"חסרים מורים מוזיקאים"
מחקרים גילו יחס ישיר והשפעה חיובית בין לימודי מוזיקה לבין לימודי חשיבה מרחבית ומתמטית, מיומנות קריאה ועוד. אך למרות זאת לימודי מוזיקה אינם מקצוע חובה בבתי הספר. יצאנו לבדוק מה מקומה של הוראת המוזיקה, והאם ראוי שתחזור להיות במקצועות הליבה במערכת החינוך
בשיתוף מכללת לוינסקי
מוזיקה היא הרבה יותר מחוויה אמנותית אסתטית או דרך להעביר מסרים. למוזיקה יש לה את היכולת לחבר ולשבור מחסומים בין אישיים והיא בסיס תרבותי ראשוני ובסיסי. עוד ברחם, שומע התינוק צלילים שמשפיעים על התפתחותו, אך קל יותר לראות את השפעתה של המוזיקה דווקא על ילדים, מתקופת הינקות ועד הבגרות. מחקרים מראים, שהשפעתה על המוח רחבה ועמוקה וחוצה גבולות תרבותיים.
החינוך למוזיקה בישראל, היה עד לפני כמה עשורים, חלק אינטגרלי ממערכת הלימוד הפורמלית. בשנים האחרונות הפך תחום החינוך המוזיקלי לאפשרות הנתונה להחלטתם של מנהלי מוסדות הלימוד ולא כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים הבסיסית, כשבמקביל לנתון זה התפתחו מגמות מוזיקה ייעודיות בבתי הספר לאמנויות ובמסגרות לימוד רשמיות, בהכשרת מורים למוזיקה.
יצאנו לבדוק מה מקומה של הוראת המוזיקה במערכת הלימודים, והאם ראוי שתחזור להיות במקצועות הליבה של מערכת החינוך?
ביקוש של 100% למסיימים לימודי הוראת מוזיקה
ד"ר איתן אור-נוי הוא דיקן הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי. בשיחה עימו, מסביר ד"ר אור-נוי את מורכבות החינוך למוזיקה במערכת הפורמלית, שבתחילת שנות ה-2000 הפך ממקצוע ליבה, בגדר חובה, למקצוע רשות והמקצוע נלמד רק לפי הזמנה ייחודית של מנהלי מוסדות הלימוד.
"הכל תלוי במנהלים", הוא אומר, "בגלל שמוזיקה אינה מקצוע חובה אלא רשות ומה שמממן אותו הם תשלומי ההורים ובגלל שזה חלק מאותה העשרה, המורה למוזיקה מוצא עצמו מתחרה בשאר מורי האמנות המוצעים בלימודי הרשות". לדבריו, הכל תלוי במנהלים ובתפישה שלהם את חשיבות החינוך למוזיקה. "בחלק מבתי הספר יש תכנית חלופית או מקבילה שנקראת "בית ספר מנגן", בו כל ילד בוחר כלי ומנגן בו. המורים הללו אינם מורים של החינוך למוזיקה והם עובדים לצידו של אותו מורה למוזיקה, באם זה קיים".
- ובכל זאת, יש היבט אופטימי?
"בוודאי, יש 300 תקנים פנויים בכל הארץ למורים למוזיקה ו-100% מהמורים שלנו מקבלים עבודה עם יציאתם מהפקולטה. יש ביקוש בארץ והסיבה היא, שמוזיקה נחשב מקצוע שהוא סוג של פעילות שונה - לא סטנדרטית, מבחינת המנהלים. אסור לשכוח, שמנהלים רוצים גם להכשיר תלמידים למקהלות ולליווי המוזיקלי של טקסי בית הספר. חלק מהדרישה קשור כנראה לנוסטלגיה של המנהלים עצמם ומעברם, כילדים".
מוזיקה משפיעיה על כל השאר - גם מתמטיקה
יש לציין כי הפקולטה לחינוך מוזיקלי במכללה קיימת כבר 70 שנה והיא המסגרת הוותיקה מסוגה בארץ. בפקולטה יש חוג של ארבע שנים לתואר ראשון ושני חוגים לתואר שני; האחד מיועד למורים למוזיקה והשני הוא תואר בתרפיה במוזיקה. כיום לומדים בה למעלה מ-400 סטודנטים וכ-100 מרצים לומדים ומלמדים בתל אביב וגם בשלוחה בירושלים.
- למה בכלל ללמוד מוזיקה?
"לימודי מוזיקה הם הדיציפלינה היחידה כמעט שמשכללת את כלל הפונקציות של מקצועות הליבה. יש להם השפעה מיידית וברורה על היכולות הקוגניטיביות, היכולות רגשיות והיכולות המוטורית של הילד", מסביר ד"ר אור-נוי. לדבריו, "מחקרים אמפיריים גילו יחס ישיר של השפעה בין לימודי מוזיקה לבין לימודי חשיבה מרחבית ומתמטית, בין מוזיקה למיומנות קריאה, פיתוח כושר מילולי, מוטוריקה עדינה וגסה. גילו שיש למוזיקה גם השפעה על דימוי עצמי ופיתוח יכולות חברתיות ושיפור באסטרטגית ההבעה העצמית אצל תלמידים".
"יש משהו ייחודי בלימודי מוזיקה", הוא מוסיף, "מהפכה גדולה מתחוללת בעשור האחרון, שמנגישה מוזיקה באופן טכנולוגי והופכת אותה למוצר צריכה, שצריך להיות נגיש לכל אחד. בכלל, במצב היום, כשרק תשלומי הורים מממנים לימודי מוזיקה, יש חוסר צדק חברתי, כי הרי בפריפריה, במקומות מעוטי היכולת, לא יקבלו תלמידים חינוך מוזיקלי וזה חבל".
"עשיה חוויתית, כיפית, של תנועה והאזנה"
ד"ר דן שגיב הוא ד"ר בתחום הסוציולוגיה של החינוך והחינוך המוזיקלי. הוא מרצה ומלמד ומאחוריו שנות עשיה רבות בשדה הלימוד המוזיקלי: גני ילדים, בתי ספר יסודיים, ריכוז מגמה, לימודים בתיכון, ניהול קונסרבטוריון, הכשרת מורים למוזיקה, הכשרה לגננות ועוד. בנוסף ד"ר שגיב נוטל חלק בוועדה מקצועית המייעצת למפמ"ר (מפקח מרכז), של תחום המוזיקה במשרד החינוך ובוועדה בתחום מגמות המוזיקה ובחינות הבגרות.
בשיחה עימו אומר, כי הכוח וההשפעה של המוזיקה הוא דווקא לא במקומות שבהם ניתן לראות את השינוי במיידי. "ילד עובר חווית הנאה מהאזנה ולימוד של מוזיקה שמשפרת יכולות רגשיים ולאו דווקא את ההישגיות, אליה יגיע הילד. זהו אחד התחומים היחידים שאין בהם רמות הצלחה מול מבחנים וציונים. זו עשיה חווייתית, כיפית הכוללת תנועה ושמיעה שמשפיעה על היכולת הרגשית, החברתית וגם הלימודית".
"המוזיקה הוצאה מתכנית הליבה והתחום מופרט לחלוטין", אומר ד"ר שגיב. "בגנים, מורי המוזיקה הם פרטיים בלבד. יחד עם זאת, יש להוראת המוזיקה ביקוש. הבעיה העיקרית היא, שאין מספיק מורים".
- למה אין מורים?
"עליית שנות ה-90, שהביאה איתה כוח אדם מוזיקלי מוכשר והשתלבה במערכת, פורשת בשנים האחרונות. המורים יוצאים לגמלאות ואין מספיק הכשרה ומורים שיתפסו את מקומם. בחלק מבתי הספר, כתוצאה מכך, אין מוזיקה בבתי הספר. יש הוראת נגינה אבל זה לא לימודי מוזיקה הכולל האזנה, תנועה, שירה וכו'".
- למה אין בעצם מורים צעירים?
"לא כל המורים הם אותו הדבר. יש הבדל בין מוזיקאים, שמלמדים נגינה ובין המורים המוסמכים. תכנית ההכשרה שלהם כוללת הוראה כחלק מהמוזיקה להבדיל ממוזיקאים, שמלמדים נגינה אבל אינם מורים".
- מה היית רוצה לראות בעתידה של מערכת הוראת המוזיקה?
"אי אפשר לנתק את לימודי המוזיקה ממערכת החינוך. חייבים ללמוד מוזיקה כחלק ממערך החינוך כי אין שום תחום שמשתווה לחוויות ולהתפתחות ההכרחית שמביאה המוזיקה לחיי הילד. לא לחינם קוראים למוזיקה 'אם האמנויות' ", הוא מסכם.
איך זה נראה בעיניים של מורה מוזיקה לעתיד?
תמר אנטלר היא סטודנטית שנה ג' בתכנית לחינוך מוזיקלי בלוינסקי. תמר ניגנה בפסנתר מגיל 6 והיא מספרת שלמדה בתיכון במגמת מוזיקה. "מוזיקה היתה תמיד חלק מהחיים שלי. אני משתתפת בפרויקט אלקטרוני של מוזיקה מרובת השפעה שיוצאת לרדיו ואני מלמדת באופן פרטי קלידים". כיום במסגרת לימודיה מתנסה בהוראה לגילאי גן, בית ספר יסודי ותיכון. "התחלנו במסגרת הלימודים בהתנסות במסגרות לימודיות רבות כבר מהשנה הראשונה".
- למה הלכת ללמוד הוראת מוזיקה?
"בגיל 15 הייתי במחנה שליחים בארה"ב, ביוסמיטי פארק. התנסיתי שם לראשונה בהדרכה דרך מוזיקה. היה משהו מחבר ושל "ביחד" בשירה עם ילדים. שם הייתה הפעם הראשונה שנבט בי הקסם", היא משתפת. אחרי הצבא הוציאה אלבום שלי והתנסתה במקביל בהדרכה במועדוניות ביפו. "הרגשתי שאני רוצה חיבור לבני נוער וילדים דרך מוזיקה. אני מאמינה בהגעה למקומות רגשיים וקוגניטיביים דרך מוזיקה. זו תחושת סיפוק להגיע למקומות כאלה עם ילדים".
לדבריהי יש בלימודים שיח של רב תרבותיות ועידוד לחשיבה יצירתית עם מוזיקה מכל מיני מקומות בעולם, מכל מיני זרמים וז'אנרים.
- איך את רואה את העתיד כמורה למוזיקה?
"אני מאמינה, שמורים למוזיקה צריכים להחזיק כמה אפיקי עבודה ועשייה בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי כדי לגוון את העשייה המוזיקלית. כמורים לאמנות חשוב לא לשקוע בשגרה ומערכת החינוך לא פשוטה בכל מקרה.
מה שברור שחייבים לתת דגש על המקום של תרבות בחיי האדם בכלל והילד בפרט".
בשיתוף מכללת לוינסקי
לפנייה לכתב/ת 
