בוסטון טובה - אבל לא כמו המאזן שלה
הסלטיקס מתקשים להיכנס למשחקים, ולכן נקלעים לפיגור וחוזרים בזכות האופי, הכישרון והקבוצתיות. זה יופי כתסריט הוליוודי על האנדרדוג שחוזר לניצחון, אבל קטסטרופה לקבוצה שרוצה לרוץ לאליפות
מה ראיתי במשחקים של בוסטון השנה? בשורה התחתונה. טובים, אך לא כמאזן שלהם. קבוצה צעירה שלא נשברת, זה נדיר. במשחק הפתיחה הם חטפו הלם קרב, פשוטו כמשמעו. לקח להם מחצית אחת להתאושש. הם חזרו ממינוס גדול להוביל על אלופת המזרח, ונכנעו לניסיון העדיף ולעומק של הקאבס. מדובר במשחק הראשון של ג'ייסון טייטום כמקצוען. הוא השתפר ככל שחלפו הדקות, עוד באותו משחק, תחת ההלם ומול לברון. טייטום הפך לשחקן חמישייה, נזרק למים העמוקים וכמעט לא מיצמץ. טייטום כרגע מאפיל על פולץ ובול שנבחרו לפניו. (בן סימונס מוביל במרוץ לרוקי השנה אך נבחר ב-2016).
מודה שהיו לי ספקות באשר להיתכנות שהייוורד, טייטום ובראון יסתדרו בקבוצה אחת. כולם על אותה משבצת, פחות או יותר. בינתיים הם דורסים את הליגה.
במבט לעתיד, הפציעה חיברה את הקבוצה, נתנה דקות לצעירים בראון וטייטום ומאפשרת דקות איכותיות גם לאוג'יליי ותייס - כמעט שוכחים שאת רוב הריצה המשוגעת הם עשו בלי שני הפורוורדים הפותחים שלהם, גם מרקוס מוריס היה בחוץ בתחילת העונה. אמנם החזרה של מוריס עברה כמעט חלק לגמרי. אך כעת נראה כי "כל המוסיף גורע", כלומר לא ברור לי איך משתלב שם הייוורד. זוכרים איך הפייסרס הוסיפו את אוון טרנר באמצע העונה והקבוצה התפרקה כמו מגדל קלפים? הייוורד עדיף על טרנר מכל בחינה שהיא, אבל מציב בעיות. אם הוא ייכנס לחמישייה, מי ייצא ממנה? ואם הוא יישלח לספסל, רק לי זה עושה דז'ה וו לריי אלן שחזר מפציעה וגילה שהיה יותר קל להשאיר את אייברי ברדלי על הספסל מאשר להחזיר אותו לשם?
בוסטון עוד לא מחוברת, כי 4 משחקני החמישייה שהביאה אותם לגמר המזרח וגם כל המחליפים בצבע כבר לא שם. לא יאמן. נשארו רק הורפורד, בראון, רוזיר וסמארט... אה, ובראד סטיבנס (ודני איינג'), המאמן (והמנהל), שירשו אדמה חרוכה מדוק ריברס ותום ת'יבודו, "אהובי" המדור... איינג' וסטיבנס עושים עבודה נפלאה. קראודר, אוליניק וברדלי נחשבו למעוז ההגנה של השנה שעברה, אבל זו הייתה טעות אופטית, כי לאחר שעזבו מתברר שזה היה בכלל התלכיד ההגנתי. כולם שם אתלטים, כולם עוזרים לכולם, ההגנה פשוט זורמת, כאילו מעצמה (ומעל כולם סמארט. הנמוך השומר הטוב בליגה).
בעיות: הסלטיקס מתקשים להיכנס למשחקים, ולכן נקלעים לפיגור וחוזרים בזכות האופי, הכישרון והקבוצתיות. זה יופי כתסריט הוליוודי על האנדרדוג שחוזר לניצחון, אבל קטסטרופה לקבוצה שרוצה לרוץ לאליפות. התסריט חוזר על עצמו: הקבוצה נתקעת, בעיקר בהתקפה, ואז קיירי אירווינג עובר למשחק סוליסטי והשאר עומדים ומסתכלים. לא ברור לי מה גורם למה, קיירי לחברים (להיתקע) או הם לו (לשחק לבד), אך כתוצאה מכך נוצר הרושם שבוסטון נראית יותר טוב עם רוזיר מאשר עם קיירי. רוזיר רכז טהור, קיירי יכול לשחק גם כקלעי. בקאבס לברון ריכז וקיירי יכל להתרכז בתפקידו כקלעי שבעיקר חודר ובלתי ניתן לשמירה בצבע. בוסטון רצה הכי טוב כאשר רוזיר מריץ את קיירי (ואת כל הקבוצה).
מסקנות: קיירי צריך כוכב בעל שיעור קומה לידו, מישהו שיוריד לחץ מכתפיו הצנומות. קיירי אולי מסוגל להוביל קבוצה, אבל לא כמוביל כדור. הוא פשוט לא מוסר מספיק אסיסטים יחסית לכמות הכדורים שעוברים דרכו. הורפורד עוזר כפיבוט מצוין ולדעתי זה יהיה גם התפקיד של הייוורד, אם וכאשר יחזור - פוינט פורוורד, מיני לברון?
הפיתרון של סטיבנס הוא לשחק דקות ארוכות עם רוזיר וקיירי יחד, לגיטימי לעונה הסדירה אבל יהיה בעייתי בפליאוף, בעיקר מול קבוצות כמו הקאבס וג"ס שמפעילות כמעט בכל דקה כמה גארד פורוורדים. רוזיר וקיירי יחד יעשו לבוסטון בעיה בהגנה. מה שיעבוד מול וול וביל לא יעבוד מול ווייד וסמית' או ליבינגסטון ותומפסון. מה שחסר להם כרגע זה בדיוק פוינט פורוורד. בעיה נוספת? תייס וביינס סנטרים. מרקוס מוריס הפאואר פורוורד הטבעי היחיד. ואם הוא ייפצע?
לפנייה לכתב/ת 
