פערי חינוך בין עשירים לעניים: דרושה העדפה מתקנת בתקציבים
חרף העלייה בהישגים והשיפור בבתי הספר הערביים, נתוני המיצ"ב מצביעים על כך שתלמידים מיישובים חלשים כלכלית עדיין משיגים ציונים נמוכים יותר. חוקרת שבדקה את הנושא ממליצה: "דרוש תקצוב דיפרנציאלי. לא נרים אותם לרמה של החזקים, אבל לפחות לא נשאיר אותם מאחור"
נתוני המיצ"ב שפורסמו אתמול (יום ד') שרטטו תמונה מורכבת: לצד עלייה בהישגי תלמידי כיתות ה' ו-ח' בכל מקצועות הליבה, ובמקביל לצמצום הפער בין התלמידים היהודים לערבים, נרשמה הרחבה של הפער בין הישגי תלמידים שמגיעים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה לבין אלה ממעמד כלכלי-חברתי נמוך.
בהשוואה בין תלמידים מיישובים חזקים כלכלית לבין יישובים חלשים עולה שבכיתות ה' אמנם צומצם הפער בעברית מ-49 בתשע"ו ל-44 נקודות בתשע"ז, אך באנגלית הוא גדל (מ-33 ל-49) ובמתמטיקה נשאר זהה (47 נקודות). בכיתות ח' גדל הפער ל-15 נקודות במדע וטכנולוגיה (89 לעומת 74), ל-8 נקודות במתמטיקה (מ-90 ל-98), ל-2 נקודות באנגלית (מ-66 ל-68) ונקודה אחת בעברית (מ-69 ל-70).
ד"ר איריס בן דוד הדר, מרצה באוניברסיטת בר אילן, ערכה לאחרונה מחקר בתחום מדיניות המימון של החינוך, והגיעה לכמה מסקנות שמסבירות מחד את צמצום הפערים בין המגזרים, ומאידך את התרחבותם בין תלמידים חזקים וחלשים כלכלית.
"במחקר שעשינו בחנו את ציוני תלמידי ישראל בבגרויות ובמיצ"בים על פני 11 השנים האחרונות", היא מסבירה. "יכול להיות שאחת הסיבות לצמצום הפער בין יהודים לערבים היא השקעה וטיפול בנושא, הקצאת משאבים ותקציבים ליישובים ובתי ספר מהמגזר הערבי. לגבי הפער בין תלמידים מרקע כלכלי שונה, אם בעבר הסיכוי של תלמיד חלש כלכלית להצליח - לסיים לימודים, לעשות בגרות וכו' - היה נמוך פי חמישה מהסיכוי של התלמיד החזק כלכלית, היום הוא נמוך פי 16".
לדברי ד"ר בן-דוד הדר, כיום ההקצאה נעשית ברובה באופן שווה, ורק חלק קטן ממנה מתחלק באופן דיפרנציאלי: "המדד הנכון, שסביר שיביא לצמצום הפערים, אמור להיות מורכב משתי נקודות: תקצוב מפצה על נקודת כניסה מוחלשת – כגון השכלת הורים נמוכה, מעמד כלכלי נמוך ועוד - ותגמול על שיפור ביחס לנקודת ההתחלה".
- ביישובים החזקים תמיד תהיה להורים יכולת כלכלית לשלם עבור שיעורים פרטיים לילדיהם, מה שיחזק אותם במקצועות מסוימים. להורים ביישובים חלשים כלכלית כמעט ואין את היכולת הזו.
"אנחנו לא רוצים לצמצם פערים כלפי מטה, אלא כלפי מעלה - שהטובים ימשיכו לדהור קדימה. אסור לנו להפסיק את זה ואם אנחנו לא נאפשר תשלומים נוספים של הורים - התלמידים האלה יצאו מהמערכת הציבורית ואת זה אנחנו לא רוצים. תמיד יהיו כאלה שיוכלו לתת לילד יותר לאחר שעות הלימודים. אנחנו צריכים לדאוג לאלה שלא יכולים לעשות את זה. אנחנו לא נרים אותם עד לאותה נקודה, זה בלתי אפשרי, אבל לא נשאיר אותם מאחור".
אפליה תקציבית בין יהודים לערבים
מהנתונים עלה שבכל המקצועות צומצמו הפערים שבין דוברי עברית לערבית. במתמטיקה בקרב תלמידי כיתות ח' צומצם הפער מ-53 נקודות בשנת הלימודים תשע"ו ל-37 בתשע"ז. באנגלית צומצם הפער בשנים אלה מ-64 ל-35 ובמדע וטכנולוגיה מ-30 ל-16. בכיתות ה' הצטמצם הפער במתמטיקה מ-42 ל-23 נקודות ובאנגלית מ-6 בשנת הלימודים תשע"ו ל-1 בתשע"ז.
מנסור אומר שכל אלה התאפשרו אודות לתקציב נוסף שקיבל: "בשלוש-ארבע השנים האחרונות עלו התקציבים שאנחנו מקבלים וזה עוזר, אבל זה לא מספיק. עדיין חסרות לנו שעות לימוד. אנחנו צריכים יותר שעות ללימוד אנגלית ומדעים. אני מרגיש שמתחיל שינוי לטובה, אבל צריך לזכור שעדיין קיימים פערים ויש עוד הרבה עבודה. הלוואי שיום אחד נצליח לצמצם את פער הזה לגמרי".
מוחמד בויראת, מורה לאזרחות בערערה, הצטרף לדברים: "הנתונים מעודדים, אבל עדיין קיים פער גבוה מאוד ובלתי נסבל בין הישגי התלמידים היהודים לערבים. כשרואים שיש צמצום זה אומר שיש תקווה. אני חושב שהמפתח לצמצום הפערים זה תוספת תקציבים. עדיין קיימת אפליה תקציבית בין המגזרים. אם לוקחים בית ספר באום אל פחם מול בית ספר בחדרה - אנחנו רואים שיש פער מאוד גדול בתקציב, בהישגים ובתשתיות, שזה חשוב לא פחות".
בויארת, כמו מנסור, העיד על שינוי שיטות ההוראה בבתי הספר שלדבריו תורם רבות להעלאת הישגיהם של התלמידים: "התחלנו לשנות את שיטות ההוראה שיגרמו לתלמידים להתחבר יותר לנושא השיעור. יותר אקטואליה, יותר סרטונים, פחות קריאה מהספר".
לפנייה לכתב/ת 
