הניסוי שלא הושלם בטיל שמיירט טילים מדויקים מאיראן
ברגע האחרון, כשהטיל שמדמה מתקפה איראנית כבר בשמיים, נעצר הניסוי הגבוה ביותר של מערכת "חץ 3". הטיל המיירט שאמור להתביית על המטרה בעודו בחלל ולפגוע בה ישירות נותר על הקרקע כדי למנוע תקלות בטיחות. בשנה הבאה תגיע המערכת לזירת ניסויים באזור בלתי מיושב באלסקה
הטיל המיירט, שכאמור לא שוגר, מכיל בתוכו דלק מוצק ויכול להמריא במהירות של מאות קמ"ש. הוא היה מוכן לשיגור מבסיס פלמחים אל מחוץ לאטמוספרה, לגובה של מאות ק"מ. המטרה הייתה להגיע לטווח שמדמה יירוט טיל שמגיע ממרחק של יותר מ-2,000 ק"מ.
הטיל שהיה אמור להיבחן אתמול הוא למעשה שדרוג של הגרסה הנוכחית של מערכת "חץ 3" שנמסרה בתחילת השנה לחיל האוויר לאחר שהוכרזה כמבצעית. כדי שלא לסכן את התעופה האזרחית באזור, במערכת הביטחון השתמשו בטיל אנקור בעל חוד דל רסיסים.
כעשר דקות מרגע הזיהוי של טיל האנקור כאיום ממשי ושיגור טיל החץ, אמור להיפרד הטיל המיירט מגופו בעודו בחלל, ולהתביית על מטרתו – כל זה דקות לפני היירוט עצמו. החלק העליון של החץ נותר בחלל ושומר על קשר עין עם המטרה עד לרגע היירוט. במערכת הביטחון הסבירו כי האיראנים וחיזבאללה פועלים להפחתת חומרי הנפץ מהטילים כדי להוסיף רכיבי ניווט וגילוי מתקדמים, ובכך לדייק עוד יותר את הפגיעה במטרה.
תמיכת שיא אמריקנית, "חץ 3" בדרך לאלסקה
הניסוי שנעצר אתמול ברגע האחרון הוא בעצם חלק מתכנית רב-שנתית יחד עם ארצות הברית לפתח מערכות הגנה מטילים עבור ישראל, כאשר בשנה הבאה צפויה להיערך סדרת ניסויים בחץ 3 לראשונה באלסקה, בשטח עצום שאינו מיושב ויאפשר לראשונה לבחון יירוט מלא של טיל אויב שלם.
כיום, בניסויים שמתבצעים בים התיכון ומקורם בישראל, המגע של החלק המיירט הוא כאמור עם רכיב דל רסיסים בטיל האנקור של חיל האוויר. הסיבה לכך היא חשש מחלקים שיתפזרו אל הקרקע ויפגעו בדרך בתעופה האזרחית.
אך באלסקה יתאפשר הניסוי בטיל האנקור המלא, שכמותו ישונעו לשדה הניסויים כמה טילים מישראל. בעבר קיימה מערכת הביטחון ניסויים במערכת החץ בארה"ב, בעיקר בקליפורניה, אך כיום לדברי בכיר במערכת הביטחון "קליפורניה קטנה מלהכיל ניסויים בחץ 3. הניסויים באלסקה יאפשרו לנו לבחון בגובה רב את כל התרחישים המבצעיים המלאים למערכת".
הליווי והעזרה האמריקנית לפיתוח ולייצור מערכות ההגנה האוויריות לישראל מתבטאים מעבר לתוכנית הסיוע הביטחוני הרב-שנתי. למעשה, מאז שנת 2010, ארה"ב השקיעה בפרויקט ההגנה האווירית לישראל כ-5.5 מיליארד דולרים, ממוצע של חצי מיליארד דולר לשנה, סכום עתק שצפוי להימשך גם במקביל לשנות תוכנית הסיוע הביטחוני החדשה, שתחל ב-2019.
חלק מהכספים האמריקניים לפרויקטי ההגנה האווירית יומרו לשקלים כדי לאפשר את פיתוח המערכות בישראל, ומבחינת הייצור, החלוקה תהיה שווה – מחצית מהמערכות והמיירטים ייוצרו בארץ ומחצית ברחבי ארה"ב.
גורם בכיר במשרד הביטחון הבהיר שחרף פרסומים שונים בנושא, מערכת כיפת ברזל, שהוכיחה את עצמה מבחינה מבצעית יותר מכל מערכת הגנה אווירית אחרת עד כה, טרם נמכרה עדיין למדינה זרה ובשלב זה אין שום עסקה על הפרק, למרות ההתעניינות שלה זוכה המערכת בשנים האחרונות.
"ניסוי כיפת ברזל שבוצע השנה בארה"ב היה חלק מתחרות בינלאומית מול מערכות דומות של מדינות אחרות", הבהיר הגורם, "והאמריקנים יחליטו אם לפרסם את התוצאות". בסך הכול, נמסרו עד כה לחיל האוויר יותר מ-10 סוללות של כיפת ברזל והשנה כאמור הושלמה למערכת סדרת הניסויים השישית, במטרה להגדיל את עקבת ההגנה של כל סוללה וליירט בהצלחה מטחים כבדים של עשרות רבות של רקטות מטווחים ומכיוונים שונים.
מחפשים פתרון לפצמ"רים הכבדים
אך למרות ההצלחה הגדולה בפיתוח מערכות ההגנה מרקטות גדולות ומטילים מדויקים שמסוגלים להחריב שכונות שלמות בישראל, נראה שטרם נמצא פתרון טכנולוגי מבצעי לאיום הפצמ"רים הכבדים, שכמותם יש כבר מאות רבות בדרום לבנון ("בורקאן") וברצועת עזה ("ראעד").
מדובר בפצצות מרגמה עתירות חומר נפץ ששוקלות מאות ק"ג ויעילות לטווחים קצרים (4-2 ק"מ) שלעתים חומקים מטווח הכיסוי והיירוט מערכת כיפת ברזל. חמאס למד במהלך צוק איתן כי מרבית ההרוגים הישראלים כתוצאה מירי תלול מסלול היו דווקא באזורים הקרובים יותר כמו עוטף עזה. גם בחיזבאללה הפיקו את הלקחים מהמערכות האחרונות.
הפצמ"רים המשודרגים עלולים לזרוע הרס במקומות שבהם יפגעו, דוגמת מוצבים ויישובי קו העימות , על אף היותם סטטיים ו"טיפשים" מבחינה טכנולוגית.
בכיר במשרד הביטחון נשאל השבוע במהלך תדרוך עם כתבים על הנושא, וסיפר על כמה דרכי התמודדות שנבחנות בימים אלה, בהן גם כיפת ברזל שהצליחה ליירט בעבר פצמ"רים לטווחים קצרים. הבכיר ציין כי גם האפשרות ליירט פצמ"רים באמצעות לייזר נבחנת, אך לא למלחמה הבאה. נכון לעכשיו המערכת הביטחונית נתקלת בקשיים בדרך למציאת פתרון טכנולוגי לפצמ"רים הכבדים לקראת המלחמה בצפון או בדרום.
לפנייה לכתב/ת 
