"הבעיה של ההייטק הישראלי היא מחסור בטאלנטים"
קרן ההון סיכון NFX הכריזה על גיוס קרן חדשה של 150 מיליון דולר. כעת שואפים השותפים בקרן, אנג'לים ותיקים, לשנות את עולם ההשקעות בהייטק מהיסוד. גיגי לוי: "אנחנו לא מתכוונים לקחת משכורת. כל דמי הניהול שנמשוך יופנו להשקעה בקרן"
"שינינו הכל למעט הדרך שבה גייסנו כסף ממשקיעים מוסדיים", אמר ל"כלכליסט" גיגי לוי, אחד משותפי קרן ההון סיכון NFX, שהכריזה אתמול על גיוס קרן חדשה של 150 מיליון דולר.
הקרן של גיגי לוי ושותפיו ג'יימס קורייר ופיט פלינט ‑ כולם אנג'לים ותיקים ומוכרים ‑ שואפת לשנות את עולם ההשקעות בהייטק מהיסוד; מהדרך בה קרנות בוחרות יזמים ומשקיעות בהם ועד להמשך הדרך של הקרן עם היזמים.
"כבר כשהייתי חלק מבאטרי ונצ'רס בשנות ה־90 הבנתי שמודל ההשקעות כיום שבור וחייבים לשנות אותו", אמר ל"כלכליסט" ג'יימס קורייר, שהקים בעברו ארבע חברות סטארט־אפ שנמכרו במאות מיליוני דולרים.
אחת מהטענות הקשות שנשמעות כיום כלפי משקיעי הון הסיכון היא שכל הרווחים שלהם לא נובעים מההצלחות באקזיטים אלא בעיקר ממשיכה של 2.5% דמי ניהול מידי שנה. מדובר במיליוני דולרים המשמשים לדעת רבים בעיקר לשכר גבוה במיוחד ולא לטיפוח הקשר מול היזמים. שותפי NFX החליטו על דרך שונה לחלוטין.
- כיצד תשנו את המודל בפועל?
לוי: "אנחנו לא מתכוונים לקחת משכורת. כל דמי הניהול שנמשוך יופנו להשקעה בקרן ובפיתוח שלה. אנחנו באותו מצב של המשקיעים שלנו ושל היזמים. כאשר הם ירוויחו אנחנו נרוויח. לשמחתנו אף אחד מאיתנו לא צריך את השכר בקרן כדי לחיות. אבל פרט לכך, אנחנו מאמינים שאת דמי הניהול צריך לשים במקום החשוב ביותר והוא העבודה שלנו עם היזמים".
פלינט: "כאשר יזם מצליח, גם אנחנו נצליח. נמקסם את ההצלחה במקום את הכסף. דמי הניהול ישמשו רק למקסם את ההצלחה של היזמים שלנו ולא לשכר שלנו. כך נמקסם הצלחה במקום כסף".
מאמינים בטיפוח קשרים
בליבה של הקרן החדשה יושבת מערכת תוכנה שנבנתה על ידי צוות של 12 עובדים ‑ רובם מהנדסי תוכנה בעמק הסיליקון שבנו תוכנות המחברות בין אנשי NFX למשקיעים יזמים. התוכנה היא מעין לינקדאין לחברות הייטק, שתחבר בין יזמים למשקיעי הקרן, אבל תאפשר ליזמים גם חיבור למשקיעים אחרים.
- מדוע השקעתם בפיתוח רשת חברתית?
פלינט: "כאשר יזם רוצה להגיע כיום למשקיע בישראל, הוא צריך לחפש קשרים וחיבורים אל המשקיעים. בנינו מערכת תוכנה המאפשרת לכל יזם להתחבר אליה לראות את מי הוא מכיר מתוך המערכת ועם מי הוא יכול להתחבר ובאמצעות חיבור זה ליצור איתנו קשר והמלצה חמה".
השותפים מסכימים איתו, ומוסיפים כי "כמייסדים שהתחילו עשר חברות עם אקזיטים של מעל ל־10 מיליארד דולר, אנחנו יודעים ממקור ראשון מהי העוצמה של רשתות ותוכנות ביצירת ערך. בעוד שאנחנו מאמינים כי הון סיכון יישאר עסק של אנשים, אנחנו גם בטוחים שתוכנה תשנה באופן קיצוני את האופן שבו החדשנות ממומנת בעשר השנים הקרובות. אנחנו בונים פלטפורמת הון סיכון מבוססת תוכנה, אשר מסייעת למייסדים. התוכנה שלנו מיועדת לשיפור רבים מהתהליכים בתוך הון סיכון ‑ החל מזיהוי חברות מובילות, גיוס, בדיקת נאותות וגיוס כח אדם".
פלינט: "גייסתי הרבה כסף מקרנות מובילות וראיתי שעיקר התמיכה מגיעה מאנשי הקרן, אבל אף פעם לא נוצר חיבור בין היזמים השונים. בשביל יזמים, פעמים רבות עצה מיזם שזה עתה התמודד עם בעיה היא יקרת ערך. כמו שהאינטרנט שינה את הכלכלה שלנו כיום, רשתות שינו את הדרך שבה יזמות פועלת. ההשפעה של רשתות שונות היא הגורם לגידול האקספוננציאלי של חברות החל ממיקרוסופט שקמה ב־1976 ודרך חברות דוגמת פייסבוק, סיילספורס, גוגל וסלאק".
- בתוך רשת הקשרים הזאת, מה מושך חברות דווקא ל־NFX?
לוי: "לחברות ישראליות כדאי מאוד להתחבר אלינו ולקבל את החיבור לעמק הסיליקון. אין אפשרות לדמיין עד כמה חשוב החיבור לחברה שרוצה להצליח. בעבר ישבו בישראל הקרנות המובילות בעמק הסיליקון: סקויה, בנצ'מרק, גריילוק ואחרות. כיום אף אחת מהן לא מחזיקה משרד בישראל ואנחנו כמעט הגשר היחידי לשם לחברות צעירות. אנחנו רוצים לקחת לעמק הסיליקון את החברות הישראליות הטובות ביותר".
- תעשיית ההשקעות העולמית בהייטק משגשגת בשנים האחרונות. הריבית האפסית בעולם והחדשנות הטכנולוגית הביאו לכך שהרבה כסף זורם לתחום. האם עוד קרנות חדשות הן הדבר שהשוק צריך כרגע?
קורייר: "יש לי שתי מחשבות בנוגע לשאלה שלך. הראשונה: יש כסף ויש כסף חכם; יש מעט מאוד כסף חכם ואנחנו לא כסף שהוא למטרות כסף. כיום לגייס כסף זה הדבר הכי קל. מה שחשוב הוא מה עושים איתו".
לוי: "השאלה היא האם הכסף מקבל החזרים טובים. כלומר, האם הקרנות היום מראות תשואות טובות, והתשובה היא שממש לא. אני רואה הרבה חברות שמקבלות כסף למרות שלא היו צריכות. אנחנו רוצים להשקיע בצורה שיוצרת ערך ולא רק כסף. למעלה מ־60% מהקרנות היום לא יוצרות החזרים למשקיעים שלהם. אנחנו מאמינים שאת הכסף של המשקיעים שלנו אנחנו צריכים להשקיע ביזמים ולהרוויח ביחד איתם".
"כל חברה היא בייבי"
זו היתה שנה מוצלחת במיוחד ללוי. הוא רשם שני אקזיטים מרשימים: הראשון, מכירת חברת הגיימינג הישראלית פלאריום בכחצי מיליארד שקל, בה היה המשקיע הראשון והמרכזי בחברה. השני, מכירת חלק מפעילות חברת הולה ב־200 מיליון דולר, בה היה לוי בין המשקיעים הראשונים.
"היתה לי שנה מדהימה כי אוסף של חברות שתמכתי בהן הצליחו. זו תחושה מדהימה שאנשים שתמכתי בהם וחלקם כולל עופר וילנסקי היזם הוותיק בחרו בי, למרות שיכלו ללכת עם כל למשקיע שהיו רוצים", אמר לוי. "זה נותן תחושה טובה שאנשים מדהימים באמת מצליחים. ברוב החברות אני שמח להגיד שהייתי משמעותי בלעזור ללמוד איך לחשוב על בעיות ולהתגבר עליהן ואיך לבנות חברה ולבנות לה הגנות מול מתחרות וזה כייף לראות שהן מצליחות", אומר לוי ומוסיף "זה גם קצת מריר כי כל חברה היא בייבי וחבל לי שהן נמכרות. באמת שזו היתה שנה עם הרבה מזל".
- מה הבעיות המרכזיות של ההייטק הישראלי כיום?
לוי: "הבעיה הכי גדולה של ההייטק הישראלי היא כמות הטאלנטים. ככל שיש יותר מרכזי פיתוח זרים, הדבר מחמיר. גיוון של כח האדם זה לא רק לעשות טוב וצודק, אלא הכי טוב לתעשייה בישראל. אם לא נשלב את כל האוכלוסיות בתעשייה אנחנו נהרס. זה אינטרס לאומי ‑ הרבה מעבר לצדק ‑ זה אינטרס כלכלי בסיסי של המדינה. השקעה בחברת סטארט אפ חרדית, שאינה חלק מהחבורה המצומצמת של ההייטק היא הרבה יותר קשה. צריך להשקיע שם מאמץ ורצון טוב. אני מאמין שצריך פתרון לטווח הקצר, פתרון לטווח הארוך ותמריצים לעידוד התעשיה. בטווח הקצר צריך לשלב בתעשייה אוכלוסיות שונות ‑ ערבים, חרדים ונשים".