חוזרים מחו"ל? תוכלו להכניס פחות כסף בלי לדווח
עשיתם קופה בקזינו? תיקון בחוק, שיכנס לתוקף בימים הקרובים, קובע רף נמוך בהרבה מהקיים בכל הקשור לחובת דיווח על כספים במעברי הגבול של ישראל. הסכומים המעודכנים: החל מ-50 אלף שקל בשדה התעופה, ו-12 אלף שקל במעברי הגבול היבשתיים
תיקון לחוק איסור הלבנת הון שהתקבל בשבוע האחרון, משנה את תקרת הדיווח על הכנסה והוצאת כספים מישראל, מסכום של 100 אלף שקל כיום, ל-50 אלף שקל. על פי התיקון, שיכנס לתוקף בימים הקרובים, כל אדם שנכנס או יוצא מישראל ונושא עמו כסף או שווה כסף בסכום של 50 אלף שקל ומעלה, יחויב לדווח על כך.
במעברי הגבול היבשתיים כגון ירדן, מצרים ועזה, תחול חובת דיווח כבר מסכום של 12 אלף שקל.
בנוסף, עולים חדשים שנהנו עד כה מפטור מחובת דיווח בגין כסף ושווה כסף שנשאו עימם עד לסכום של 1.25 מיליון שקל, יחויבו כעת בדיווח מלא כמו כל השאר, ללא סייגים מיוחדים (בכל המקרים מדובר בחובת דיווח הנוגעת לחוק איסור הלבנת הון, ולא לחובת הדיווח הקיימת במכס).
מדובר בשינוי דרמטי, במיוחד בכל הנוגע לעולים חדשים, שרבים מהם נושאים עמם בהגיעם לארץ מזומנים בסכומים גבוהים ונהנו עד כה מפטור רחב בדיווח.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במסים ואיסור הלבנת הון, "מדובר באבסורד שלפיו ביום בהיר אחד נמחק פטור מוחלט מדיווח, שהיה לעולים חדשים. לא ברור איך התיקון הזה עבר בחקיקת בזק. הוא מתנגש ישירות עם הרצון לעודד עלייה, כאשר השיקול הכלכלי אצל העולה היה עד עתה שיקול מהותי".
על מה צריך לדווח?
חוזרים מחו"ל? כך תצלחו את פקידי המכס בשלום
אליצפן רוזנברג
צפרדעים ארסיות, יהלומים, סיגריות וויטמינים - עונת הנסיעות היא גם תקופה אינטנסיבית עבור עובדי המכס בנתב"ג, המנסים למנוע התחמקות מתשלום מסים והברחות. כמה דברים שכדאי לכם לדעת על האסור והמותר לפני שאתם חוזרים
נציין כי הסיבה לשינוי, כפי שנכתב בהסבר להצעת החוק, היא ביקורת שקיבלה ישראל מארגונים בינלאומיים בחו"ל למאבק בהלבנות הון, על הפטור הרחב מדיווח שהיא נותנת לעולים.
התיקון לחוק קובע גם הגדרה נרחבת יותר למונח "כספים" עליהם יש לדווח, כאמור. למעשה, הכוונה היא למגוון של אמצעי תשלום סחירים, כולל כרטיסים משולמים מראש (Pre-paid), המחאות מוסבות, "לוחית או חפץ שמיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי" ועוד. נראה כי כוונת החוק היא גם להרחיב את היריעה, כך שתכלול את מגוון אמצעי התשלום והעברות הכספים המתפתחים כיום.
שינוי משמעותי נוסף נוגע לסעיף הענישה בחוק איסור הלבנת הון, שמאז חקיקתו ספג ביקורת קשה ביותר ומהווה דווקא "הקלה" מסוימת. "התיקון לסעיף הזה שעוסק בענישה, קובע מדרג ענישה חדש על עבירות דיווח. עד עתה המדרג היה אחיד של 10 שנות מאסר, רף דרקוני ומחמיר מאין כמותו", אומר גולדמן ל-ynet. לדבריו, לאחר התיקון, העונש בחלק מהעברות נקבע על 5 שנות מאסר, כאשר את ההחלטה יוכל לקבל רק בית משפט מחוזי ולא יהיה זה בסמכותו של בית משפט שלום.
עוד תיקון שנכנס, נוגע לעבודת עורכי הדין ורואי החשבון. עו"ד ורו"ח הם "גופים בפיקוח", מפני שחלות עליהם חובות לפי חוק איסור הלבנת הון. בין החובות - להעריך סיכון לאיסור הלבנת הון, בעת מתן שירות עסקי ללקוח. לשם כך קיימים מפקחים שתפקידם לבקר את עבודת עוה"ד.
לפי התיקון, הממונה והמפקחים מטעמו יוכלו להעביר מידע למשטרה, לרשות ניירות ערך וכן לרגולטורים לצורך הפעלת סמכויותיהם, במקרה בו ייודע להם על אי מילוי הוראות החוק. יתרה מכך, הם יוכלו לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר (הכוונה בעיקר ללקוח) למסור להם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של עוה"ד או רואה החשבון.
לדברי גולדמן, המחוקק הלך רחוק מדי בסעיף הזה. "כאן נפרץ הסכר עליו התריעו עורכי הדין, כי מדובר בפגיעה עצומה בחיסיון. לא ייתכן שמידע יעבור מהממונה שמקבל אותו ממשרדי עו"ד ורו"ח ויעביר אותו למשטרה. זה נוגד את כל העקרונות חיסיון עו"ד-לקוח, וגם אי אפשר להעמיד את הלקוח בקונפליקט כזה".
צילום: Shutterstock
עו"ד אורי גודלמן
צילום: ישראל מלובני
מומלצים