קצב או תרופות שומרות מקצב. במטופלים שאינם מעוניינים בטיפול תרופתי כרוני או באלו בהם הטיפול התרופתי נכשל, ניתן לבצע צריבה (אבלציה) של מוקדי הפרעת הקצב. מדובר בצנתור (הליך זעיר פולשני), שבשנים האחרונות עבר התפתחויות מרחיקות לכת. הטכנולוגיות הנפוצות משתמשות בגלי רדיו או הקפאה בעזרת בלון לצורך הצריבה, ובעקבות מחקר עדכני נחשבות לבעלות יעילות ובטיחות דומה. מעבר לכך, לאחרונה פורסמו עבודות שהדגימו עדיפות לצריבה על פני טיפול תרופתי במטופלים עם תפקוד לב ירוד. עדיפות זו באה לידי ביטוי בירידה באשפוזים ובתמותה.

 

לסיכום, תחום הטיפול והמניעה בחולים עם פרפור עליות עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון, הן ביכולות שלנו למנוע שבץ מוחי באמצעות תרופות נוגדות קרישה בטוחות יותר ויעילות, והן ביכולות שלנו לטפל בהפרעות הקצב באמצעות צריבה עם שיעור הצלחה גבוה של מעל 80%.

 

ד"ר רועי בינרט, מנהל בפועל של מרכז דוידאי להפרעות קצב, מכון הלב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא

 

בשיתוף מרכז הלב של שיבא

 






 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים