בור ביטחון
טנקים, ספינות מלחמה, מטוסי קרב, מסוקי תקיפה ועשרות אלפי חיילים ושוטרים: מאז 2013 הוציאה מצרים מיליארדי דולרים על המלחמה בטרור האיסלאמיסטי, אבל עדיין לא מצליחה לעצור את הפיגועים הקטלניים במסגדים, בכנסיות וברחובות הערים ולהכניע מחבלים שמצוידים בנשק קל ובמטעני נפץ
מניין ההרוגים היה גבוה בהרבה מתקיפות טרור קודמות, אבל התגובה של ממשלת מצרים הייתה דומה: שלושה ימי אבל, מסרים מרגיעים בתקשורת שהעניינים נמצאים תחת שליטה ונשיא שמבטיח נקמה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
שרדו את הטבח הרצחני במסגד: "איפה היה הצבא?"
305 בני אדם נהרגו ב-24 בנובמבר בפיגוע במסגד בסיני ודפוס הפעולה הזהה לזה של פיגועי עבר מעלה שאלה - האם בכלל נותרו למצרים אפשרויות פעולה במלחמתם בטרוריסטים האיסלאמיסטים?
במשך שלוש שנות מלחמתו בטרור האיסלאמיסטי - בין היתר שלוחת "המדינה האיסלאמית" (דאעש) בסיני - שלח הצבא המצרי למערכה טנקים, משוריינים, מטוסי קרב, ספינות מלחמה ומסוקי קרב וגם עשרות אלפי אנשי כוחות ביטחון.
חצי האי סיני נמצא כבר כמה שנים תחת ההגדרה של מצב חירום והמדינה כולה נמצאת במצב חירום מאז חודש אפריל 2017. כוחות הביטחון המצריים פינו בכוח אזורי מגורים הסמוכים לגבול עם עזה והרסו בתי תושבים וחוות חקלאיות. הם גם פוצצו מנהרות שלטענתם שימשו את הג'יהאדיסטים להבריח כלי נשק ולוחמים מעזה השכנה שנשלטת על ידי תנועת חמאס הפלסטינית. אלא שכל הצעדים הללו הביאו מעט מאוד תוצאות ממשיות.
כוח האש הגדול והכמות הגדולה של אנשי כוחות ביטחון מצריים בסיני הביאו לכך שאנשי הטרור האיסלאמיסטים לא שולטים על שטחים, אולם הם לא הצליחו למנוע מהג'יהאדיסטים לבצע התנקשויות ופיגועי טרור קטלניים נגד כוחות צבא ומשטרה ואף לבצע מעשי שוד לאור יום בעיר הגדולה ביותר בחצי האי.
במצרים לא מתנהל דיון ציבורי איך לנהל את המלחמה בטרור
במדינה הערבית הגדולה בעולם לא ממש מתנהל ויכוח ציבורי בשאלה איך לנהל את המלחמה בטרור האיסלאמיסטי בצפון סיני. אזור זה אסור לכניסה לעיתונאים ולפעילי זכויות אדם וכך קשה לדעת מה בדיוק מתרחש שם. בכלי התקשורת הממסדיים במצרים ובאלה שתומכים בממשלה, שיחות על המצב בסיני מתמקדות בעיקר בהבעת תמיכה גדולה בצבא ובמשטרה עם פרשנים ומגישים שמדברים על הלוחמים ה"קדושים" וקוראים לציבור להתאחד סביב הנשיא א-סיסי.
המצב הכי קרוב שבו הגיעו הרשויות במצרים להודאה בחוסר האונים שלהם היה בחודש שעבר כשא-סיסי הדיח את הרמטכ"ל המצרי ובכירים במשטרה לאחר שמבצע מתוכנן נגד ג'יהאדיסטים במדבר המערבי השתבש ונגמר בכי רע. במבצע נהרגו יותר מעשרה שוטרים מהיחידה ללוחמה בטרור ונחשף התיאום הלקוי בין כוחות הביטחון לבין זרועות המודיעין המצריים.
המבצע הכושל חשף גם את הבעיה שעמה מתמודדת מצרים לאורך הגבול המדברי הארוך שלה עם לוב - מדינה ששרויה במצב של כאוס שלטוני וביטחוני: הברחות נשק ולוחמים לשטחה. אז אם חזית אחת בסיני לא הספיקה למצרים של א-סיסי, הרי שלמעשה הוא מתמודד עם חזית שנייה בגבול המערבי כשחלק מהנשק והלוחמים שנכנסים לשטח המדינה עוברים לאנשי הטרור בסיני.
הג'יהאדיסטים בסיני מכירים את השטח טוב יותר מכל איש ביטחון
התגובה של מצרים לטרור האיסלאמיסטי מזכירה את המלחמות הקונבנציונליות שניהלה במהלך השנים נגד צבאות אויב. בשנים האחרונות הושקעו יותר מ-15 מיליארד דולר בהסכמים צבאיים שכללו רכישת שתי נושאות מסוקים, צוללות, מסוקי תקיפה ומסוקי קרב. אבל המבקרים טוענים שנדרשת אסטרטגיה מיוחדת למלחמה בטרור במקום הסתמכות על הצבת כוחות ביטחון במספרים גדולים. בין הכוחות שנשלחים למערכה יש שוטרים וחיילים שמאומנים ללוחמה בטרור, אבל רוב החיילים והשוטרים סובלים מהכשרה לקויה בתחום והמיומנות העיקרית שלהם היא לאייש מחסומים.
מטוסי קרב ומסוקי תקיפה מוגבלים באזורים הרריים שאותם מכירים הג'יהאדיסטים יותר טוב מכל איש צבא ומשטרה. כמו כן, כוחות שנעים בטנקים ובכלי רכב כבדים אחרים לרוב מותקפים על ידי חמושים שמשתמשים בנשק קל, מכונות ירי, מטעני דרך ומחבלים מתאבדים.
אנשי השבטים טוענים לאפליה ולא מסייעים לשלטונות
פעילי זכויות אדם בסיני טוענים שגברים באזור נעצרים לפעמים על ידי כוחות הביטחון המצריים כשאדם אחר במשפחתם נחשד בקשר לטרור. לדבריהם, חיילים ושוטרים במחסומים נודעו לשמצה ביחס הגרוע שלהם למקומיים. כבישים נסגרים ולעתים קרובות נרשמים שיבושים בשירותי הטלפון. בתים נהרסו כדי לפנות מקום לכוחות הביטחון ותושבים פונו בכוח מהאזור. אפילו התושבים שמתנגדים לפעילי הטרור לא להוטים לסייע לכוחות הביטחון המצריים.
באותה עת, פעילי הטרור מטילים אימה על תושבים ומזהירים אותם שלא לשתף פעולה עם כוחות הביטחון, חוטפים אנשים שנחשדים בשיתוף פעולה, רוצחים אותם ומשליכים את הגופות ערופות הראשים ברחובות אל-עריש, רפיח וערים אחרות בצפון סיני למען יראו וייראו. כך נוצר מצב שהתושבים המקומיים מספקים לסוכנויות המודיעין המצריות מעט מאוד מודיעין שניתן להסתמך עליו.
הצעירים המצרים נדחפים לזרועות האיסלאם הקיצוני
מבקרי המשטר בקהיר טוענים גם שהקמפיין הגדול של הממשלה נגד האיסלאמיסטים הקיצוניים ברחבי מצרים רק דחף צעירים רבים לזרועות ארגונים כמו שלוחת דאעש בסיני. קמפיין זה, שמכוון בעיקר נגד "האחים המוסלמים", החל ב-2013 לאחר שצבא מצרים בהנהגת א-סיסי, אז שר ההגנה, הדיח את מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים", מהשלטון ואסר את בכירי הארגון ורבים ופעיליו. במשך ארבע השנים האחרונות פנו צעירים מצרים רבים לזרועות האיסלאם הקיצוני, חלקם עברו הקצנה דתית בבתי הסוהר, והחלו לתמוך בדאעש. ממשלת מצרים טוענת ש"האחים המוסלמים" הוא ארגון טרור שמתחילת פעילותו מחובר לגורמים חמושים.
"היה דיבור ש'האחים המוסלמים' רוצים לעשות איסלאמיזציה אפילו לפסלים ולעתיקות מתקופת הפרעונים במוזיאון הלאומי בקהיר", אמר ל-ynet עמר זכרייא במהלך סיור במוזיאון המרשים שנמצא ליד כיכר א-תחרירף ושאמור באמצע 2018 להעביר את משכנו ליד הפירמידות. זכרייא אמר שהוא דווקא תמך במורסי עד שהבין שאיש "האחים המוסלמים רוצה לעשות איסלאמיזציה בכל תחומי החיים".
מצרים מגדירה את עצמה כמדינה מוסלמית, אך היא איננה מדינה הלכה כמו סעודיה שבה חוקי המדינה מתבססים על חוקי השריעה. כשמורסי ו"האחים המוסלמים" עלו לשלטון במצרים ביוני 2012 החל הנשיא האיסלאמיסטי לכרסם בהדרגה בסמכויות של גופי השלטון השונים, בראשם בית המשפט העליון, ונטל לעצמו סמכויות יתר. מורסי ואנשיו גם ניסחו חוקה שנתפשה על ידי מבקריהם כבעלת גוון איסלאמיסטי. מהלכים אלה עוררו תסיסה בציבור המצרי, בייחוד בקרב הליברלים, ובסופו של דבר יצאו המוני מצרים לרחובות למחות נגד משטר מורסי, והצבא התערב, הפיל את איש "האחים המוסלמים" מהשלטון והכניס אותו לכלא.
אויבי המשטר: דאעש ו"האחים המוסלמים"
אף שמשטרו של א-סיסי יצא למלחמה באיסלאמיסטים הקיצונים אי אפשר לכנות אותו משטר חילוני משום שלאיסלאם יש מקום מרכזי עבור רוב תושבי מצרים שמקיימים חלק או את כל חמש מצוות האיסלאם. אגב, אשתו של הנשיא המצרי, אינתסאר, עוטה את החיג'אב המסורתי.
ההתפשטות של דאעש במזרח התיכון הביאה להתפקחות במדינות רבות בדבר הצורך לדחוק את האיסלאם הקיצוני ומפיציו. מצרים עומדת בחוד החנית של אותן מדינות, בעיקר לנוכח העובדה שהיא סובלת מפיגועי טרור של ארגון "המדינה האיסלאמית", וגם כריאקציה לתקופת "האחים המוסלמים" בשלטון.
דאעש רואה בקופטים הגרועים שבכופרים
"הפיגוע בכנסייה כוון נגד כל מצרים ולא רק נגד הקופטים", היה דף המסרים של שלטון א-סיסי לאחר הפיגוע המזעזע בקתדרלת סנט מרק בקהיר בערב חג המולד. עשרות בני אדם נהרגו באותו פיגוע. דאעש רואה בקופטים את הגרועים שבכופרים ומנסה לתקוע טריז ביחסים הרגישים ממילא בין הקופטים לבין הרוב המוסלמי במדינה. השלטון המצרי מודע לבעיה ומציב בעדיפות עליונה את כל נושא האבטחה של המקומות הקדושים לקופטים כדי לאפשר להם חופש פולחן מוחלט וביטחון. סיור בעיר העתיקה של קהיר ובכנסייה התלויה ממחיש זאת היטב.
"כיום, היחסים בין הקופטים לבין המוסלמים טובים, אבל יש מתיחויות בחלק מהאזורים - בעיקר בדרום", סיפר ל-ynet המדריך הקופטי אמין בביקור בכנסייה התלויה בקהיר. "יש שם מוסלמים קיצונים ובורים שרואים בקופטים כופרים, ויש מריבות על בנייה של כנסיות". מפעם לפעם מדווח בתקשורת המצרית על תקריות אלימות בין קופטים לבין מוסלמים, בין היתר בגלל נישואים מעורבים בין בני הדתות. השלטון המצרי, על כל פנים, מנסה בשיתוף פעולה עם הכנסייה הקופטית להפיג את המתיחות, בייחוד באזור העיר מיניה בדרום המדינה, ומגנה בחריפות כל מעשה התנכלות לקופטים. רק באחרונה נרצח בקהיר אדם קופטי עם סכין קצבים. הרוצח נעצר ונסיבות המקרה עדיין נחקרות.
להבדיל מעידן הנשיא חוסני מובארק ועידן מורסי, ניתן לומר די בביטחון שהיחסים בין הכנסייה הקופטית לבין הממסד המצרי נמצאים באחת התקופות הטובות שלהם. "הקשר בין הכנסייה עצמה לבין נשיאות מצרים מעולה", סיפר מדריך מדריך אמין. "א-סיסי הוא הנשיא הטוב ביותר לקופטים. הוא הראשון שבא לקתדרלה במהלך מיסת חג המולד". בתוך הכנסייה הקופטית ניתן לראות על הקיר תמונות של נשיאי ושליטי מצרים לדורותיהם עם ראשי הכנסייה הקופטית. א-סיסי מופיע בתמונות, אך מי שנעדר מהן ולא במפתיע הוא הנשיא המודח מורסי.
בית הכנסת בקהיר תחת אבטחה כבדה
לא הרחק מהכנסייה התלויה בקהיר נמצא בית הכנסת "אבן עזרא" שכיום אינו פעיל ומשמש כמוזיאון. בית הכנסת נמצא באחריות משרד העתיקות המצרי, זוכה לאבטחה כבדה ומתוחזק בצורה טובה על ידי הרשויות המצריות. בעת שיפוצו בסוף המאה ה-19 של בית הכנסת העתיק התגלתה בו גניזת קהיר - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, ששפך אור על חיי הקהילה היהודית מאות שנים קודם לכן.
איש מנגנוני הביטחון שעומד בכניסה לבית הכנסת מברך את הנכנסים אליו בברכת "שבת שלום" - גם בימי חול. ובאופן די מפתיע, לפחות את הישראלים שמבקרים במקום, יש לא מעט צעירים מוסלמים שמגיעים לבית הכנסת ללמוד על ההיסטוריה שלו.
הקהילה היהודית במצרים, שהייתה אחת מהקהילות הבולטות והמובילות במדינות ערב, כמעט לא קיימת כיום. בית הכנסת היחיד בקהיר שעדיין פעיל הוא בית הכנסת "שער שמיים" ברחוב עדלי. המקום נפתח לתפילות לציבור בימי כיפור וראש השנה, אבל לא פשוט למצוא מניין לתפילות. אם מדברים היום על קהילה יהודית במצרים מתכוונים בעיקר לזאת שנמצאת בבירה קהיר ובאלכסנדריה. על פי הערכות, הקהילה באלכסנדריה מונה 18 יהודים בלבד ובקהיר המספר נמוך עוד יותר ועומד על שש נשים, כולל ראש הקהילה מאגדה הארון בת ה-65, עורכת דין שמצהירה על עצמה שהיא קודם כול מצרית ונחשבת לעוינת את ישראל. לשם השוואה, עד אמצע שנות ה-20 מנתה הקהילה היהודית במצרים בין 80 ל-120 אלף בני אדם.
סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה במרס 2017 שברחבי מצרים נותרו 12 בתי כנסת שזקוקים בדחיפות לשיפוץ. משרד העתיקות המצרי כבר פועל בנושא, והודיע בחודש אוגוסט על תחילת השיפוץ של בית הכנסת העתיקה באלכסנדריה בעלות של 100 מיליון לירות מצריות (כ-5.67 מיליון דולר). בכיר במשרד העתיקות, מוחמד עבד אל-עזיז, מסר כי פרויקט השיקום של בית הכנסת יימשך שמונה חודשים. "לא נהסס לשפץ את העתיקות היהודיות מתוקף היותן עתיקות מצריות שחייבים לשמור עליהן בהתאם לחוק השמירה על העתיקות", אמר אל-עזיז. "עתיקות אלה הן חלק מהמורשת המצרית".
בשעה שהנוצרים הקופטים והיהודים נהנים מיחסים טובים עם השלטונות בקהיר, מי שעדיין לא רווה נחת בארץ הנילוס ובכלל במדינות ערביות רבות באזור, הם המצרים האתאיסטים, שמצהירים על עצמם כחסרי דת. אחד מהם הוא אלבר סאבר, פעיל פוליטי ממשפחה קופטית. בריאיון שהעניק ל-ynet לפני שלוש שנים סיפר סאבר על התהליך הפנימי שעבר בלימודיו שהוביל אותו למרוד בדתו - החלטה שהובילה לכליאתו ולאחר מכן לגירושו ממצרים. כיום הוא חי בשווייץ עם אשתו וילדיו. גם הצעיר המצרי שריף ג'אבר, שפרסם סרטון תמיכה ויראלי בישראל, סבל מנחת זרועם של השלטונות במצרים בין היתר משום שהכריז על עצמו כאתאיסט וכמי שזנח את האיסלאם. בשיחה עם ynet סיפר ג'אבר שבמהלך הרצאה באוניברסיטה הוא הביע התעניינות גדולה בנושא של הקהילה הלהט"בית ואף התווכח עם המרצה שלו. כמה חודשים לאחר מכן הוא נעצר בגין "הפצת האתאיזם ברשתות החברתיות".
לפנייה לכתב/ת 
