הטכנולוגיה שמבטיחה: שינויים בהרגלי הצפייה
חברת HEED של היזם הישראלי מתי כוכבי וסוכן העל ארי עמנואל רוצה לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו מורגלים לצפות באירועי ספורט, תרבות ואפילו פוליטיקה, באמצעות יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית. אתמול, מעל במת AWS בלאס וגאס, היא גם הוכיחה שהיא יכולה
קרב ראווה של שני מתאגרפי UFC שנערך בכנס טכנולוגי הוא לא מחזה שגרתי, אבל זה בדיוק מה שהתרחש מעל במת כנס re:Invent של AWS - חטיבת מחשוב הענן של אמזון. ההמחזה המפתיעה נועדה להדגים לקהל של 43 אלף יזמים, אנשי פיתוח ועיתונאים את הטכנולוגיה של חברת HEED, שמבקשת לחולל מהפכה באופן שבו אנשים צופים באירועים - אירועי ספורט, הופעות ואירועי תרבות ואפילו אירועים פוליטיים. הפעם היה זה אירוע ספורטיבי, קרב אגרוף מתוסרט, שהציע לקהל הצופים הרבה יותר מחוויית צפייה פאסיבית.
הפרזנטציה של מתי כוכבי, היזם הישראלי ש-HEED היא תולדה של שיתוף פעולה עסקי בינו ובין סוכן העל ארי עמנואל, נשאה הבטחה: לטענתו, צפייה באירוע יכולה וצריכה להיות הרבה יותר מבהייה פאסיבית במסך. כדי לחבר אנשים מחדש - יש להעניק להם חווייה שלמה ומקיפה, ואת זה בהחלט אפשר לעשות באמצעים טכנולוגיים שמשלבים יכולות מורכבות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה.
במהלך כמעט שתי דקות של קרב אגרוף חי על הבמה קיבלו הצופים שורה של נתונים, סטטיסטיקות ופרשנויות, או בעצם, כמו שכוכבי עצמו מגדיר - נרטיבים. הטכנולוגיה של HEED משתמשת בחיישנים מסוגים שונים, מצלמות, חיישני תנועה וחיישנים פיזיולוגיים - שמספקים כמויות של מידע על המתרחש בזירת הקרב, אצל המתאגרפים עצמם ואפילו בקהל. 70 נרטיבים שונים, בעצם זוויות של הסיפור כולו, התקבלו מהקרב הקצרצר הזה, מה שאומר שהפוטנציאל הסיפורי הכולל של אירוע באורך מלא הוא גדול ומקיף פי כמה.
את הפן הטכנולוגי של HEED מביא כוכבי עצמו מתוך חברת העל שבבעלותו AGT International, שהחלה את דרכה בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לניתוח מורכב של מידע, בעיקר בתחומי האבטחה. את פן האירועים וההפקות מביא השותף העסקי ארי עמנואל, וכך החברה החדשה, שהוקמה ב-2015, מבטיחה לייצר חוויית צפייה חדשה - כזו שלומדת גם את כוכבי האירוע, אם הם ספורטאים, אם אומנים ואם פוליטיקאים, אבל גם את הצופים עצמם ואת ההעדפות שלהם, ומספקת להם ראייה מקיפה שמשקפת ככל האפשר את המציאות.
"בתוך שנה וחצי החברה כבר בצמיחה מדהימה ושווה די הרבה כסף", אומר כוכבי בריאיון. "הרעיון פה הוא לא רק לאסוף הרבה מאוד נתונים, אלא גם להצליח להפיק מהם משהו, להבין מה זה אומר. אם ניקח את הדוגמה של קרב האגרוף, לשני המתאגרפים יש חיישן קטן שיושב בתוך הכפפה. החיישן הזה לבד יכול להוציא 12 סיפורים שונים. מה העוצמה של המכה שניתנה? באיזו מהירות? האם היא הייתה אפקטיבית? כל הדברים האלה יכולים ללמד אותי משהו על הקרב שאני צופה בו כרגע".
ולא מדובר רק בחיישנים פיזיולוגיים שמודדים דופק, אלא בחיבור של מגוון טכנולוגיות חישה וביכולת להרכיב מתוך האוסף הזה את הסיפור הקרוב ביותר למציאות. המידע שנאסף, כאמור, מגיע גם ממצלמות שמכוונות לקהל שנמצא בזירת האירוע, למאמנים ולשחקנים עצמם. לטענת כוכבי, המידע הוא פיזיולוגי, רגשי וסביבתי.
איך מודדים רגשות?
"יש לנו במעבדות בגרמניה בערך 100 חוקרים ודוקטורים שעובדים על הדבר הזה", מספר כוכבי. "נניח שאני רוצה למדוד חרדה, אז אני יודע מה מרכיב אותה - דופק מהיר, אולי זיעה, אולי הפנים של המאמן ששם לב שהספורטאי שלו במצוקה. גם מוכרחים להבין שכשאני עצבני וכשאת עצבנית זה בא לידי ביטוי באופן שונה, לכן החיישנים שלנו מבוססי למידת מכונה, והם לומדים את האדם עצמו ואת מה שמאפיין אותו. בשביל קרב האגרוף, למשל, ניתחנו יותר מ-7,000 קרבות".
איסוף המידע הוא רק ההתחלה. לאחר ניתוח שלו והפקת תובנות נרטיביות מתוכו - כולם תהליכים שמתרחשים בזמן אמת - מוכרחים לחשוב גם אופן הצגת הנרטיב. ל-HEED יש מספר פתרונות לתצוגה ויזואלית של מידע, החל משימוש באוואטרים, דרך תצוגה גרפית מתקדמת ועד להתראות שמודיעות לצופים מתי שווה לחזור ולהביט במסך, מתי קורה משהו מעניין באופן כללי, או משהו שיעניין אותם באופן אישי.
"היום אחוזי הצפייה בשידורי ספורט יורדים באופן משמעותי, אנחנו מדברים על ירידה של 30-25 אחוזים בארצות הברית", מסביר כוכבי. "זו בעיה שאנחנו נותנים עליה מענה. אנחנו מפתחים דרכים חדשות ויצירתיות למשוך את הצופים לאירוע. היום אנשים לא יושבים לראות שעה וחצי משחק כדורגל - אלא אם הם אוהדים שרופים, הם עושים דברים אחרים במקביל. אנחנו מציעים מענה שיאפשר למשוך בחזרה את הצופים לאירועים האלה".
אז אתם פונים לכל מיני שחקנים ואומנים ומציעים להם להסתובב עם חיישנים שלכם?
"כן, וזה כבר קורה", מספרת מנכ"לית החברה דנה רבין. "בשנה שעברה התחלנו למשל עם היורוליג, ובהתחלה היה חשש מאוד גדול, הם לא נענו מייד להצעה לשתף את המידע הפיזיולוגי שלהם כי החוזים של ספורטאים בנויים על כמה שהם חזקים. אבל לאט-לאט התחלנו לאסוף עליהם מידע ולהראות להם מה אנחנו עושים עם המידע הזה, את סוגי התוכן השונים ואת רמת המעורבות (Engagement) שאנחנו מצליחים לייצר, והיום כל 250 שחקני היורוליג כבר לגמרי איתנו".
ואין חשש מאובדן פרטיות?
"אנחנו עומדים בכל התקנים הכי מחמירים בכל מה שקשור להגנה על מידע", אומרת רבין, וכוכבי מוסיף שקהל היעד של החברה הוא אנשים שנמצאים באור הזרקורים ולכן אין עם זה בעיה. "אני לא אוסף מידע על אנשים שרוצים להישאר פרטיים, אני עושה את זה בקרב ספורטאים וכוכבים, אנשים שרוצים שיכתבו עליהם ושיסקרו אותם". רבין מחדדת את העניין הדורי - לתפיסתה, "מדובר באנשים צעירים, ספורטאים בני 21 שייכים לדור הזה, שמבין שאותנטיות מייצרת מעורבות. הצופים רואים פתאום פגיעות של הספורטאי ומבינים שגם הוא בן אדם, מעריכים את זה שלמחרת הוא חוזר ונלחם שוב מהתחלה. אנחנו הופכים אותם לגיבורים דיגיטליים, ולזה כולם יכולים להתחבר".
בשנה שעברה שודרה הסדרה התיעודית "דארקנט", שהציגה תופעות שצמחו מתוך הרשת האפלה, פרי יצירתו של כוכבי והניסיון התעסוקתי שלו עם AGT. הסדרה הציגה באופן דיסטופי את ההשלכות ההולכות וגוברות של הנוכחות הטכנולוגית בחיי היום-יום. באחד הפרקים הזכורים יותר של הסדרה מוצגת תופעת הסייבורגים, אנשים שמשתילים לעצמם שבבים מתחת לעור לצרכים טכנולוגיים שונים.
מצד אחד יצרת את הסדרה הקודרת הזו, ומצד שני אתה פה דוחף טכנולוגיה חדישה לקצה. אתה חושב שיש מרחק גדול בין שבב מתחת לעור לבין חיישן בתוך הכפפה?
"אני חושב שהטכנולוגיה משתלטת עלינו ואני מאוד חרד מזה. יצרתי את הסדרה מתוך החרדה הזאת. מצד שני, אני חושב שלשים חיישנים על אנשים מתעשיית הבידור זה דבר אחר לגמרי, לא מדובר באנשים כמוני וכמוך שלא רוצים להיחשף. זו, אגב, הסיבה שיש דברים שלעולם לא נעשה כחברה, הרי את הטכנולוגיה הזאת אני יכול למכור לכל מיני גורמים עבור הרבה מאוד כסף, אבל אני לעולם לא אעשה את זה. לכן זו חברה פרטית, אני מחליט מה לעשות עם הטכנולוגיה ולא אתן אותה למי שמחפש לכוון אותה אל אנשים".
לפנייה לכתב/ת 
