תיעוד נדיר: הרופאים שמנתחים את הגופות ב"אבו כביר"

שער הברזל ברחוב דרך בן צבי 67 בתל אביב נפתח, ומהאמבולנס מוצאת אלונקה מכוסה בשקית שחורה וכבדה. העגלה מובאת אל פאתי המסדרון הארוך שבקומת המרתף, ומרגע זה תתחולל דרמה של ממש, שבסופה ייחרצו גורלות. את מחוגי הזמן אמנם לא ישיבו לאחור פה, אבל עתידם של המעורבים עלול להשתנות.

זה המכון לרפואה משפטית באבו כביר, הגוף היחיד בישראל שמספק שירותי רפואה משפטית, ושלקוחותיו העיקריים הם המשטרה ופרקליטות המדינה. חוות הדעת של רופאי המכון משמשות ראיה מרכזית בהליכים משפטיים, ועל בסיסן נחרץ פעמים רבות גורלם של חשודים - להרשעה או לזיהוי. חוות הדעת מבוססות על נתיחה, בדיקה חיצונית של הגופה או סריקה במכשיר ה-CT החדיש שהוכנס לשימוש המכון לפני שנים אחדות.

מדי שנה מובאות למכון לרפואה משפטית כ-1,800 גופות, מהן כ-400 מקרי רצח וכ-190 מקרי התאבדות. כל יום במכון הוא מסע חדש לחקר האמת וחיפוש הצדק. שם, בחדרי הנתיחה, מבקשים הרופאים לפתור את התעלומה - מה גרם למותו של האדם שמוטל דומם לפניהם והאם מותו הוא תוצאה של פשע.

רק רופאים בודדים בוחרים במסלול התמחות כה תובעני, נפשית ופיזית. בעוד חבריהם למקצועות הרפואה האחרים עוסקים בהצלת חיים, רופאי המכון צופים בצד השני של המוות, ומטפלים במקרי רצח, התאבדות, מוות פתאומי או תאונות דרכים.

ניסיון לשמור על קור רוח אל מול הפרטים המחרידים. רופאי המכון לרפואה משפטית(צילום: רינת שניידובר)

• ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, שנכנס לתפקידו לפני כשלוש שנים ומנסה ללא הרף לנער את התדמית האפלה שדבקה במקום.
• ד"ר מאיה פורמן, מנהלת היחידה המשפטית-פתולוגית ששמה נקשר לפרשת זדורוב אך נוקה על ידי בית המשפט העליון היא יסודית וקפדנית ובדרך אל פתרון תעלומות המוות היא שוקדת על מנגנוני הניתוק הרגשי מהמקרים המונחים לפניה. לא תמיד זה מצליח, או כפי שהיא אומרת "אי אפשר לדעת מאיפה יבואו המקרים שניקח איתנו הביתה".
• ד"ר אלון קריספין, מנהל יחידת הסי.טי של המכון, רופא מומחה שההתבוננות הקרה והרציונלית שלו מאפשרת לו להישאר נאמן לעובדות בלבד.
• ד"ר אבי זלן, המתמחה המקועקע שהיה בנעוריו פורץ גבולות ואנטי ממסדי, חי וממצה את הרגע. הוא אוכל, שותה ו"נהנה בזמן שנותר לי".
  

"בתיאבון שיהיה לך"

המראות לאורך הסדרה, כצפוי, אינם פשוטים. לראשונה תיעד צוות הצילום את הנתיחות בפרוטרוט, לעתים תוך טשטוש איברים, נוזלי גוף, נגעים ופגיעות. כחלק מהניסיון שלהם לשמור על קור רוח ולשרוד תוך שהם נחשפים לממצאים המחרידים לעתים, בולטת הציניות, שמהצד נראית לפעמים כמעט סוריאליסטית.

להתנער מהתדמית האפלה. ד"ר חן קוגל(צילום: רינת שניידובר)

תכריכים באפלה

הרופאים נדרשים לטפל לא רק בגופות הנפטרים המובאות אל קומת המרתף במכון התל אביבי, אלא גם במקרים סבוכים של אנשים שנפטרו, נקברו, ובשל החקירה המשטרתית מוצאים מהקבר. אחד המקרים הקשים מתואר בסדרה, כאשר גופה מוצאת מתוככי האדמה, מפונה אל המכון לרפואה משפטית לבדיקות מקיפות חוזרות, הכוללות בדיקת CT דקדקנית ונתיחה של שיירי הגופה שנותרו מתחת לתכריכים.

זה מה שקורה לגוף אחרי המוות

המראות בסדרה קשים לעיכול: גופות במצב של קישיון, הפרשות שזולגות על הרצפה, שקיות ניילון שחורות עוטפות את הגופות המוטלות על המיטות, והצוות הרפואי שחייב לשמור על קור רוח. הרופאים המומחים לרפואה משפטית צריכים להבחין בכל ניואנס ושינוי קטן מחוץ ובתוך הגופה, ולהסתמך על השינויים הרבים המתחוללים בגוף לאחר המוות, תוך התחשבות בגורמים נוספים שנמצאו בזירה או על פני הגופה.

אז מה מתרחש לאחר שהחיים נפסקו? עם המוות יורדת טמפרטורת הגוף בקצב של כ-15 מעלות לשעה. השרירים נרפים והעור צונח. באותה עת מצטבר הדם באזורים הקרובים לרצפה, מה שמעניק לחלקי הגוף העליונים גוון אפור-לבן. אותם אזורים שנותרו צמודים לקרקע נשארים אף הם בגוונים חיוורים שכן נוזל הדם לא שקע בהם. התופעה הזו של שקיעת נוזל הדם לאיזורי גוף תחתונים נראית בבירור כ-10 שעות לאחר המוות, ונקראת liver-mortis.

בתוך שש שעות מהמוות, מתקשים העפעפיים, לאחריהם הצוואר והלסתות ולבסוף שאר שרירי הגוף. הסיבה לכך היא ככל הנראה שינוי במבנה חלבוני הגוף, תופעה הנקראת rigor mortis. לאחר כיממה השרירים נרפים לאיטם מחדש. בינתיים החיידקים הרבים שבמעיים כבר הספיקו לכרסם ברקמות מערכת העיכול, וממשיכים הלאה לשאר רקמות הגוף. פעילות החיידקים העשירה לאחר המוות יוצרת גז הגורם לבלט של העיניים ושל הלשון.

כשבוע לאחר המוות העור הופך רפוי ומכוסה שלפוחיות גדולות. עור הידיים מתחיל להתקלף כמו כפפה, ומעלים גם את טביעות האצבעות. כמה שבועות אחר כך נושרים השיער, השיניים והציפורניים. חלק מהאיברים הופכים נוזליים, אולם אחרים, כמו בלוטת הערמונית למשל, נשארים שלמים גם למשך שנה שלמה.

תהליך הפירוק של גוף האדם משתנה דרמטית לפי תנאי הסביבה. כך למשל, גופה שתישאר בחום הקיץ, תביא לפירוק רקמות הגוף ולהותרת השלד בלבד בתוך חודש. אולם גופה שתיקבר עמוק באדמה, גם ללא ארון קבורה, תשאיר את מירב רקמות העור גם שנים ארוכות.

אם הגוף מפסיק לצמוח, מדוע נראה כאילו הציפורניים והזיפים ממשיכים לצמוח? ובכן, המדובר במיתוס בלבד. מאחר שהעור הולך ומצטמק, השיער והציפורניים רק נראים בולטים מעל פני השטח. הם כמובן אינם ממשיכים לצמוח לאחר המוות ועתידים לנשור כליל בתוך מספר ימים.