האחראי על התחבורה הציבורית בישראל פורש ומזהיר: "המשבר בפתח"
ראשי ערים מעדיפים קניונים ולא נתיבים לאוטובוסים, חסרים 3,000-2,000 נהגים, מצב התחבורה מחריף את מצוקת הדיור, ולפתרון דרושים 250 מיליארד שקל. מאיר חן עוזב את משרד התחבורה ומתאמץ להישאר אופטימי
מאיר חן, האיש שהקים את הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, סיים השבוע את תפקידו, והכבישים בישראל - העמוסים ביותר במדינות המפותחות. ב-2010 הייתה המהירות הממוצעת של אוטובוסים בגוש דן 17 קמ"ש וב-2017 היא ירדה לפחות מ-15 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש בממוצע במטרופולינים במדינות המפותחות. למרות המצב הבעייתי, טרם מונה לו מחליף. חן מזהיר מפני הקפאה בהתפתחות התחבורה הציבורית אם לא יסדירו את המחסור החמור בנהגים ובתשתיות.
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הוקמה בשל איטיות הנסיעה, היעדר ההשקעה בנתיבי העדפה לתחבורה ציבורית והשימוש הקטן יחסית באוטובוסים. בארבע השנים האחרונות נוספו יותר מ-2,000 אוטובוסים לשירות והגדילו ב-38% את היקף מרחק נסיעת האוטובוסים וב-15% את מספר נסיעות הנוסע - מ-740 מיליון נסיעות ל-850 מיליון החזויות לסוף השנה.
"יש שיפור דרמטי בשנים האחרונות שהביא יותר אנשים לנסוע, אילץ אותנו לרכוש יותר אוטובוסים ולהגדיל את הסובסידיות למפעילי התחבורה הציבורית ב-50%", אומר חן בראיון פרישה בלעדי. "לכן כל עיר חייבת לכלול תשתית לאוטובוסים. היום אנחנו נמצאים במלחמה מול הרשויות כדי להקצות תשתיות, כי ראשי עיר מעדיפים לבנות קניונים ולא חניונים, מסופים ונתיבי תחבורה ציבורית".
המדינה מצפה שראשי עיר יחליטו לוותר על חניות כדי לסלול נתיבים לתחבורה ציבורית? זה כמעט מופרך ביחס למה שרואים היום בסדרי העדיפויות של ראשי ערים.
"נכון. לכן צריכות להתקבל החלטות לאלץ ראשי רשויות להקצות נתיבים, גם אם על חשבון הרכב הפרטי. למשל באשדוד יש ראש עיר שמתייצב עם עמדה ברורה ולא עושה שיקול פוליטי. הפרויקט 'מהיר לעיר' (תוכנית הדגל של משרד התחבורה ונתיבי איילון לסלילת עשרות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ב-17 רשויות בגוש דן, א"ז) אמור לתת מענה דומה, אבל שם המבחן יהיה בביצוע. ואם אין ברירה, צריך בשלב ביניים להפקיע שטחים על השוליים שבהם ייסעו אוטובוסים, כמובן לא על חשבון בטיחות".
יש ראשי עיר שמסרבים לכך?
"בתוכנית יש 17 רשויות שחתמו. מה זה 'חתמו'? לחתום זה בסדר, אני גם יכול לחתום לך".
הם טוענים שב-2021 תושלם רשת הנת"צים.
"בסדר, תתקשר לבשר לי. תחום התשתיות לא אצלי ברשות ככה שאני לא יכול להגיד לך על משהו שאינו בתחום אחריותי, אבל אני יותר מאשמח אם תהיה פה רשת רחבה של נתיבי תחבורה ציבורית עם מסופים וחניונים כי זה ישנה את כל התמונה".
גם אם התכנון מקוטע או לא רציף? יש איזה חצי רחוב בגבעתיים, שליש רחוב בגבעת שמואל וכן הלאה.
"צריכה להיות רשת. הרשת חייבת להיות רציפה אחרת היא לא תהיה יעילה, וזה נחוץ במיוחד באזור המרכז וודאי בתל אביב וירושלים".
לדברי חן, היעדר תשתיות יוביל ערים להקפאה ברמת השירות הניתן להן. לבני ברק, הוא אומר, אי אפשר להכניס עוד אוטובוסים, ובעיות כאלה צפויות גם בבית שמש, פתח תקווה וראש העין.
עד כמה לוקחים בחשבון את שילוב התחבורה הציבורית במוסדות התכנון?
"כשחושבים על התכנון, צריכים לחשוב על תשתיות התחבורה ובדגש על תחבורה ציבורית. אם לא יהיה שילוב בין דיור ותחבורה בצורה הרבה יותר יסודית ומשמעותית, לא נצליח לפתור את בעיית חוסר הדיור. כבר מבינים את זה במוסדות התכנון".
ועדיין יוצרים מפלצות כמו חריש, שהיא עיר יחסית חדשה.
"הם צריכים לראות מה עושים הלאה לעתיד. נבנית שכונה ורק לאחר מכן מוצאים פתרונות וזה לוקח זמן. זה צריך להיות כמו חליפה לדייר - ברגע שאתה מגיע לשכונה יש לך הכול. לא יעלה על הדעת שדיירים ייכנסו לשכונה בלי בית ספר, ולא יכול להיות שייכנסו לשכונה בלי תשתית לתחבורה ציבורית. זה צריך להיות חלק אינהרנטי".
דרושים: 250 מיליארד שקל
לא רק תשתיות האוטובוסים תקועות מאחור. המחסור מורגש גם בתקציבים וביתר שאת בנהגים. "כדי להשלים את כל השירות לפי הנחיות תכנון הקווים שכתבנו אני צריך סדר גודל של שני מיליארד שקל", אומר חן. "אבל גם אם ייתנו לי אותם היום יש לי בעיה אמיתית של נהגים. חסרים כ-3,000-2,000 נהגים. צריך להבין שהמשבר בפתח. הטיפול בו חייב לקרות בשנה הקרובה. משרד התחבורה מנסה לקצר תהליכים, אבל צריכה להיות הירתמות של משרדים נוספים".
חן מציין שכדי להקל את עבודת הנהגים מובילים ברשות הארצית מהלך לכרטוס ללא מגע נהג באלף אוטובוסים. עוד פרויקט דגל של הרשות הוא רפורמת התעריפים בקווים העירוניים, שתוכנית להרחבתם לקווים בין-עירוניים כבר מוכנה, אך האוצר טרם תקצב את עלותה (כ-400 מיליון שקל).
תוכניות נוספות שהוכנו ברשות הן לקווי ההזנק למוקדי התעסוקה, קווי הלילה למוקדי הבילוי ותוכנית של קווי אוטובוס ייעודיים לקמפוסי האוניברסיטאות והמכללות. בשנים האחרונות הוטלו גם יותר קנסות על מפעילות התחבורה הציבורית בגין איחורים: ב-2015 הוטלו קנסות בגובה של 4.5 מיליון שקל וב-2017 - 30 מיליון שקל.
חן טוען שיש גם מהפכה בשדרוג האוטובוסים ושבתוך חמש-שבע שנים הם יונעו בחשמל. הוא מתגאה בהישגי הרשות שבראשה עמד, אבל מודע לדרך הארוכה שעל התחבורה הציבורית בישראל לעבור. "כדי להשלים את כל המהפכה הגדולה, כולל רכבות ואוטובוסים, אנחנו מדברים על השקעה של כ-250 מיליארד שקל בתוכנית ארוכת טווח. אני חושב שהמדינה בדרך לשם. המגמה משתנה, נכון שלא בקצב שהייתי רוצה לראות, אבל אם נתמיד בכל שנה לעמוד ביעדים, אני חושב שזה יביא את עצמו כי אין ברירה אחרת".
מקבלי החלטות נוסעים בתחבורה ציבורית?
"לי יש רב-קו".
כמה זמן אתם משקיעים ב"סיור בשטח" בתחבורה ציבורית?
"אני משתדל לנסוע פעם בשבוע באחד האמצעים - רכבת אוטובוס ומטרונית - וכל פעם מביא הערות וליקויים. יש הרבה חבר'ה אצלנו שמשתמשים בתחבורה ציבורית".
שר התחבורה השתתף איתך בסיור כזה?
"כן, הוא נסע כמה פעמים. אצלו זה סיפור עם המאבטחים, אבל הוא מאוד מחויב לנושא של תחבורה ציבורית והוא לא חוסך בתחום הזה. הטענה שהוא מעדיף את הרכב הפרטי לא נכונה. הוא שם את התחבורה הציבורית על סדר היום, יש דברים שלוקחים זמן כדי להגיע אליהם".
לפנייה לכתב/ת 
